רוצה ארגון שהוא 'צ'אמפיון'? הפוך אותו לארגון לומד!

אז נכון, הביטוי "ארגון לומד" נשמע מעט מנוכר ובינינו, תמיד יש דברים מעט יותר חשובים על הראש, כמו: הנפקה, התקנת קו ייצור חדש, הוצאת אב טיפוס, השקת קו מוצרים חדש? ואחרי כל המאמץ שהושקע (בהנפקה, בהשקת קו המוצרים החדש...), למי יש כוח לעצור, להתבונן אחורה וללמוד? הרי כרגע נדרש מאמץ מרוכז לתמוך בשלב הבא, אז 'ברוך שפטרנו' ו... הלאה, לפרויקט הבא. אז זהו שלא! זה הזמן לעצור. פשוט לעצור!
Award of Victory

רוצה ארגון שהוא 'צ'אמפיון'? הפוך אותו לארגון לומד!

מאת: מאיר יעקב, יועץ לפיתוח ארגוני, מנכ"ל 'צוות אופטימום'.

אז נכון, הביטוי "ארגון לומד" נשמע מעט מנוכר ובינינו, תמיד יש דברים מעט יותר חשובים על הראש, כמו…

– הנפקה?

– התקנת קו ייצור חדש?

– הוצאת אב טיפוס?

– השקת קו מוצרים חדש?

ואחרי כל המאמץ שהושקע (בהנפקה, בהשקת קו המוצרים החדש וכו'), למי יש כוח לעצור, להתבונן אחורה וללמוד? הרי כרגע נדרש מאמץ מרוכז לתמוך בשלב הבא, אז 'ברוך שפטרנו' ו… הלאה, לפרויקט הבא.

לא! זה הזמן לעצור פשוט לעצור!

כל אחד מהאירועים הנ"ל יכול להוות הזדמנות נדירה ויקרה מפז, על מנת ללמוד דברים קריטיים שיקפיצו את ביצועי היחידה שתחתיך לפחות מדרגה אחת גבוה יותר.

שום בית ספר לניהול איננו מסוגל לייצר חוויה לימודית בהיקפים דומים ובהתאמה כל כך מדויקת לסביבה הארגונית ולאתגרים הספציפיים שלך.

אילו דברים ניתן וחשוב ללמוד מכל מעגל פעילות שכזה?

1. למידה ספציפית, למידה על ובתחום הנושא הספציפי בו עסקתם:

–           זיהוי וליטוש הנתיב הקריטי.

–           זיהוי ה'בייסיקס' של התהליך. איתור הצמתים הקריטיות והטיפול באבני הדרך העיקריות לאורך התהליך.

–           זיהוי של כל הסוגיות הרגישות לאורך שלבי התהליך הדורשות 'טיפול מיוחד' – סוגיות פוליטיות, תכנוניות וערכיות.

אם כבר כבשת פעם אחת את הנתיב, על כל המורכבויות שלו, זה יהיה בזבוז משווע שלא לשמר אותו כפורמט מובנה ומוכן לקראת הפעמים הבאות.

2. למידה פורמלית, עקרונית, מצבור התובנות והלקחים העקרוניים שנחשפתם אליהם ואשר ניתן ורצוי להטמיע לתוך המערכת, לתוך תהליכי העבודה השוטפת:

–           איך אנחנו חושבים, מקבלים החלטות ונערכים לפעולה.

–           איך אנחנו פועלים ביחד ובמקביל.

3. מיפוי של החוזקות/ חולשות:

זיהוי המנועים ומקורות הכוח ולעומתם איתור ה"לקונות", החולשות, נקודות התורפה. זאת על מנת לעשות מצד אחד אופטימיזציה במיצוי הכוח, ומצד שני 'השלמת חוסרים'.

הכלי המרכזי: תחקיר

מתי לתחקר?

  1. בתום כל שלב קריטי, בתום כל 'חוליה' בשרשרת של התהליך. תמיד נוכל לשפר את החוליה הבאה בתהליך אם הפקנו לקחים מהחוליה הנוכחית.
  2. בתום התהליך כולו, על מנת לאפשר תחקור ממעוף הציפור על התמונה כולה, על כל המורכבויות שלה.

עם מי?

עם כל מי שהיה מעורב בתהליך בשלביו השונים. בכל רמה, בכל שלב התרחשו ככל הנראה תהליכים בעלי פוטנציאל להניב תוצאות.

– "…אבל למה? הרי כולם היו שם, כולם 'חיו' את שהתרחש?.."

בגלל ה'רשומון', בגלל שכל אחד ראה את הסיטואציה מזווית מעט שונה וכל אחד ללא ספק הבין ופרש אותה מעט אחרת. כל אחד מן הסתם ניסח לעצמו לקחים ותובנות בהתאם לדרך בה פרש לעצמו את שהתרחש. רק תחקיר משותף יוכל לצרף ולאסוף את כל חלקי הפאזל לכלל תמונה אחת שלמה ומקיפה.

לסיכום:

התנאי להצלחה ארוכת טווח: אימוץ הגישה ששום דבר לא נגמר בטרם תוחקר.


המאמר ו/או המידע כאמור לעיל, הינו מידע כללי בלבד, המיועד לכלל הגולשים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ פרטני ואין "הטורבו העסקי" אחראי בדבר התוצאה במקרה של הסתמכות על המידע הנ"ל

אירועים