לדבר מול קהל ולעבור זאת זה בשלום – חלק ב'
מאת: כתבת "הטורבו העסקי".
בהמשך לעצות שהובאו בחלק א' של המאמר, להלן עצות נוספות כיצד להתמודד עם תחושת הפחד מפני דיבור מול קהל.
6. הפחיתו לחץ
יש לכם זמן מוגבל לדבר? אתם מופיעים לפני / אחרי אנשים נוספים? תמדדו לעצמכם זמנים. כמו כן, חזרו על עיקרי הדברים עד שתהיו משוכנעים שיש ביכולתכם להגיד אותם גם אם תתבקשו לקצר קצת את זמן הפרזנטציה שלכם. אל תשאירו "קצוות פתוחים" ליום האירוע עצמו. בידקו מבעוד מועד מהי הכתובת, וכמה זמן לוקח לכם להגיע לשם. ביום עצמו צאו לפני הזמן מהבית, ברמה כזו שתאפשר לכם להגיע בזמן למרות עיכובים לא צפויים בדרך (פקקים / בעיות נוספות שאינן בשליטתכם). אם תאחרו, אתם כבר מתחילים בתחושה של לחץ, שבעקבותיו אתם עלולים לשכוח את מה שתכננתם להגיד.
7. אל תתנצלו
טעיתם במילה כלשהי? שכחתם להגיד משהו מסוים? אל תתנצלו. סביר להניח שאף אחד חוץ מכם לא שם לב מלכתחילה לבעיה הזו. אם תתנצלו רק תסבו את תשומת הלב של הקהל שלכם, וגרוע מכך, אתם עלולים להתחיל לחשוב על כל מילה שנייה שיוצאת לכם מהפה ולהתחיל לגמגם במבוכה. במקום זאת, פשוט המשיכו את הטקסט שלכם כרגיל, ואם נתקעתם בשטף הנאום – עשו פאוזה, נשמו, והמשיכו. הקהל "יסלח" לכם על הפאוזה הרגעית הזו.
8. לשבור את הקרח
הומור, הוא פתרון נהדר. בעזרת הומור אפשר להפוך גם את הסיטואציות הכי קשות של היומיום למשהו קל, שנעים לצחקק עליו וניתן לסווגו כ"עוד חוויה" בחיים. למדו בדיחה רלוונטית לחומר שאתם מדברים עליו או אפילו שתיים. שלבו אותן בתוך הטקסט. תוכלו לשבור את הקרח עם הקהל שלכם אם תתנהגו בטבעיות. אנשים מחייכים נראים אוטומטית פחות מפחידים!
9. הקהל לא מקשיב לי, מה עושים?
אחד המרכיבים המהותיים בתחושת פחד בדיבור מול קהל, היא תחושת המציג כאילו הקהל אינו מקשיב לו. נבדקים שתוחקרו לגבי פחד קהל פירטו כי הם חשו חוסר בטחון, גמגום, מבוכה, ובאופן כללי רצון עז להפסיק לדבר ברגע שאיבחנו כי הקהל שלהם מתלחשש ("על מה הם מתלחששים?, "יש לי כתם בחולצה? במכנס? משהו בשיניים?"), נע בכסאות בחוסר סבלנות, או אפילו נרדם. הפתרון להתמודדות עם מקרה כזה היא פשוטה:
הבינו שזה לאו דווקא קשור אליכם! כיום לרוב האנשים יש סמאטרפונים, והם מקבלים בהם התרעות מדי מאית הדקה. בנוסף, יכול להיות שמשהו שאמרתם בדיוק סיקרן אותם והם רצו לבדוק את הנושא שניה באינטרנט כדי לדעת טוב יותר מה לשאול אתכם. ויכול להיות שהם נרדמו לא כי אתם משעממים, אלא כי, פשוט מאוד- הם עייפים! כולנו בני אדם בסופו של יום, ואם תפנימו שההתנהגות של קהל המאזינים שלכם לא בהכרח קשורה אליכם, תבינו שאין לכם מה לחשוש כלל ממקרה כזה או אחר. זה היה יכול לקרות גם לראש הממשלה בנאום שלו, ולא רק לכם.
לסיכום:
אל תחששו מתחושת פחד הקהל שלכם. קבלו אותה. הבינו שלא רק אתם חשים את התחושות האלו כשאתם עומדים ומציגים או משוחחים מול אנשים שאינכם מכירים. עברו על רשימת העצות המפורטות מעלה, ככל שתתרגלו אותם יותר ותטמיעו אותם, יהיה לכם קל כשאתם נגישים לדבר האמיתי.
בהצלחה!