מאמרים בנושא: משפטי

פיטורין: האם ניתן לשלול מעובד את פיצויי הפיטורין?

מאת: לימור שטרן

נזק רב נגרם לבית העסק שלך בעקבות עובד שמעל בתפקידו, ולקוחות רבים נטשו את השירות אותו הענקת להם במשך שנים ארוכות. החלטתך לפטר את העובד באופן מיידי, גרמת לו לצעוק ולנהוג באלימות כלפיך ורק לאחר התערבות המשטרה הוא עזב את בית העסק. העסק החל לצבור הפסדים בגלל הלקוחות שעזבו ואתה החלטת שאת פיצויי הפיטורים, כתוצאה מכל אלה, לא תיתן לעובד ויהי מה. האם החוק מגן גם על המעסיק במקרים כאלו? מה הם הקריטריונים בהם אתה יכול שלא לשלם את כספי הפיצויים לעובד שפוטר?

החוק קובע כי עובד שפוטר ממקום עבודתו זכאי לפיצויים. בכך, החוק מגן על העובד ועל היותנו חברה מוסרית והוגנת.

על פי החוק, עובד שפוטר לאחר שעבד לכל הפחות שנה אחת, זכאי לפיצוי וזאת על ידי שקלול הממוצע של השכר השנתי אותו השתכר במספר החודשים בהם עבד בעסק. למרות הסעיף החשוב הזה בחוק, הוא מכיל בתוכו גם סייגים, הבאים להגן עליך כמעסיק, מפני העובד – גם בגין תשלום פיצויי פיטורים.

שלילת פיצויי הפיטורים בדרך כלל תוצדק בגין מעשי העובד, כגון: גניבה, הפרת כללים חמורה, הלוואה שניתנה על ידי המעסיק וטרם הוחזרה ועוד, ולעיתים רחוקות יותר בגלל המעסיק, כמו בזמן קריסה כלכלית של בית העסק.

היכולת שלא לשלם את פיצויי הפיטורים יכולה להיות באופן מלא או חלקי והיות ומדובר בפעולה חריפה חובת ההוכחה תוטל על המעביד.

כמובן, שאין תשובה חד משמעית לשאלה האם התנהגות מסוימת תאפשר למעביד על פי חוק לפטר מידית וללא פיצוי את העובד וזה נתון לשיקול דעת בהתאם לצורת ההתנהגות, לסבירות ולמידה בה התקיימה. אך בית הדין הארצי לעבודה, קבע כמה קריטריונים אשר על פיהם ייבחן מקרה כזה.

שיקולים לחומרה בפסיקה:

• מעשיו של העובד וחומרתם הם שהביאו לפיטורי העובד.
• נזק שנגרם למעסיק כתוצאה ממעשי העובד.
• נזק שהיה עלול להיגרם למעסיק כתוצאה ממעשי העובד.
• היקף הנזק שנגרם למעסיק וההשלכות בעקבות כך בהווה ובעתיד.
• מספר הפעמים והזמן בו ביצע העובד את המיוחס לו.
• מעמדו של העובד בארגון, דרגתו ומידת האמון שניתנה לו.

כך: במידה והמעשים בוצעו על ידי עובד ותיק אשר מעל באמון הרב שניתן לו, ההתייחסות חמורה יותר.

השיקולים להקלת הפסיקה:

• תרומת העובד לעסק בתקופה בה היה מועסק בה וכיצד ביצע את עבודתו.
• סיבות אישיות של העובד כמו מצב נפשי, בריאותי, כלכלי, משפחתי וכדומה.
• עוצמת הפגיעה שצפויה לעובד ולבני משפחתו תוך שקלול משך תקופת עבודתו של העובד בבית העסק, ועד להשערה לגבי ההשלכות הצפויות מבחינה כספית לעובד עד למציאת מקום עבודה חדש.
• כאשר במעשה הפיטורים יש משום הטלת עונש כבד על העובד.

בכל מקרה, בית הדין לעבודה קבע כי שלילת פיצויי פיטורים יכולה להיעשות רק במשורה ובמקרים חריגים וקיצוניים שיבחנו בשיטת כל מקרה לגופו.

דוגמאות למקרים בהם נשללה מהעובד הזכות לקבלת פיצויי הפיטורים:

• גניבה ממעסיק ובפרט כשהגונב היה בעל תפקיד בכיר, תפקידו דרש אימון והוא גרם נזק רב לעסק.
• רשלנות מוכחת וחוזרת, כמו איחור, פגם באיכות השירות, תיעוד לא נכון, דיווח כוזב והמשך ביצוע המעשים למרות שהוזהר על מעשיו.
• עבודה אצל מתחרה לבית העסק המהווה פגיעה חמורה באמון מעסיקיו.
• אלימות ואיומים יחד עם הפרות משמעת נוספות וקיצוניות.

לפי עיון קפדני במקרי-העבר, שלילת פיצויי פיטורים אינה דבר פשוט וקל.

ברוב המקרים נוטים בתי הדין לפסוק לטובת העובד המפוטר מתוך הבנה סוציאלית וחברתית על מנת שהמפוטר יוכל להתמודד עם מצוקה כלכלית הנגרמת כתוצאה מאיבוד מקור פרנסתו.

השוכר הנכון: איך לא "ליפול" עם שוכר הנכס החדש

מאת: לימור שטרן

כבעל נכס אתה בוודאי מרוצה כאשר מצאת שוכר לעסק שלך. כדי שתמשיך להיות מרוצה גם בהמשך, חשוב שלפני חתימת החוזה עם השוכר החדש תבדוק את הסעיפים שמכיל החוזה ותדאג שהם תואמים את כוונותיך. חוזה שכירות לעסק, יכול להגן על המשכיר, מפני מכשולים עתידיים עם השוכר בתנאי שהוא ינוסח כראוי.

על אילו סעיפים יש להקפיד במיוחד:

• תשלום השכירות– יש לפרט את סכום דמי התשלום, מה התאריך לחודש בו ישולמו, לאיזו תקופת זמן הם ישולמו והאם ישולם קנס על איחור בתשלום. בנוסף רצוי לנסח לפרוטרוט את התשלומים בהם חייב השוכר, בנוסף לדמי השכירות, כמו: ארנונה, מים, חשמל, וועד בית וכל שאר הפרטים החלים על השוכר.

• היכרות והמלצות – מומלץ להשכיר את הנכס לאדם אותו אתם מכירים ו/או שקיבלתם המלצות עליו. במידה ואינכם מכירים את השוכר, רצוי לבדוק את עברו הכלכלי והעסקי, לבדוק האם השימוש שהוא מבקש לעשות בנכס אינו פוגע בנכס עצמו ולבקש המלצות עליו מאנשים שהשכירו לו קודם לכן.

• ערבות – יש לדרוש מהשוכר ביטחון כספי, על מנת שבמידה ולא ישלם את מה שנדרש ממנו יוכל המשכיר לקבל את התשלום על ידי מימוש הפיקדון. ראוי לפרט בחוזה מה יהיה זמן הפירעון במידה ולא ישלם.

• ביקור בנכס – יש לכתוב סעיף בחוזה ובו תישמר זכותו של המשכיר לבקר בנכס המושכר, בתיאום עם השוכר בעל העסק. זאת כדי לבדוק שאכן הנכס תקין ונשמר כראוי ואין הפרה של החוזה.

כדי למנוע הפתעות לא נעימות ודיונים בערכאות משפטיות, כדאי תמיד לערוך את החוזה אצל עורך דין מתחום המקרקעין, שמומחה בתחום זה ובעריכת חוזי שכירות.

עורכי הדין שמכירים את הסוגיות המשפטיות שיכולות להתעורר בעקבות חוזה שאינו מנוסח כראוי, ינסחו חוזה ברור שיקיף את כל הבעיות האפשריות וימנעו ממך כמשכיר, עוגמת נפש בעתיד.

ככלל, חוזה הוא מסמך משפטי, המטיל חובות על הצדדים. על כן, כדאי מאוד שכל חוזה, ינוסח על ידי עורך דין המתמחה בתחום בו עוסק החוזה. נשאלת השאלה: מדוע במקרה זה דווקא עורך דין מתחום המקרקעין? התשובה: יש לו ניסיון וידע מספק בעריכת חוזי שכירויות. על כן, חוזה המנוסח על ידו צפוי להיות מקיף וברור.

שעות נוספות: מגיע או לא?!

מאת: לימור שטרן

סוגיה זו נדונה רבות במסגרת מאבקי עובדים ובבית הדין לעבודה. רבות התביעות שעולות בגלל חוסר בהירות סביב נושא זה, במהלך חתימת חוזה העבודה אל מול העובד.

כאשר מונחת תביעה כזאת על שולחן בית הדין לעבודה, קרוב לוודאי שיבדקו הנושאים הבאים: האם המשרה מוגדרת כ"משרת אמון" או שאין בה צורך באמון מיוחד בינה לבין העובדים. בנוסף, תיבדק מידת מודעותו וידיעתו של המעביד על כך שהמועסק אצלו עובד שעות נוספות.

דוגמא אחת מני רבות, על כך שדי במודעות המעביד על כך שהעובד עובד במשך שעות נוספות כדי לשלם לו על כך, נמצא בסיפור הבא:

בתביעה שהוגשה אל בית הדין האזורי לעבודה בת"א, דנו בשאלה האם זכאית התובעת, שהועסקה בתור מנהלת חשבונות וחשבת שכר, לקבל תשלום בעד עבודה שנעשתה בשעות עודפות ובשעות נוספות החורגות מהיקף המשרה עליה סיכמה עם בעלי החברה בעת כניסתה לתפקיד ללא שיידעה על כך בזמן אמת את בעלי החברה?

בית הדין קבע  כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות על התובעת. בעלי החברה טענו שהיא בעלת תפקיד מיוחד שדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולכן אינה זכאית על פי חוק לקבל תוספת זו. אך בית הדין, קיבל את התביעה וביטל טענה זו ושל בעלי החברה וקבע כי קביעה זאת ככלל, מדברת על תפקיד של עובד בכיר, שיש לו אחריות מיוחדת, ובהתאם לאימון האישי הרב לו נדרש מקבל שכר גבוה בהתאם לכך, ואילו במקרה זה, אין מדובר על כך.

בפסיקה קבע השופט כי אין לעובד זכות קנויה מלכתחילה לעבוד בשעות נוספות שלא נדרשו על ידי המעסיק ולכן לא יהיה זכאי לשכר באם לא נדרש לכך על ידי המעביד.

היות והתובעת הוכיחה כי נדרשה לעבוד שעות נוספות על מנת לבצע את המתבקש ממנה לצורך העבודה וכי החברה הייתה מודעת להמשך פעילותה בשעות הנוספות, הצדיק בית הדין לעבודה את תביעת העובדת.

בית הדין אף הוסיף כי הנתבע, קרי, בעלי העסק, לא הוכיח את טענתם לפיה נתנו הוראה מפורשת לעובדת שלא תעבוד שעות נוספות ולא הצליח להוכיח כי לא היה צורך באותן שעות נוספות. על לכן, הוטל, כאמור, על בעל העסק לשלם את השעות הנוספות בהם עבדה האישה.

ממקרה זה רצוי שנלמד, כי במידה ובעל העסק מודע למעשים ותרחישים שנעשים על ידי העובד ואינו מונע זאת מהם או מודיע להם כך במדויק, יהיה עליו לשאת בתוצאות ולשלם את שכרם בהתאם.

רצוי כי בעת חתימת חוזה העבודה בין המעסיק למועסק יהיה סעיף שיתייחס לדברים הנ"ל ויבהיר אותם על כל פרטיהם השונים.

לחתום ולא להצטער: חתימה על חוזה השכירות של העסק שלך

מאת: לימור שטרן

חידוש חוזה שכירות קיים או מציאת מקום חדש ומתאים שפונה לקהלים הרלוונטיים ובסביבה הרצויה לעסק שלכם, אינה דבר של מה בכך.

אסור בשום פנים ואופן להקל ראש בחתימה על החוזה ובבירור כל הסעיפים שהוא מכיל.

עליכם לוודא כי חוזה השכירות של העסק שלכם מעגן את זכויות השוכר כנדרש בחוק.

אלה הסעיפים המרכזיים אותם עליכם לבדוק בחוזה שכירות העסק שלכם:

• שימוש בנכס בהתאם לצורך – על השוכר ובעל העסק לחתום עם המשכיר כי החוזה נותן לו את האפשרות להשתמש בנכס המושכר לכל שימוש המתאים ורלוונטי לעיסוקו. בחלק מהחוזים, נקבע כי שימוש בנכס שלא בהתאם למטרת השימוש, המוגדרת בחוזה, יקנה למשכיר את היכולת לבטל את החוזה. כל זאת, מכיוון שהדבר מהווה הפרה יסודית של החוזה. כדי למנוע אכזבה בהמשך, בגלל חוסר התאמה בציפייה שלך לבין המשכיר יש לבדוק סעיף זה, ולחתום עליו רק לאחר ההבהרה המתאימה.
• התחייבויות כספיות – יש לשים לב לסעיף התשלומים בחוזה, מהם ההתחייבויות שבתחום אחריות השוכר ואלו לא, כלומר: בתחומו של המשכיר. מלבד תשלום דמי השכירות באופן שוטף, יש לבדוק מהם התשלומים הנוספים כמו: מים, חשמל, ארנונה וכדומה, שעליהם אתה מתחייב כשוכר ואותם אתה אחראי לשלם.
• תקופת השכירות – על הצדדים לחתום על משך תקופת השכירות הנדרשת והאם יש אופציה להארכת התקופה או לקיצור תקופת השכירות. ייתכן כי השוכר ימצא מקום טוב יותר לבית העסק במרוצת הזמן ועוד בטרם תסתיים תקופת ההתקשרות שלו עם המשכיר הנוכחי, לכן כדאי שסעיף כזה ייחתם ושעל תנאיו יסכימו שני הצדדים. כמו גם על מתן התראה מוקדמת מראש או על פיצוי כספי. זהו פרט חשוב לשוכר לבדוק את סעיף הפינוי המוקדם ומה נדרש בעבור כך. גם האפשרות להאריך את החוזה של בית העסק, הוא סעיף חשוב מאוד, כי במידה והנכס מתאים לעסק ומצליח במקומו הנוכחי, הרי שתרצו להשאירו במיקומו הנוכחי. לכן יש להקפיד כי בחוזה יצוין מה יהיו תנאי השכירות באם ירצו להאריך אותה מבחינת זמן ההארכה, סכום דמי השכירות וכו'.
• פיקדון וביטחונות – בדרך כלל, יידרש השוכר להפקיד בידי משכיר המקום פיקדון או ביטחונות שיהוו כערובה להתחייבותו של השוכר לתשלום חשבונותיו ושמירה על המקום המושכר. בשל כך, יש לציין בחוזה במפורש, את התנאים למימוש הפיקדון או הביטחונות שבידי המשכיר ומהם התנאים המדויקים בהם יוכל לממשם.
• פירוט מאפייני העסק – יש לכתוב ולפרט את כל מאפייני העסק בחוזה, ללא יוצא מן הכלל. החל מהשטח הכולל של הנכס, דרך המתקנים והחדרים שנמצאים בו, ועד מספר החניות שהוא כולל.

שניים או חוזים

מאת: לימור שטרן

במהלך החיים, אנו מוקפים בהסכמים וחתימה על חוזים. אין אחד שלא חתם על חוזה כזה או אחר במהלך חייו. בתור בעל עסק, תהיינה החתימות על החוזים תכופות יותר ובעלות משמעות רבה יותר שכן הן נוגעות בהתנהלות העסקית.

התקשרות חוזית, היא פעולה יומיומית שלא תמיד אנו מודעים לה. העברה בנקאית, נסיעה ברכבת, קניית בגדים ואפילו שליחת מכתב בכולם אלמנטים של התקשרות חוזית.

סוגי חוזים שונים ורבים קיימים והם באים להיטיב עם החותמים ולסכם את דרכי הפעולה ביניהם. כך: חוזה שכירות של עסק משקף את היחסים שיהיו בין השוכר למשכיר הדירה וההתחייבות שלהם אחד כלפי השני. כאשר מעסיקים עובד, ייחתם אתו חוזה שיעגן את התחייבויות העובד/מעביד לעבודה וישמור על זכויותיהם.

חוזה כתוב או בעל פה?

החוזה מטרתו למנוע מחלוקות ולהבהיר ללא כל ספק, מהם ההתחייבויות להם הסכימו הצדדים החתומים על החוזה. אין זה מחויב שחוזה יהיה דווקא בכתב, גם חוזה בעל פה הוא מחייב וניתן לאכוף אותו. ביחסי עבודה בין עובד למעסיק יש הרבה סיכומים שמתקבלים בעל פה ואסור להפר אותם.

רק במקרים חריגים מאוד החוק קבע כי חוזה בעל פה אינו תקף, כמו בעסקת מכר מקרקעין.

אז מה ההבדל?

חובת ההוכחה.

במקרה שאחד הצדדים לא יהיה מרוצה מהתנהלות הצד השני הוא יצטרך להוכיח את התחייבות הצד השני לחוזה שהתבצע בעל פה. ניתן להוכיח את הדברים באמצעות התכתבות, עדים ועוד. אם הוא לא יצליח להוכיח זאת הרי שלא יקבל את שתבע.

הפרת חוזה – מה מגיע לי?

לחוזה יש תוקף משפטי מחייב. במידה ומפרים אותו זכאי הצד שנפגע להשתמש בסעד הקבוע בחוק ולסעד המופיע בחוזה.

סעד האכיפה

כאשר אחד הצדדים מרגיש נפגע מאי-מילוי החוזה, הוא יכול לפנות אל בית המשפט ולבקש את אכיפת החוזה על הצד השני. האכיפה תתבצע רק אם היא אפשרית ולא דורשת נקיטת צעדים שאינם סבירים.

פיצויים   

הצד הנפגע יכול לקבל פיצויים מן הצד הפוגע שגרם נזק. לעתים קרובות, החוזים מכילים סעיף מוסכם מראש של פיצויים.

ביטול החוזה

ביטול חוזה היא אפשרות קיימת אך מתבצעת לעתים רחוקות יותר. בית המשפט מבין כי ביסוד ההתקשרות היה עניין של שני הצדדים. רק במקרים בו הייתה הפרת חוזה יסודית, ייתן בית המשפט אפשרות לבטל את החוזה.

החובה: לנהוג בתום לב

החוק במדינת ישראל קובע כי מעל לחוזים קיים "עקרון-על" והוא התנהגות בתום לב. חובה זאת מחייבת בכל זמן שהוא, החל במשא ומתן ועד לסוף הזמן הקבוע בחוזה. על שני הצדדים מוטלת החובה לנהוג ביושר ובתום לב כלפי הצד השני ולא להסתיר מידע חשוב ומשמעותי מהצד שכנגד. במידה ולא נהגו כך והסתירו מידע מהותי שבגינו לא היה הצד השני מתקשר בחוזה זוהי הפרה של עקרון תום הלב ואם הופר בית המשפט יפסוק, ככל הנראה, על ביטולו.

מצא את ההבדלים: בוררות עסקית או גישור 

מאת: לימור שטרן

בעסקים, זה בכלל לא נדיר שיחלו קונפליקטים וסכסוכים. כמו בחיים, גם שם יש התנגשויות בין אנשים. כאשר יש שני אנשים או יותר שלכל אחד מהם יש מטרות ואינטרסים שונים, ורצון להשגת מבוקשו של צד אחד מפריעה למבוקשו של הצד השני, הדרך לוויכוח ואי-הסכמה היא קצרה מאוד.

מה עושים במקרה שכזה?

האפשרויות הן רבות. החל ביישור ההדורים ביניהם על ידי משא ומתן והגעה לפתרון שיהיה מוסכם על שניהם ועד לתביעה בבית המשפט שתוגש על ידי אחד הצדדים. בין שניהם קיימות אפשרויות נוספות של עזרה על ידי צד שלישי לפתרון הבעיה, כמו בוררות וגישור. בעזרת הליכים אלו ניתן להגיע ליישוב הסכסוך מהר יותר, זול יותר ובחיסיון של שני הצדדים.

כיצד זה עובד?

בהליך הבוררות העסקית מתמנה בורר השומע את שני הצדדים ומכריע ביניהם. הצדדים אמורים לשתף ולהסביר לו את הבעיה והוא משמש כשופט מכריע שהחלטתו מחייבת את שני הצדדים. היתרון הברור בהליך הבוררות הוא בשמירה על פרטיות הצדדים והסכסוך ביניהם. בנוסף, הוא הליך הנוטה להיות גמיש יותר מבית משפט ובדרך כלל גם זול יותר.

בהליך של גישור עסקי, ייבחר מגשר נייטראלי, שיביא להידברות בין הצדדים ולליבון הסוגיה עליה התווכחו, אך אין לו סמכות להחלטה. זהו תהליך וולונטרי שחלים עליו כללי הסודיות והחיסיון וניתן להפסיק אותו בכל שלב של ההליך.

אפשרות נוספת שהתפתחה עם השנים היא: גישור-בוררות המייצרת מעין הכלאה בין שני ההליכים. בתהליך זה בדרך כלל מתחילים בגישור ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמה, המגשר יכול לתת החלטה המחייבת את הצדדים לגבי הנושאים בהם לא הגיעו להסכמה.

לסיכום:

עירוב של גורם חיצוני שמפשר ומכריע בסכסוך בין שני צדדים יכול להוות דרך מצוינת ליישוב של סכסוך. בפרט, כאשר המגשר או הבורר מקצועיים ובעלי הבנה וניסיון בתחומם. לבוררות יש יתרונות רבים וביניהם היכולת לבחור אדם אשר יכריע בסכסוך. חשוב לבדוק ולבחור באדם איכותי, מקצועי ובעל ניסיון.

זהו הליך חסוי שאינו פתוח לציבור, הוא מהיר, נוח ופשוט יותר ומביא להסכמה ולסיום הסכסוך, למעט במקרים חריגים מאוד שקבועים בחוק שמאפשרים לערער על החלטת הבורר.

בא לעבודה בחור חדש: התחיל לעבוד והתפטר – אז מהן זכויות המעסיק?

מאת: לימור שטרן

סופסוף מצאתם עובד חדש. הוא עבר את ריאיון הקבלה בהצלחה, נפגשתם שוב וסיכמתם את התנאים להעסקתו. ביום הראשון היה העובד יעיל וכך גם בימים האחרים, אך לאחר כמה ימים, עזב העובד החדש את מקום העבודה. העילה: קבלה למקום עבודה אחר שאליו היה מועמד יחד עם מקום העבודה הנוכחי ואליו התקבל רק לאחר שכבר נכנס לעבוד בבית העסק שלך.

אז מה עושים ומה מגיע לך?

כמעסיק בעבודה שמצריכה הכשרה וחפיפה, הפסדת מתקופת עבודתו הקצרה. כמעסיק סיכמת עם העובד החדש על תחילת עבודתו אצלך ומה יהיו התנאים להעסקתו. במקביל, הפסקת לחפש ולראיין עובדים אחרים. נוסף על כך הכשרת את העובד ולימדת אותו שיהיה מתאים לעבודה אצלך.

בזמן הכשרת העובד אין עדיין תפוקה ורווח ממנו, אך למרות זאת, העובד מקבל את שכרו.

מכאן שהמעסיק יוצא נפסד, ולכן הוא רשאי להגיש תביעת פיצויים כנגד העובד החדש, משום שהפר את ההסכם.

מה יהיה גובה הפיצוי?

גובה הפיצוי אינו מוסכם בחוק וסכום הפיצוי משתנה בהתאם למקרה המדובר, אך בדרך כלל ייגזר הפיצוי מגובה השכר או מעלות העסקת העובד בתקופה בה עבד.

מה זה אומר?

הפיצוי הניתן למעסיק הוא השכר שהיה אמור להינתן לעובד עבור מספר הימים בהם עבד. כיוון שהמעביד "בזבז" את זמנו על העובד החדש שעזב לאחר כמה ימים, הרי שהוא לא נהנה ממלוא תפוקתו של העובד והשקיע עליו הכשרה וחפיפה.

מומלץ למעסיקים שנמצאים בהליך של גיוס עובדים שזקוקים להכשרה וחפיפה שמשמעותה מתבטאת בזמן וכסף, להוסיף ולחייב בהסכם החוזה התחייבות לתקופת זמן מסוימת.

רצוי גם לקבוע "עונש" כפיצוי שמוסכם על שני הצדדים במידה ותתרחש הפרה של החוזה. כמובן שהפיצוי יהיה בהתאמה להשקעת העובד באותה תקופה ויש צורך לשקלל את הנזק הצפוי באם תתרחש עזיבה מהירה של העובד.

כמו בכל תחום רצוי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני עבודה שיידע כיצד להגן ולעגן את זכויותיך כבעל עסק אל מול העובד. עורך הדין יוכל לעזור ולסייע גם במקרה של תביעה כנגד העובד.

רק לא בית משפט: הדרכים לפתרון משפטי מהיר וקל

מאת: לימור שטרן

לפתרון סכסוכים וקונפליקטים, יש אפשרויות רבות. הן מתחילות במשא ומתן בין שני הצדדים וללא התערבות של צד שלישי ויכולות להגיע עד לבית המשפט להחלטה על ידי שופט מוסמך.  בין שתי אלטרנטיבות אלו קיימות כמה תחנות ביניים שבהם ממנים צד שלישי שיהיה מעורב בפתרון הסכסוך. יכולת ההכרעה של הגורם השלישי והחיוב לקבלת החלטתו, משתנה בין האפשרויות השונות.

מאחר ובבתי המשפט יש עומס רב שגורם להליך המשפט להיות ארוך ומייגע, רבים הם הפונים לאלטרנטיבות האחרות הקלות יותר, במטרה לסיים את הסכסוך על ידי התהליכים השונים כדי לא להגיע למצב שבו יצטרכו לחכות עד הכרעת הערכאות המשפטיות.

משא ומתן

האפשרות הטובה ביותר לפתרון סכסוך, היא ניהול משא ומתן בין שני הצדדים. זהו הליך גמיש מאוד וזול. המו"מ יכול להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים או ישירות בין שני הצדדים.

כאשר מנהלים משא ומתן אמין ישיר ומשותף לשני הצדדים, התוצאות תהיינה טובות ויעילות. כאשר יהיה מלווה המשא ומתן במניפולציות ותחרותיות וללא פתיחות בין שני הצדדים הרי שהוא נידון לכישלון.

גישור

הגישור הוא גם תהליך של הידברות בין הצדדים אך מעורב בו צד שלישי שתפקידו העיקרי הוא לגשר בין הצדדים על ידי ניהול משא ומתן מודרך שיהיה ישיר ומשתף. למרות זאת, אין לו אפשרות להכרעה בסוגיה. הוא מוגדר כהליך וולונטרי, בו צד שלישי, נייטראלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ישיר ובונה, למציאת פתרון מספק ומוסכם לסכסוך קיים, וזאת מבלי שיהיה בידו הכוח לכפות עליהם פתרון כלשהו.

תהליך זה הוא מובנה אך הוא גמיש לשינויים והצדדים נוטלים חלק בהחלטות לגבי התהליך. זהו הליך שחל עליו חיסיון ואין את האופציה להשתמש בהחלטות הגישור במידה ויחליטו להגיע לבית משפט.

הערכה נייטראלית מוקדמת

הצדדים בוחרים במעריך – צד שלישי, ומערבים אותו בכל פרטי הסכסוך. המעריך נפגש עם הצדדים ומעריך מהם התועלות או ההפסדים שיהיו במידה ויפנו לבית המשפט, והערכה לגבי הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים בהמשך הסכסוך ובפתרונות האפשריים. על ידי הערכת הגורם השלישי: המעריך, על כל האפשרויות שעומדות לפניהם, יחליטו הצדדים באיזו אפשרות להמשיך.

פישור

בהליך זה ממנים צד שלישי שיסייע לשני הצדדים לנהל את תהליך המשא ומתן בניסיון להגיע לוויתור או פשרה בין הצדדים. המפשר בהליך וולונטרי זה מביע דעה ומציע הצעות לפתרון.

ההבדל בין התהליכים של גישור ופישור שמאפייניהם די דומים הוא בזה שהפישור פותר בעיה מסוימת ועוזר לפתור את הסכסוך בחלקו על ידי וויתור של אחד הצדדים ובהליך הגישור- עוזר המגשר לפתור את הסכסוך כולו.

בוררות

זהו הליך משפטי גמיש שבו מעורב גורם שלישי שמשמש כשופט. החלטתו של הבורר שקולה כפסק דין ואין אפשרות לערער עליה, מלבד במקרים חריגים מאוד. בהליך זה נשמרת פרטיות הצדדים, אך אין בו חיסיון. הבורר שומע את טענות שני הצדדים ולפי הבנתו והערכתו את הסכסוך ופרטיו מכריע בעניין.

שפיטה

זהו הליך גלוי לעין כל, שנכפה בדרך כלל על הנתבע בו. יש בו מערכת מסודרת וקבועה על פי הדינים הקיימים בחוק. כל צד במשפט מיוצג על ידי עורך דין והוא הליך ארוך ויקר יותר מהאופציות הקודמות.

גישור – בוררות

בהליך זה מתחילים בהליך הפשוט יותר של גישור, ורק אם שני הצדדים אינם מצליחים להגיע ליישוב הסכסוך, הופך המגשר לבורר, מכריע בסכסוך והחלטתו מחייבת את הצדדים. הליך זה נוח מאוד כיון שהוא מסייע וממריץ את בעלי הסכסוך לפתור אותו כי אחרת ייאלצו לקבל הכרעה שלא בשליטתם. בנוסף, ברור לשני הצדדים כי בסיום ההליך יגיעו ליישוב המחלוקת ביניהם.

מצא את ההבדלים: בוררות עסקית או גישור 

מאת: לימור שטרן

בעסקים, זה בכלל לא נדיר שיחלו קונפליקטים וסכסוכים. כמו בחיים, גם שם יש התנגשויות בין אנשים. כאשר יש שני אנשים או יותר שלכל אחד מהם יש מטרות ואינטרסים שונים, ורצון להשגת מבוקשו של צד אחד מפריעה למבוקשו של הצד השני, הדרך לוויכוח ואי-הסכמה היא קצרה מאוד.

מה עושים במקרה שכזה?

האפשרויות הן רבות. החל ביישור ההדורים ביניהם על ידי משא ומתן והגעה לפתרון שיהיה מוסכם על שניהם ועד לתביעה בבית המשפט שתוגש על ידי אחד הצדדים. בין שניהם קיימות אפשרויות נוספות של עזרה על ידי צד שלישי לפתרון הבעיה, כמו בוררות וגישור. בעזרת הליכים אלו ניתן להגיע ליישוב הסכסוך מהר יותר, זול יותר ובחיסיון של שני הצדדים.

כיצד זה עובד?

בהליך הבוררות העסקית מתמנה בורר השומע את שני הצדדים ומכריע ביניהם. הצדדים אמורים לשתף ולהסביר לו את הבעיה והוא משמש כשופט מכריע שהחלטתו מחייבת את שני הצדדים. היתרון הברור בהליך הבוררות הוא בשמירה על פרטיות הצדדים והסכסוך ביניהם. בנוסף, הוא הליך הנוטה להיות גמיש יותר מבית משפט ובדרך כלל גם זול יותר.

בהליך של גישור עסקי, ייבחר מגשר נייטראלי, שיביא להידברות בין הצדדים ולליבון הסוגיה עליה התווכחו, אך אין לו סמכות להחלטה. זהו תהליך וולונטרי שחלים עליו כללי הסודיות והחיסיון וניתן להפסיק אותו בכל שלב של ההליך.

אפשרות נוספת שהתפתחה עם השנים היא: גישור-בוררות המייצרת מעין הכלאה בין שני ההליכים. בתהליך זה בדרך כלל מתחילים בגישור ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמה, המגשר יכול לתת החלטה המחייבת את הצדדים לגבי הנושאים בהם לא הגיעו להסכמה.

לסיכום:

עירוב של גורם חיצוני שמפשר ומכריע בסכסוך בין שני צדדים יכול להוות דרך מצוינת ליישוב של סכסוך. בפרט, כאשר המגשר או הבורר מקצועיים ובעלי הבנה וניסיון בתחומם. לבוררות יש יתרונות רבים וביניהם היכולת לבחור אדם אשר יכריע בסכסוך. חשוב לבדוק ולבחור באדם איכותי, מקצועי ובעל ניסיון.

זהו הליך חסוי שאינו פתוח לציבור, הוא מהיר, נוח ופשוט יותר ומביא להסכמה ולסיום הסכסוך, למעט במקרים חריגים מאוד שקבועים בחוק שמאפשרים לערער על החלטת הבורר.

בית המשפט: כיצד נוכיח תביעת נזיקין?

מאת: לימור שטרן

תחום דיני הנזיקין הוא אחד מהחשובים שמצויים בדיונים בבתי המשפט בישראל.

 הנה התעמקות בשאלות המטרידות על ניזוק:

ראשית, יש לזכור כי על תובע הנזיקין מוטלת החובה להוכיח שגרמו לו נזק. בנוסף לראיות המפלילות, עליו גם לספק הוכחות על זהירות מצדו ועל כך שהנזק לא נגרם בגלל סיבה אחרת.  לא זאת בלבד, אלא שעליו להוכיח את כל יסודות העוולה ולהוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לקיומו של הנזק ברכושו.

התהליך המשפטי משלב הדיון בסוגיה בבית המשפט

בית המשפט מזמן אליו את הניזוק, המזיק והעדים. הוא שומע את הטענות והעדויות על הנזק שנגרם ופוסק בהתאם לכך.

כדי להצליח בתביעה, חשוב מאוד להביא ראיות שמעידות על הנק. ככל שהעדויות יהיו ויזואליות יותר (כמו תמונות או סרטון וידיאו מצולם), כך, בדרך כלל, כתב התביעה יהיה חזק יותר. הדבר נובע מהפתגם הישן: "טוב מראה עיניים". לפיכך, חשוב לתעד ולצלם את הנזק הנגרם סמוך ככל האפשר לזמן בו הוא אירע.

מדוע?   

בזמן המשפט ישמשו התמונות כראיה ויסבירו היטב כיצד נראתה זירת הנזק. הניסיון מלמד כי הראיות הוויזואליות נוטות להשפיע על הכרעת בית המשפט בעניין. כמו כן, הם עשויים להוות גם עדות חזקה כנגד הנתבע.

 "הכל או כלום"

כאשר מדובר על תביעת נזק רכוש, יש להביא חוות דעת של שמאי, שאמד את הנזק/ים בזמן הקרוב ביותר לאירוע, כדי שיאמוד את הנזק הכולל הנגרם ויגיע להעיד בדיון בבית המשפט.

כאשר מדובר על תביעת נזק גוף, צריך התובע להגיש חוות דעת רפואית שתתאר ותאשר את קיום נזק הגוף שנגרם.

בתביעות נזיקין על הניזוק להוכיח את יסודות העוולה לפחות במעל 51%, כדי שבית המשפט ייווכח כי הצדק נוטה לכיוון התובע. אפילו אם הדבר הוא במידה מועטה.

שלא כמו בהליך פלילי, אין צורך להוכיח את התביעה מעבר לכל ספק סביר, בתביעת נזיקין. יש לשכנע את השופט ב- 51% ומעלה כדי לזכות בדין. באם הצליח ואפילו ב 49% הרי שיפסיד את התביעה במלואה.

כלל זה שנחקק על יד המחוקק, מתבסס על מאזן ההסתברויות של הוגנות ויעילות. לעיתים, תיתכן שהתביעה תתקבל רק בחלקה ולא במלואה, כמו במקרים של "אשם תורם" בהם גם לניזוק היה חלק בגרימת או מניעת הנזק.

 הוצאות התובע

ההוצאה העיקרית של התובע בגין בקשת פיצוי הנזיקין היא אגרת בית המשפט שעולה כמה מאות שקלים. במידת הצורך, יתווסף תשלום לחוות דעת של מומחה כדי להוכיח את הנזק.

בדרך כלל בתחילת ההליך המשפטי, גם את שכר טרחת עורך הדין, משלם הלקוח. אך, במידה והתביעה מתקבלת גם הוצאה זאת תוחזר לתובע. שכר הטרחה ייגזר מהפיצוי הכספי הסופי שנקבע לניזוק מכיס המזיק, ובתביעה עצמה יופיע סעיף שיבטא את סכום הפיצוי ואת התוספת בגין שכר הטרחה.

עורך הדין? אתה יכול להירגע

במידה ובמהלך התביעה מגיעים להסדר פשרה בין הניזוק למזיק, נקבע גם במסגרת הפשרה סכום התשלום הכולל עבור הוצאות המשפט.

עבירות מס: זה יכול לקרות גם לך

מאת: לימור שטרן

עבירות מס – כותרת מאיימת ומלחיצה. לאחרונה אפילו עוד יותר.

כלי התקשורת מפרסמים חדשות לבקרים ידיעות חדשותיות רבות על אנשי ציבור וידוענים שנחקרים ברשות המסים בחשד להעלמת הכנסה.

בעל העסק סמוך ובטוח ש"לי זה לא יקרה" אך חשוב לדעת כי הוא לא נקרא לחקירה במשרדי רשות המסים רק במקרים של העלמת מס, אלא גם בגלל טעות חשבונית שהתגלתה בספרי העסק.

חוקרי רשות המיסים עובדים מסביב לשעון על מנת למצוא עברייני מס. הם יכולים לבקר בבית העסק שלך בשעות לא שעות, לבדוק את ספרי העסק ולחקור אותך.

על בעל העסק לדעת כי למילותיו יש משמעות רבה, ובפרט, כאשר נמצאו ראיות מפלילות נגדו בחשד לעבירת מס.

הראיות הן אלה שתקבענה את המשך הטיפול בעניינו. דבריו, יהוו ראייה בפני בית המשפט בניהול ההליכים המשפטיים כנגדו.

לכן, דו"ח הביקורת ותגובת הנחקר הם בגדר של "חיים ומוות ביד הלשון" והם אלו שיקבעו את המשך הטיפול – האם ייסגר התיק עוד לפני הגשת כתב האישום, ובמקרה הגרוע האם יועמד בעל העסק, הנישום, לדין, או האם ובאיזו מידה יוטלו עליו סנקציות כספיות.

בעל עסק שיהיה מודע לזכויותיו וינהג בהם בתבונה יכול לשפר את המצב עד ביטול הצורך להגשת כתב אישום כנגדו.

הנה לפניכם העצות המרכזיות:

אז מהן הזכויות שלך?

• זכותך לברר ולהתייעץ עם עורך דין לפני החקירה.
• זכותך להשתמש בזכות השתיקה כדי להגן על עצמך מפני הפללה עצמית.
• זכותך לבקש הפסקת אוכל ושתייה, במידה והחקירה מתארכת שעות ארוכות.
• באם נשאלת במהלך החקירה על מסמך כלשהו שחתום בכתב ידך, זכותך לקבל ולראות את המסמך ואת החתימה עליה אתה נשאל.
• זכותך לבקש לבדוק נתונים בצורה מסודרת. במידה ונשאלת על פעולות חשבוניות שנערכו לפני שנים רבות – אינך חייב לענות מיידית. אתה יכול לבקש לבדוק את הדברים ולהשיב עליהם רק אחר כך.

מה לומר בחקירה? 

• שקול מילים. החוקר מנסה לאסוף ראיות שיכולות להפליל אותך לכן חשוב היטב על המילים והמשפטים אותם אתה אומר כדי שלא ישמשו נגדך.
• אמור רק את האמת. כאשר ישאלו אותך שאלות שאינך זוכר מה אירע בהן, כדאי ועדיף לענות את התשובה האמיתית- "לא זוכר", מאשר לנסות ולתת תשובה מהירה, אך לא נכונה, שעלולה לסבך אותך בהמשך.
• אל תחשוש למסור מידע חשוב שיכול לסייע לך גם אם לא שאלו אותך עליו ואפילו אם אינו קשור לשאלות החוקרים.
• במידה ותישאל על ידי החוקרים על עניינים משפטיים עדיף לא לענות על כך בעצמך, אלא להפנות את החוקר ישירות אל היועץ המשפטי שהעניק לך את המידע המשפטי.
• עדיף לא לומר דברים לא שאינך בטוח בנכונותם. אם יש בידיך מידע שאינך בטוח בנכונותו – עדיף שלא לאומרו כלל. אל תנסה לשנות נושא עליו נשאלת, אם אינך יודע מה לענות – עדיפה השתיקה.

ממה להיזהר?

• לא להתרגז- אל תתלהם ותצעק. ענה בצורה מכבדת ומנומסת. התלהמות לא תעזור.
• שים לב למתרחש סביבך ושמור על ערנות. כל דבר שקורה לך במהלך החקירה, אינו מקרי. באם הכניסו עוד חוקר לחקירה או אם פגשת במסדרון נחקר אחר אל תספק מידע שאינך נדרש לתת והיזהר במילותיך.
• "אוף דה רקורד"- לא בבית ספרנו. כל דבר שתאמר לכל אחד בכל זמן שהוא עלול לשמש כחומר נגדך. גם אם נאמר בהפסקות או מחוץ לחדר החקירה ואפילו אם נאמר לך שזה לא ישמש נגדך.
• שיטת חקירה נפוצה ומוכרת היא שאלת אותן שאלות בצורות שונות. היה קשוב וערני, "קח את הזמן" וחשוב היטב לפני כל תשובה כדי שלא תסתור את עצמך. אל תפחד לומר כי כבר ענית על שאלה זו.
• קרא בעיון רב את העדות עליה אתה חותם, לפני החתימה. בדוק שהדברים אכן נאמרו על ידך ושכל מה שאמרת כלול בעדות, רק לאחר מכן, חתום עליה.
• החלק החשוב ביותר במהלך החקירה היא המילה הכתובה. את ההחלטה האם להעמיד לדין או לא, יקבלו אך ורק על סמך המידע שנכתב במהלך החקירה. אל תשקיע מאמץ יתר על מנת למצוא חן בעיני החוקר, אלא רק במילים היוצאות ממך והמידע אותו אתה מוסר.

חשוב להבין, כי עבירת מס, גם הקלה ביותר, עלולות לגרום להסתבכות, שלעיתים ניתן למנוע על ידי התנהלות נכונה.

לכן, מומלץ לנחקר, עוד בטרם הגיע מועד החקירה, להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום כדי להכיר ולנצל את הזכויות המגיעות לו על פי חוק. כמו גם לדעת כיצד להתנהל אל מול החוקרים.

קניין רוחני: שיישאר שלי לנצח

מאת: לימור שטרן

הלחנת שיר? המצאת פטנט מוצלח? עיצבת עיצוב חדשני וייחודי? השקעת שעות רבות של חשיבה והגות ובידיך "יצירת המאה" (או שכך לפחות אתה מעריך ומרגיש)? כעת, כשהדבר הזה עומד לצאת אל אוויר העולם "ולשחק אותה"- אתה חושש. ובצדק. אם לא תגן כראוי על יצירתך או המצאתך, תוכל לגלות תוך תקופה קצרה כי רבים העתיקו / השתמשו בה ללא רשות וללא תמורה.

לשם כך קבעו בחוק את דין הקניין הרוחני שמקנה זכות בלעדית ל- "נכסים בלתי מוחשיים", שנוצרים על ידי יוצרים, מעצבים, ממציאים, סופרים, מעצבים וכדומה.

דין זה נועד להבטיח את בעלות היוצר על יצירתו, המצאתו, כתיבתו וכך בונה את המוניטין שלו.

על ידי קביעת ושמירת זכות יוצרים, נוצרת הגנה לבעל היצירה, אותו הקניין הרוחני, מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה.

כדי להדגיש כי ליוצר היצירה יש זכות מיוחדת על עשייתו, נוהגים לסמן את היצירה על ידי הסימון © (קיצור של copyright) – ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות".

קבלן שבונה בית, נגר שבונה שולחן, ברור לכל, שהבית וגם השולחן, שייכים למי שבנה אותם. זוהי יצירה מוחשית שניתן לראות ולמשש. גם החזקה עליהם יכולה לעבור בקלות ובבהירות מאדם לאדם כשברור למי היא שייכת בכל רגע נתון.

לא כך הוא לגבי הממציא המצאה חדשה, כמו יצירה ספרותית, אמנותית, מוזיקלית, תרופה חדשה, עיצוב מיוחד, שם מסחרי שיוצר מוניטין, לוגו ועוד. זוהי יצירה רוחנית. היא אינה מוחשית. כאשר היא תתפרסם, לא יהיה אפשרי עוד לשלוט עליה.

לרוע המזל, במידה והחוק לא יגן על היוצרים, הם עלולים למצוא את עצמם עומדים בפני מצב בו כל אחד ישתמש ביצירתם, דרך העתקתה ושימוש, ללא מגבלה.

מתוך צורך זה של הגנה על זכויות הממציאים והיוצרים נכס רוחני, וכדי שימשיכו בפעילותם, נוצרו חוקי ודיני הקניין הרוחני שמעניקים ליוצרים זכויות על יצירותיהם.

דיני הקניין הרוחני נבדלים מדיני הקניין המוחשי הרגיל, כיוון שהנושאים בהם עוסקים דיני הקניין הרוחני הם לא מוחשיים. בהתאם ליצירה או להמצאה קיימים סוגים שונים של שמירת זכויות: זכויות יוצרים, פטנטים, סימנים מסחריים, מוניטין, כינוי מקור ועוד.

כאשר יחיד או חברה משתמשים ביצירה או בהמצאה ללא רשות היוצר ושמוגנת על ידי זכויות יוצרים, תהיה אפשרות לתבוע אותם, בגין הפרת זכויות אלו.

הסתבכת בפלילים? כך תבחר את עורך הדין שלך

מאת: לימור שטרן

במהלך הקמת עסק ותפעולו, לפעמים, נתקלים במציאות קשה של הסתבכות בפלילים. זה יכול להיות בגלל שותף שבשמך גנב במרמה כספים, הלוואת כספים שלא כדין, אנשים פורעי חוק שסיבכו אותך או הסתבכות אישית כזאת או אחרת. הצורך בייעוץ משפטי במצב כזה הוא ברור וככל שהבחירה בעו"ד הנכון תהיה טובה ומוצלחת הסיכויים להצלחתך יגדלו. כך גם בתחנות נוספות בתחומי החיים יהיה צורך בייעוץ משפטי כמו בעת חתימה על חוזה שכירות, דו"חות של העירייה, פיטורי עובד, בעיות ארנונה ובעיות נוספות. הצורך בעורך דין טוב, הוא ברור, ובפרט בעת שמסתבכים או מסובכים בפלילים, אך כיצד נבחר את הטוב ביותר עבורנו או עבור העסק שלנו?

בחירה נכונה של עורך דין מומחה שיטפל בבעיה משפטית אליה נקלעים, היא חשובה מאוד ובדרך כלל היא זאת שתקבע את הצלחת העניין והאם הפתרון לבעיה יהיה טוב, חסכוני ויעיל בהתאם לבעיה. אם כך, מהן הנקודות העיקריות שעליכם לבדוק כאשר בוחרים עורך דין? ועל מה עדיף לסמוך: על ההיגיון, האינטואיציה או על שניהם יחד?

עורכי דין רבים מספרים כי הלקוחות מחפשים עורכי דין שהם בעלי ידע משפטי נרחב וניסיון מוכח. כיום, כשהכול זמין ברשת, בודקים הלקוחות פסקי דין, בוחנים תוצאות, מקצועיות ומבררים אצל חברים שהתנסו. הלקוחות מגיעים בסופו של דבר, מפה לאוזן ובעקבות כתבות וחוות דעת שפרסמו בתקשורת. הם מתרשמים מהידע וההצלחה ומגיעים לייעוץ משפטי שעשוי להוביל לתיק משפטי מוצלח.

כדי להגיע לבחירה נכונה, כדאי ללקוח- בעל העסק, לבדוק היטב את הצלחותיו של עורך הדין איתו אנו רוצים לנצח, קודם חתימת החוזה עם עורך הדין. אז כיצד נעשה זאת?

1. מומחיות – אל תוותרו על זה. לעורך הדין בו תבחרו, חייבת להיות התאמה מקצועית אבסולוטית בתחומי המשפט להם אתם נזקקים. המומחיות מחייבת השכלה מתאימה וניסיון פרקטי באותו התחום המתבקש. עורך דין שכבר ניהל משפטים דומים בעבר והוא בעל ניסיון בתחום, יידע לנהל את הדברים בצורה נכונה עם שילוב של מקסימום אסטרטגיה מנצחת.

2. פסקי דין ישנים – קחו נשימה ארוכה ותקראו. יש לקרוא פסקי דין בהם מופיע עורך הדין. קריאת פסקי הדין מלמדת על יכולותיו של עורך הדין, כיצד הוא פועל, במה הוא הצליח ובמה נכשל. כך תוכלו לבחון את כישוריו של עורך הדין והאם הוא מתאים לעסק שלכם. פסקי הדין בהם יצג לקוח אחר, יוכלו לתת לכם פרספקטיבה רחבה יותר ונייטראלית יותר.

3. חשיפה תקשורתית– תתעמקו בפרטים. קריאת כתבות ומאמרים אותם כתב עורך הדין יכולים להיות מבחן מצוין כדי להבין אם הוא מתאים לכם. צורת חשיבתו ומהלך הדברים שפרסם יהוו אישור לכך האם הוא מתאים לתחום בו אתם נתקלתם בבעיה. כתבות חיוביות שהתפרסמו על עורך הדין, משפטים בהם זכה או הפסיד – כל אלה יכולים לתת כיוון חשיבה נוסף להתאמתו של עורך הדין.

4. מחיר– אל תתקמצנו. שכר הטרחה של עורך הדין מורכב ממרכיבים רבים שכוללים ותק, ידע וניסיון. בגלל ריבוי עורכי הדין בשוק, יש הבוחרים במחיר זול כדי למשוך לקוחות. אל תתפתו לכך. כדאי לוודא כי תמורת המחיר תקבלו יחס וטיפול אישי, יעילות, זמינות ופתרון לבעיה המשפטית בה נתקלתם בזמן שהוא סביר.

5. יחס אישי – אל תתעצלו. תמיד כדאי להגיע לפגישה ראשונית ולא מחייבת. בפגישה יש לבדוק את האינטואיציות שלכם ואת החיבור ביניכם לעורך הדין הרצוי. בפגישה תבחנו האם השיחה ביניכם פתוחה וזורמת, האם דרכי ודפוסי הפעולה שלו מתאימים לכם, האם אתם מרגישים איתו בנוח והוא אינו גורם לכם לחששות או למבוכה. נכון שלא מדובר בחתונה, אך לעבוד מול אדם שנוח לתקשר איתו יהיה לא יותר נעים, אלא גם יותר יעיל.

אומנם, קריאת פסקי הדין והכתבות, הפגישה והבירור גוזלים מכם זמן יקר, אך הזמן הזה יתבטא ביעילות התגובה והתוצאה הסופית. כאשר תבחרו באדם הנכון שיהיה בעל הבנה בתחום, ידע רחב וניסיון, ויחד עם זאת תרגישו איתו בטוח ונעים, הסיכויים לתוצאה סופית טובה יותר – יהיו בדרך כלל גדולים יותר.

נפגעת? ניזוקת? תבע את המזיק

מאת: לימור שטרן

תביעות נזיקין מגיעות מתוך אירועים לא צפויים בחיי היומיום, כאלה שנגרמים ללא כוונה ובלי שום הכנה מראש. עץ שקרס על המכונית שחנתה בתום לב ליד הבית, נפילה בגלל מרצפת שבורה, משרד שהוצף במים, בגלל תיקון אינסטלציה פגום, כלב שהחליט לפרוק רסן, קבלן שגרם לליקוי בנייה וכדומה.  נפגעים אלו יוכלו לתבוע את הנזק שנגרם להם מהאחראי לנזק בין אם הוא עסק, אדם פרטי או רשות ציבורית.

דוגמאות רבות לאירועים שונים יש בשפע, אך המשותף בכולן הוא שהנזק נגרם בגלל רשלנות של אחר. ואותו אחר אחראי על פי החוק לפצות את האדם שניזוק בשל רשלנותו.

מתי נתבע?

לאנשים רבים נגרם נזק כזה או אחר, אך לא תמיד משתלם להגיש תביעת נזיקין. ראשית, יש לבדוק האם קיימת אחריות ברורה של המזיק על הנגרם כתוצאה מהנזק. שנית, ולא פחות חשוב, יש לבחון מהו גודל הנזק שנגרם בעקבות כך ובהתאם לבדוק את עלויות המשפט, כיוון שייתכן שהוצאות המשפט יהיו גבוהות מן הפיצוי שייקבע בסופו של תהליך ואז ההליך כולו, הזמן וההתעסקות בו פשוט אינם משתלמים.

את מי תובעים?

בתביעת הנזיקין, תובעים את המזיק – מי שגרם לנזק. הנתבע – המזיק, יפנה אל חברת הביטוח שלו (במידה ויש כזאת) באותה עת שנגרם הנזק וידרוש ממנה לטפל בתביעה. חברת הביטוח, מצידה, תמנה עורך דין שיטפל בתביעת הנזיקין.

כיצד יתבצע התהליך?

עורך הדין שימונה מטעם חברת הביטוח, יקיים פגישה עם המזיק אותו הוא מייצג, ישמע את טיעוניו וגרסתו על אותו אירוע ויבנה את קו ההגנה למשפט. בדרך כלל, צריך המזיק להשתתף גם הוא במימון הפיצוי שייפסק בבית הדין מכוח הסעיף של "ההשתתפות העצמית" כפי שנקבעה בפוליסה, יחד עם חברת הביטוח.

המזיק הוא שותף פעיל בהגנה נגד התביעה, חלק מהסיבות לכך היא ההשתתפות העצמית. כאשר תעלה אפשרות לפשרה בתביעה, יידרש גם המזיק להשיב על כך ולנקוט עמדה בהתאם.

ריבוי מזיקים

במקרים רבים התביעה לנזק תכלול כמה נתבעים, שאחראיים יחד על הנזק שנגרם. כמו קבלן עבודות שביצע עבודה לרשות מקומית, חברה שביצעה עבודה עבור חברה אחרת וכדומה. בתביעה כזאת יהיו מעורבים כל האחראיים האפשריים לנזק שנגרם ועליהם תוטל חובת ההוכחה כי אינם אחראיים לו או שיצטרכו לשלם עבור הנזק שנגרם.

תביעות אלו הן מסובכות יותר והנתבעים יהיו מקושרים בחוזים מנוסחים היטב אותם יהיה צריך לבחון כראוי כדי להחליט מי צריך לשלם עבור הנזק וכמה.

"עזרה ראשונה" לחייבים בהוצאה לפועל

מאת: לימור שטרן

מצב כלכלי קשה ועלייה חדה באחוז המובטלים אינה ידיעה חדשותית מפתיעה. בשנים האחרונות היא תופעה שהולכת וגוברת. גם ברשות ההוצאה לפועל, מתווספים תיקים נוספים של חייבים שהתקשו לשלם תשלומים להם התחייבו בעבר. תשלומים, כמו: שכירות, משכנתא, קנייה בהקפה ועוד. הסיטואציה אליה נקלעים החייבים אינה נעימה כלל ואפילו מקשה על החיים, אך אין צורך לדאוג יותר מידי. כיום, ניתן להגיע להסדר נוח גם אל מול השם המאיים: "משרד האכיפה של הרשות להוצאה לפועל". הכל בתנאי מרכזי אחד: אם תפעלו נכון ובזמן.

מה זה הוצל"פ?

מערכת ההוצאה לפועל היא אחת מהזרועות המבצעות את החלטות הרשות השופטת בישראל. למעשה, על ידי מערכת זאת יכול הנושה לממש זכויות שהוקנו לו, כגון: פסקי דין, המחאות שלא כובדו על ידי הבנק, כספי משכנתאות שלא הוחזרו, שטרי משכון ומסמכים אחרים כנגד החייב לו. יתירה מכך, בהוצאה לפועל ניתנת לאדם האפשרות לסיוע על מנת שיוכל לגבות את הכספים שמגיעים לו ביעילות.

רבים מבינינו, בעלי העסקים ואנשים פרטיים, אינם מודעים אל הצד השני. לפיו, בעזרת חוק ההוצאה לפועל, ניתן לשמור גם על זכויות החייב אל מול הזוכה כדי שאלה לא ייפגעו ושלא יהיה החייב כנטל על כתפי החברה.

כיצד זה עובד?

לאחר שהנושה פותח תיק בהוצאה לפועל, יחלו שם בנקיטת הליכים משפטיים-מעשיים כדי לגבות את החוב מהחייב לו.  בתחילה, יהיה זה מכתב אזהרה שיגיע אל בית החייב, בו יתריעו בפניו על התחלת נקיטת הליכים לגביית החוב. החייב יידרש לשלם את חובו תוך הזמן הקבוע ואם לא – יחלו נגדו בהליכי ההוצאה לפועל. עם קבלת המכתב, יעמדו בפני החייב האפשרויות הבאות:

• לשלם את חובו לזוכה. אז, במידה והתשלום יוסדר במלואו, ייסגר התיק.
• כאשר החייב לא יכול לשלם את מלוא החוב בבת אחת, הוא יוכל לבקש לפרוס את חובו לתשלומים. באם יבחר באפשרות זאת, יצטרך לעמוד בפני חקירת יכולת, בה יחליט רשם ההוצאה לפועל באיזה סכום יוכל החייב לעמוד בכל חודש.

מהי חקירת יכולת?

כאשר החייב לא יכול לשלם לנושיו ומתעכב בתשלום החוב, מקיימת ההוצאה לפועל חקירת יכולת. חקירת היכולת של החייב תברר כמה הוא יכול לשלם לנושיו מידי חודש.

חקירה זאת היא בעלת חשיבות גדולה מאוד לחייב, כיוון שבסוף חקירת היכולת, יקבע ראש ההוצאה לפועל, מה יהיה הסכום החודשי שאותו יצטרך החייב לשלם לזוכה. במידה והחייב לא יעמוד בתשלום עליו יחליט רשם ההוצאה לפועל, יינקטו נגדו פעולות נוספות כמו מאסר והגבלות נוספות שישבשו את חיי היומיום שלו.

לכן, כדאי שהחייב ייקח ברצינות את חקירת היכולת ויגיע אליה ערוך כראוי, על מנת שיוכל לעמוד בתשלום החוב ולא ישבש את חייו הכלכליים, על בית העסק שלו ובהרבה מן המקרים על בני משפחתו.

מהו איחוד תיקים?

נהוג לומר כי "צרות באות בצרורות". במקרים רבים זה נכון. כך, נפתחים נגד אותו חייב, תיקים נוספים בהוצאה לפועל מטעם נושים נוספים. חייב כזה יכול  לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ובעזרת המסמכים המתאימים לבקש כי כל התיקים שנפתחו נגדו, גם אם הם בעלי נושים שונים, יאוחדו לתיק אחד- תחת השם איחוד תיקים. לפעולת האיחוד תיקים, יש יתרונות רבים: האפשרות לחקירת יכולת מאוחדת כנגד כל התיקים ופריסת התשלומים לזוכים בהתאם לכך. יחד עם זאת, זה ימנע אפשרות לנקיטת הליכי עיקול על ידי נושים שונים. יתרון מהותי נוסף של איחוד התיקים הוא ביטול כל הפעולות המבצעיות כמו עיקול, צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד, כנגד החייב.

עיקול ומאסר

כאשר קיימת פקודת מאסר כנגד חייב אשר משלם את התשלומים החודשיים שנקבעו לו על ידי ההוצאה לפועל- הוא לא ייאסר. אך כדי להבטיח את תשלומי החייב, מטילים עיקולים על רכוש החייב. כאשר חייב משתמט מתשלום חובותיו ינקטו עיקולים על רכושו.

כדאי לדעת, שככל שההליכים שמתבצעים בתיק החייב רבים יותר, גם סכום החוב בתיק גודל ומתווסף לסכום החוב. רצוי לטפל מהר ככל האפשר בחוב, כדי לא לגלות מאוחר יותר שחוב קטן תפח לסכום גדול יותר.

ראשית, מהי ההוצאה לפועל?

מערכת ההוצאה לפועל היא אחת מהזרועות המבצעות של הרשות השופטת בישראל. בעזרת מערכת זאת יכול הנושה לממש את הזכויות שהוקנו לו, כגון: פסק דין, המחאות, משכנתא, שטרי משכון ומסמכים אחרים שהם שווי ערך לפסק דין. בהוצאה לפועל ניתנת לאדם האפשרות לסיוע על מנת שיוכל לגבות את חובו ביעילות.

מצד שני,  בעזרת חוק ההוצאה לפועל, ניתן לשמור על זכויות החייב אל מול הזוכה כדי שאלה לא ייפגעו ושלא יהיה החייב כנטל על כתפי החברה.

תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי הנושים, כאשר החייבים מאחרים בתשלומים להם התחייבו. מצד שני, עורך הדין מטעם ההוצאה לפועל יעניק לחייבים ייעוץ והגנה מצעדי הגבייה של ההוצאה לפועל ומפני הנושים. "בתמורה": על בעל החוב לשתף פעולה בכל הליכי ההוצאה לפועל עם נציגי משרד הוצאה לפועל ולפי בקשתם להציג דוחות על מצבו הכספי.

כיצד נפעל נכון כבעלי עסק שחייבים לו כסף?

פתיחת תיק בהוצאה לפועל דורשת זמן, הוצאה כספית והשקעת משאבים. לכן, מכיוון שתמיד קיימת האפשרות שגביית החוב לא תצלח ותגרום להפסד נוסף לנושה יש לפעול נכון ולבדוק האם זאת אכן הפעולה הרצויה כנגד החייב.

על הנושה לבחון את כל ההיבטים הקשורים לחייב ולפעול לפי שיקול דעתו והבנתו. ראשית, עליו לבדוק את זהות החייב: האם החייב הוא חברה או אדם פרטי. רבות החברות הקטנות שנסגרות, פעילותן נפסקת ולנושה לא יהיה ממה להיפרע. יש לבדוק את מצב החברה קודם תחילת ההליך בהוצאה לפועל, כדי שלא להפסיד כספים נוספים.

במידה ובעל החוב הוא אדם פרטי, הכדאיות לפתיחת תיק בהוצאה לפועל היא גדולה יותר, כיון שתיק בהוצל"פ משבש לאדם הפרטי את התנהלותו הכספית ומשום כך הסיכוי שיבקש לשלם את חובו גדול יותר.

בכל מקרה, ראוי גם במקרה של אדם פרטי לשקול את פתיחת התיק, כיוון שכל פעולה עולה כסף. לחייב שאינו בעל נכסים ושאינו נמצא בתהליך של איחוד תיקים, ההליך האחרון שיופעל נגדו יהיה הליך מאסר. הליך המאסר הינו הליך שאורך זמן, אך הוא יעיל ביותר. מעטים החייבים שלא משלמים את חובם לאחר שהופעל נגדם הליך זה.

בנוסף להליכים הרגילים, כמו: עיקולים במדיה מגנטית, עיקול מיטלטלין ברישום ועיקול רכב ישנה האופציה של עיקולים בטרם מתן אזהרה – כאשר הנושה חושש כי החייב ינסה להבריח כספים ונכסים, יש לו את האפשרות לבצע הליך של עיקולים בטרם מתן אזהרה זאת במקביל לפתיחת תיק ההוצאה לפועל. על הזוכה להגיש בקשה בצירוף תצהיר ובה לבקש את העיקולים הדרושים כמו עיקול חשבונות בנק, דירות, רכבים ועוד. אם תאושר הבקשה העיקולים יבוצעו, אך לא ימומשו.

לסיכום:  ראוי ורצוי לבדוק את נתוני החייב קודם הבקשה להליך ההוצאה לפועל, כדי לחסוך זמן וכסף. יחד עם כל אלה, חשוב לדעת ולזכור, כי כל אגרות התשלום עליהם שילם הנושה מגדילות את קרן החוב כיון שהן מתווספות לתיק החייב.

מאה גוונים של אפור: כך פורח השוק האפור בישראל

מאת מערכת "הטורבו העסקי"

לעתים בעלי עסק נקלעים למצוקה כלכלית, ופונים לקבלת הלוואות על מנת לאושש את העסק שלהם. אחת הדרכים הכי מקובלות היא כמובן, לפנות לבנק בבקשת הלוואה. אך מה עושים כשהבנק מסרב?

במקרים כאלה, עסקים רבים ינסו להשיג את המימון בדרכים אחרות. והדרכים האלו מגוונות. ישנן הלוואות מקרן בערבות המדינה, מקרנות פרטיות, הלוואות דרך חברת האשראי, ויש את האפשרות, שקצת פחות נעים לדבר עליה, אבל היא עדיין שם, חיה, קיימת ובועטת – לקחת הלוואה בשוק האפור.

נשמע לא להיט, נכון?

ובצדק. בעלי עסקים מתפתים לקחת הלוואות בשוק האפור היות ומקורות אחרים מסרבים להם, וכמוצא אחרון. לרוב, התנאים לקבלת הלוואה בשוק האפור הם קלים למדי. לא נדרשים ערבים או בטחונות כלכליים כלשהם. ייתכן והלווים ידרשו לראות תלושי שכר או כרטיס אשראי, על מנת לראות שיש בידי בעל העסק או העסק את האפשרות הכלכלית להחזיר את ההלוואה, אך בכך מתמצות לרוב כמות דרישות-הקדם לקבלת הכסף.

אז למה לא בעצם?

מכירים את המשפט שאמרו לכם תמיד כשהייתם קטנים: "אין מתנות חינם"? אז זהו, השוק האפור, כמשתמע משמו, הינו תחום הפועל בשולי החוק. ישנם מקורות מימון חוץ בנקאיים רבים, אשר פועלים ברישיון ונמצאים תחת פיקוח משרד האוצר, אך למרבה הצער, פועלים בתחום גם גורמים עברייניים.

המלווים בשוק האפור יודעים שבעל העסק הפונה אליהם "נאחז בהזדמנות האחרונה שלו" והוא פונה אליהם כמוצא האחרון והם אכן יודעים איך לנצל זאת. במקרים רבים הם יכולים לגרום לעסק המזדקק לקחת הלוואה גדולה הרבה יותר משתכנן בעליו. היות ואין פיקוח על גובה הריבית שהם יכולים לדרוש (בנק ישראל מגביל את הבנקים בריבית שנתית שעומדת על כ-10%) הם יכולים לדרוש ריבית חודשית, שבסיכומו של דבר מגיעה לריבית הגבוהה פי 150% אם לא יותר, מהריבית שיציבו הבנקים בפני בעלי העסקים.

כמו כן, מן הידועות שהדרכים לגביית ההלוואה בשוק האפור יצירתיות ומגוונות, ויכולות להגיע אף לסחיטות, איומים, ועבירות פליליות. אך מעל לכל, הסיבה העיקרית שלא כדאי לקחת הלוואה בשוק האפור, היא שזוהי דרך שיכולה להוביל בקלות לבור בלי תחתית. בעלי עסקים הנקלעים למשבר, בטוחים כי בעזרת ההלוואה יוכלו לשקם את העסק שלהם והם אכן יצליחו להחזיר את ההלוואה במועדה. אך, משהגיע המועד לפירעון, ואין בידיהם האמצעים לעמוד בתשלום ההלוואה והריבית שהתווספה לה, הם נאלצים, למרבה האבסורד, לבקש עוד הלוואה בשוק האפור. כך, הם נכנסים ללופ של הלוואה שגוררת עוד הלוואה ועוד אחת ועוד אחת, ומעגל החובות רק מתרחב וקשה לדעת את סופו.

על כן, ניתן להבין בנקל, את הצעד החדש והאחרון שמתכננת המדינה להחיל והוא הקמת גוף רגולטורי פיננסי שלא כפוף לאף משרד ממשלתי ושאמור לפקח על השוק האפור. שוק, שלפי הערכות מומחים בנושא, מגלגל כיום כבר למעלה ממאה מיליארדי שקלים.

"אבל למה לא?!"- מה עושים כשהרשות מסרבת לתת רישוי לעסק

עו"ד (כלכלן) שרון פוקס, מומחה לדיני עבודה ומשפט מסחרי העוסק בייעוץ לעסקים קטנים

רציתם לפתוח עסק, הכנתם תוכנית עסקית נוצצת, אספתם את ההון הדרוש ועם המון ברק בעיניים יצאתם לדרך. ואז באה הרשות המקומית ואומרת לכם: "לא". במקרה הקשה יותר, ייתכן וכבר יש לכם עסק שקיים ופועל, אבל אז קיבלתם דרישה מהרשות המקומית לסגור את העסק. האם זו גזירה משמיים? האם יש דרך להתנגד? על כך במאמר הבא.

כל עסק הפועל בתחומה של רשות מקומית, צריך לקבל רישיון עסק מטעם אותה הרשות. ניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית על פי החוק והעוסק בכך צפוי לצווי סגירה, קנסות גבוהים ואף למאסר.

פעילותו של עסק עשויה להתנגש עם מטרותיו של חוק רישוי עסקים לשמור על בריאות הציבור, על בטחונו, בטיחותו ואיכות חייו. מהסיבה הזו, בטרם החלטתם על פתיחת עסק, חשוב מאוד לברר האם העסק שלכם טעון רישוי.

הכלל הוא שכל אדם זכאי לעסוק בעסק כרצונו, בגבולות שהחוק מציב לו. אך, מטעם הרשות המקומית עולה השאלה עד כמה מותר להפעיל סמכות המגבילה את חופש העיסוק של אדם במשלח ידו.

רשות מקומית המסרבת לתת לעסק מסוים רישיון לניהול עסק אמורה לפרט ולנמק את החלטתה. הסירוב צריך להתבסס על עובדות קונקרטיות ולא על נוסחאות שבלוניות כגון "מבחינה פלילית" או "מטעמי שלום הציבור" וכיוצא בזה.

על הרשות להביא הוכחות חותכות לכך שהעסק מהווה הפרעה לציבור. נמחיש זאת עם מקרה לדוגמא:
מאפייה, הפועלת בשולי אזור שכונת מגורים, קיבלה תלונות על הרעשים שמרעישות המכונות ועל הריחות והאדים העולים מן התנורים בבית העסק. הרשות לא יכולה פשוט להגיע ולומר: "אתם מהווים מטרד מבחינה בריאותית", עליה להביא פקחים מהמשרד לאיכות הסביבה שימדדו האם באמת יש פגיעה סביבתית. ולעניין הרעש – להביא מודד רעש שיאשר כי רמות הרעש שנוצרות בבית העסק הן מעבר לנורמה הקבועה בחוק. בנושא של מטרדים, חובה על הרשות לבחון את הנושא אל מול רשויות רלוונטיות אחרות, כגון: איכות סביבה, איגוד ערים וכד'.

אם בקשתכם לרישוי עסק נדחתה, דעו שזהו אינו סוף פסוק. ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לתקוף את החלטת הרשות ולהביא לשינויה. הפניה לבית משפט נעשית באמצעות הגשת עתירה מנהלית כנגד החלטת הרשות.  בבית המשפט יידון כל מקרה לגופו האם באמת נוצר מצב של "טרדה לציבור" או שאין הצדקה לסגירת העסק.