בשנים עברו, לא עשו סיפור גדול כדי לקבל מישהו לעבודה כזאת או אחרת. היו מסתכלים על המועמד, שואלים כמה שאלות וזהו. מבחן הקבלה של העובד החדש היה נעשה תוך עבודה בשטח. היום, הכול השתנה, וכשבעל עסק רוצה לקבל עובד לעבודה, הוא ישתמש בכלים מגוונים שיבחנו את המועמדים הרבים ויעשו קצת סדר בערימת קורות החיים שמונחים על שולחנו. אז, מהם הכלים לאבחון נכון ומיון טוב, באילו מהם להשתמש ומהו הערך המוסף של כל אחד מהם. חלק ב' של המאמר לפניכם.
אז, קראו והחליטו:
4. מבחן גרפולוגי
הגרפולוגיה מנתחת את פנימיותו ואישיותו של האדם לפי כתב היד שלו. הנחת היסוד היא שהאדם מבטא רצונות, בעיות וקונפליקטים לא מודעים פנימיים, בכתב ידו וזה משתקף בעיגולי הזוויות של כתב היד, בקישוט ובעיוותים קלים שונים.
קרוב לוודאי, שאדם שמודע לבעייתיות שבכתב היד וינסה לשנות זאת, לא יוכל לעשות זאת מבלי שאנשי מקצוע בתחום הגרפולוגיה ישימו לכך לב.
האותיות נבחנות בהתאם לנסיבות, לקשר במשפט ועד כמה חזקה או חלשה עוצמת הכתיבה.
לגרפולוגיה יש מתודות שונות: א. הגישה ההוליסטית – בה ייבחנו בנוסף לאותיות גם אופי הכתיבה וסגנונה. ב. הגישה האינטגרטיבית – בה משייכים כל אות לתכונת אופי שונה או אישיות מסוימת. 3. גישת הניתוח הסמלית – בה ימצאו ויבחנו סמלים שונים שמופיעים בכתב היד.
כלי זה אינו נחשב מהימן, כיוון שלטענת רבים זוהי תיאוריה שאינה מדעית, משום שהיא אינה מציגה השערות שאפשר להפריך.
5. ציורים
מבחן זה מוכר גם בתחומים נוספים. הנבחן מתבקש לצייר בו בצורה חופשית עץ, בית או אדם כפי שהוא רואה אותם. במבדקים מסוימים, המועמדים ידרשו לצייר גם בעל חיים, משפחה ודמות נוספת של איש/ה ממין שונה ממה שצייר.
בציור יבחנו הפרטים שמכילים אותו או שאינם נמצאים בו. לדוגמא: היכן הם מוקמו בדף הציור, מהי הזווית בה צוירו, האם הם מצוירים בחוזקה, האם יש עיוותים בציור ועוד. בתיאוריה של מבדק זה מתייחסים אל הציור כאמצעי להשלכתם של קונפליקטים פנימיים בהתאם לאובייקטים. הבית ישקף אסוציאציות שקשורות במשפחה, בחיי היומיום, כוחות פנימיים, גבולות התפתחותיים ואת הקשר למציאות. האדם והעץ יעוררו אסוציאציות שקשורות בתפיסה העצמית של האדם ובדימוי הגוף שלו: א. העץ יבחן את התחושות והקונפליקטים שאינם מודעים לאדם. ב. ציור האדם-את התחושות והקונפליקטים הקרובים למודעות. בהמשך הבדיקה הנ"ל, הנבדק יתבקש לספר סיפור קצר בהתאם לתמונה שצייר, ודרך הסיפור יבדקו מהו היחס של הנבחן לציור ומהי ההתייחסות אותה נותן הנבדק לציור שצייר.
יצוין כי למבדק זה אין תומכים רבים מתוקף בעיות באמינותו.
6. מבחן התמונות – Thematic Apperception Test -TAT (בעברית: מבחן התפסת נושא)
מבחן השלכתי שנועד לאבחן את אישיות האדם יחד עם תפיסת יחסים חברתיים ומערכות יחסים. הנבדק יקבל סדרת תמונות בהם יתוארו סיטואציות חברתיות והנבחן יתאר ויסביר מהו הסיפור שמאחורי התמונות. הסיפורים מנותחים לפי מוטיבים מרכזיים שחוזרים על עצמם בהתנהגות הגיבור המרכזי והתמודדותו עם בעיות, יחסו אל הסביבה ועוד.
בעזרת הסיפור משתקפים צרכים ורגשות.
לדעת רבים, גם אבחון זה אינו מדעי, אך למרות זאת, מרבים להשתמש בו.
7. השלמת משפטים – Sentence Completion Test
מבחן ה- SCT, זהו מבחן שמורכב מסדרת מבחנים מובנים מהתחלות של משפטים ועל הנבדק להשלים במהירות את המשפט לבעל משמעות. המבדק מייחס לתגובות המועמד הנבדק, משמעות של תכנים לא-מודעים הקשורים ברגשות, רצונות, צרכים ואמונות בהתאם להשלמת המשפטים. את סדרת המבחנים בודקים כמבחן אחד, לפי הרעיונות המרכזיים שחוזרים על עצמם. באופן יחסי, למרות שאינם מדעיים, אוהבים להשתמש במבחן זה במיוני-התאמה.
לסיכום:
ניתן להבחין כי הריאיון נחשב ככלי המיון האהוב ביותר על המעסיקים והם לא יוותרו עליו, למרות שרבים המסתפקים לגביי יכולותיו לניבוי ההתאמה למקום העבודה. המעסיק אוהב לבחון את העובד שלו לפי בחינת התנהגותו בהווה ובעבר ולא על פי מדדים שיחזו את הצפוי לו בעתיד. יחד עם זאת, מתחדדת ההבנה בצורך להתקדם ולהתחדש בתחום המיון וההשמה ולקבל מידע רב ומקיף יותר על מועמדים פוטנציאליים.