דעה: האם הבנק שלך באמת מעוניין לעזור לך?
ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי*
כעוסק בתחום המימון והקרנות לעסקים מזה למעלה מ- 25 שנה, עם ניסיון של הגשת בקשות מסוג אלו לאלפי עסקים, אני תוהה האם באמת קיימות בעיות אשראי לעסקים ומצוקה. האם עסקים טובים לא מגיעים לקבל אשראי, או שמדובר בבעיה אחרת?!
ראשית יש להבין את הרקע.
בארץ קיימים כ- 500,000 עסקים בסה"כ. מתוכם 80% הם עסקים שמחזורם העסקי השנתי הוא עד 1 מיליון שקלים.
קיימים כ- 3,000 עסקים בלבד שהם בעלי מחזור שנתי של למעלה מכ- 100 מיליון שקלים. עסקים אלו כוללים: בנקים, חברות ביטוח וכדומה. אלה קרויים עסקים גדולים.
מכאן, שרוב העסקים במשק הינם עסקים קטנים בהגדרתם (כלומר: מחזורם השנתי הוא עד 25 מיליון שקלים).
בעסקים הקטנים קיים מספר מועט של עובדים. מעטים מהם עוסקים בסחר יבוא ויצוא, כך שלמעשה המערכת הבנקאית כולה לא יכולה להרוויח בגינם הרבה כסף, למעט בשתי עמלות: עלות ההלוואה ועלות הקצאת האשראי.
בשני המקרים הללו, הבנקים גובים את המרווחים הגדולים ביותר. לדוגמא: הלוואה ממוצעת לעסק קטן הינה בריבית של פריים +5%.
הבנקים מעוניינים ורוצים לגייס אליהם עסקים עם מחזורים גבוהים יותר. ראו קרן לאומי לעסקים, בה תנאי הסף הם לעסק קיים מעל 3 שנים ולמחזור עסקי של מעל ל- 1 מיליון שקלים בשנה.
קרן לאומי ויתרה בכך, במודע, על 80% מהעסקים ומתמקדת בעסקים שמחזורם גבוה יותר, דהיינו היא פונה לפלח שוק מצומצם של עד 5% ממספר העסקים.
כעת נחזור לשאלת האשראי.
עלות טיפול בלקוחות קטנים גבוהה ביחס לרווח שניתן להפיק מהם, ולכן הבנק כלל לא מעוניין לגייסם, ואם הם כבר לקוחות הבנק, אין להם בנקאי אישי והטיפול בהם מתבצע בעיקר דרך מוקדים טלפונים, המקשים את חייו של בעל העסק. האלטרנטיבה היא ללכת פיזית לבנק בכל בעיה.
לפיכך, עוד בטרם הגענו לדיון על מתן האשראי, עסקים במחזורים נמוכים כלל לא מעניינים את המערכת הבנקאית.
העסקים הקטנים כמו, "הקוסמטיקאית עם מחזור של 500,000 שקלים לשנה", המפרנסת את עצמה ועוד עובדת, לא מעניינת. לכן, כאשר ניתן לה אשראי על-ידי המערכת הבנקאית, המרווחים יהיו גבוהים ומסגרת האשראי שלה תהיה בפריים + 7%, אם לא יותר מזה.
מכאן המסקנה היא שהמערכת הבנקאית לא מעוניינת כלל לגייס, לטפל ולתת אשראי לעסקים קטנים.
אם הם לקוחות קיימים, המחירים שנותנים להם הם הגבוהים ביותר שהבנקים יכולים ורשאים לגבות.
המדינה זיהתה את הכשל והקימה את הקרן בערבות המדינה.
במקביל קמו קרנות פילנתרופיות כגון קרן קורת וקרנות של הסוכנות היהודית המאפשרות לעסקים לגייס אשראי במחירים נמוכים למרות שהם עסקים קטנים.
למרות זאת, אם נבחן את מספר העסקים שקיבלו הלוואות בכל הקרנות בארץ, נגיע לכך שרק בשנת 2014 בקרן בערבות המדינה קיבלו כ- 5,000 עסקים הלוואות.
גם אם מדובר בהכפלה לשנה קודמת, מדובר בטיפה בים.
כל יתר הקרנות האחרות מסייעות בעוד כ- 2,000 הלוואות כולל קרנות המיקרו קרדיט כך שלמעשה מתוך כ- 500,000 עסקים רק 7,000 עסקים קיבלו סיוע דרך הקרנות.
זה עדיין פתרון מועט וחלקי.
הואיל וכך, ברור שהמדינה צריכה לעודד, לדחוף, להקצות כספים, ובעיקר לשווק את הקרן בערבות המדינה.
ללא עידוד המדינה בפיתוח העסקים לא יהיה ניתן לקבל אשראי לעסקים הקטנים והאלטרנטיבה היא היעדר צמיחה במגזר העסקי.
* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.