השיטות המובילות למבחני מיון והשמה למציאת עובד – חלק א'

בשנים עברו, לא עשו סיפור גדול כדי לקבל מישהו לעבודה כזאת או אחרת. היו מסתכלים על המועמד, שואלים כמה שאלות וזהו. מבחן הקבלה של העובד החדש היה נעשה תוך עבודה בשטח. היום, הכול השתנה, וכשבעל עסק רוצה לקבל עובד לעבודה, הוא ישתמש בכלים מגוונים שיבחנו את המועמדים הרבים ויעשו קצת סדר בערימת קורות החיים שמונחים על שולחנו. אז, מהם הכלים לאבחון נכון ומיון טוב, באילו מהם להשתמש ומהו הערך המוסף של כל אחד מהם? חלק א' של המאמר לפניכם.
Young pretty woman and the begining of her job interview

 

בשנים עברו, לא עשו סיפור גדול כדי לקבל מישהו לעבודה כזאת או אחרת. היו מסתכלים על המועמד, שואלים כמה שאלות וזהו. מבחן הקבלה של העובד החדש היה נעשה תוך עבודה בשטח. היום, הכול השתנה, וכשבעל עסק רוצה לקבל עובד לעבודה, הוא ישתמש בכלים מגוונים שיבחנו את המועמדים הרבים ויעשו קצת סדר בערימת קורות החיים שמונחים על שולחנו. אז, מהם הכלים לאבחון נכון ומיון טוב, באילו מהם להשתמש ומהו הערך המוסף של כל אחד מהם?

אז, קראו והחליטו:

1. ריאיון אישי

הריאיון האישי נחשב לאבחון העתיק ביותר בהיסטוריה להערכת מותאמות העובד למקום העבודה אליו הוא מועמד. זהו כלי שנותן אפשרות להתרשם מהמועמד פנים אל פנים, בצורה ישירה וללא אמצעים נוספים, ולאורך השנים נחשב ככלי הנפוץ והמקובל בכל מקומות העבודה השונים (יחד עם מבחני מיון נוספים).

הריאיון יתבצע בדרך כלל בצורה נינוחה ורגועה, יפגיש ישירות את המועמד לעבודה והמעסיק ויאפשר ביניהם תקשורת פתוחה וזורמת. הריאיון יכיל שאלות אותן ישאל המעסיק ולפי תשובת המועמד יתרשם ממנו וילמד עליו. ישנם ראיונות אישיים שיהיו מובנים יותר, בהם יוכנו השאלות מראש. מצד שני, ישנם כאלו שייחשבו כראיון פתוח, שיש בו רק שאלות מנווטות אך לא קבועות מראש והמראיין תוך כדי השיחה ובהתאם לה מחליט כיצד להמשיך את הריאיון ואילו שאלות נוספות לשאול. זהו המבנה הקלאסי של הריאיון. ברוב מקומות העבודה, יבחרו במסגרת כללית של שאלות, אך יתנו למראיין גמישות בבחירת השאלות בהמשך.

2. מבחן אינטליגנציה

מבחן הערכה נוסף ומוכר הוא מבחן האינטליגנציה. מבחן זה ינסה לבדוק את מכלול הכישורים ואופן החשיבה שיש למועמד, ועד כמה בעזרת כישורים אלו הוא יתמודד עם בעיות שהוא עשוי להיתקל בהן במלך עבודתו. כמו כן, המבחן יבדוק האם יש למועמד יכולת להבין ולהבחין בין דברים שונים.

בישראל, נחשב 'מבחן וכסלר' כנפוץ ביותר להערכת אינטליגנציה. במבחן זה הגישה היא שקיים גורם כללי אחד לאינטליגנציה והוא משפיע על המדדים העיקריים בחשיבה: זיכרון עבודה, הבנה מילולית, מהירות עיבוד ולוגיקה תפיסתית. המועמד ייבדק ביחס לקבוצה שנחשבת כקבוצת הנורמה ולפיה קובעים עד כמה הוא 'קרוב או 'רחוק' מהממוצע של קבוצת הנורמה.

3. מבחן בנדר

מבחן בנדר הוא מבחן המוכר יותר בשם: העתקת צורות. הוא בעל שני ממדים הבוחנים צדדים באישיותו והבנתו של האדם: מבחינה קוגניטיבית: הוא בודק את הזיכרון במסגרת העבודה, שליטה מוטורית עדינה ולקויות תפיסתיות, והמימד ההשלכתי, שבו ישתמשו כאינדיקציה לאישיותו של המועמד.

המבחן נערך על ידי 9 כרטיסים, שבהם מצוירים צורות פשוטות, הנבחן יתבקש להעתיק את הצורות המצוירות בצורה מדויקת על דף לבן. חריגות ושינויים בדגם המועתק ישמשו כמאבחנות ללקויות קוגניטיביות או לקויות אישיותיות. לאבחון לקויות רגשיות יבדקו את מיקום הצורה בדף, גודל הצורה ויחסיותה לדף, כיצד נמשכו  הקווים, נסגרו הצורות ועד כמה היו שינויים בהעתקה מהדגם.

על כלים נוספים לאבחון נכון ומיון טוב, באילו מהם להשתמש ומהו הערך המוסף של כל אחד מהם, בחלק ב' של המאמר.

 

 


המאמר ו/או המידע כאמור לעיל, הינו מידע כללי בלבד, המיועד לכלל הגולשים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ פרטני ואין "הטורבו העסקי" אחראי בדבר התוצאה במקרה של הסתמכות על המידע הנ"ל

אירועים