מאמרים בנושא: ארנונה והיטלים

restaurants1711

"אבל למה לא?!"- מה עושים כשהרשות מסרבת לתת רישוי לעסק עו"ד (כלכלן) שרון פוקס, מומחה לדיני עבודה ומשפט מסחרי העוסק בייעוץ... קרא עוד

"אבל למה לא?!"- מה עושים כשהרשות מסרבת לתת רישוי לעסק

עו"ד (כלכלן) שרון פוקס, מומחה לדיני עבודה ומשפט מסחרי העוסק בייעוץ לעסקים קטנים

רציתם לפתוח עסק, הכנתם תוכנית עסקית נוצצת, אספתם את ההון הדרוש ועם המון ברק בעיניים יצאתם לדרך. ואז באה הרשות המקומית ואומרת לכם: "לא". במקרה הקשה יותר, ייתכן וכבר יש לכם עסק שקיים ופועל, אבל אז קיבלתם דרישה מהרשות המקומית לסגור את העסק. האם זו גזירה משמיים? האם יש דרך להתנגד? על כך במאמר הבא.

כל עסק הפועל בתחומה של רשות מקומית, צריך לקבל רישיון עסק מטעם אותה הרשות. ניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית על פי החוק והעוסק בכך צפוי לצווי סגירה, קנסות גבוהים ואף למאסר.

פעילותו של עסק עשויה להתנגש עם מטרותיו של חוק רישוי עסקים לשמור על בריאות הציבור, על בטחונו, בטיחותו ואיכות חייו. מהסיבה הזו, בטרם החלטתם על פתיחת עסק, חשוב מאוד לברר האם העסק שלכם טעון רישוי.

הכלל הוא שכל אדם זכאי לעסוק בעסק כרצונו, בגבולות שהחוק מציב לו. אך, מטעם הרשות המקומית עולה השאלה עד כמה מותר להפעיל סמכות המגבילה את חופש העיסוק של אדם במשלח ידו.

רשות מקומית המסרבת לתת לעסק מסוים רישיון לניהול עסק אמורה לפרט ולנמק את החלטתה. הסירוב צריך להתבסס על עובדות קונקרטיות ולא על נוסחאות שבלוניות כגון "מבחינה פלילית" או "מטעמי שלום הציבור" וכיוצא בזה.

על הרשות להביא הוכחות חותכות לכך שהעסק מהווה הפרעה לציבור. נמחיש זאת עם מקרה לדוגמא:
מאפייה, הפועלת בשולי אזור שכונת מגורים, קיבלה תלונות על הרעשים שמרעישות המכונות ועל הריחות והאדים העולים מן התנורים בבית העסק. הרשות לא יכולה פשוט להגיע ולומר: "אתם מהווים מטרד מבחינה בריאותית", עליה להביא פקחים מהמשרד לאיכות הסביבה שימדדו האם באמת יש פגיעה סביבתית. ולעניין הרעש – להביא מודד רעש שיאשר כי רמות הרעש שנוצרות בבית העסק הן מעבר לנורמה הקבועה בחוק. בנושא של מטרדים, חובה על הרשות לבחון את הנושא אל מול רשויות רלוונטיות אחרות, כגון: איכות סביבה, איגוד ערים וכד'.

אם בקשתכם לרישוי עסק נדחתה, דעו שזהו אינו סוף פסוק. ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לתקוף את החלטת הרשות ולהביא לשינויה. הפניה לבית משפט נעשית באמצעות הגשת עתירה מנהלית כנגד החלטת הרשות.  בבית המשפט יידון כל מקרה לגופו האם באמת נוצר מצב של "טרדה לציבור" או שאין הצדקה לסגירת העסק.

 

 

 

41

העסק עבר למקום חדש? ארנונה חדשה עו"ד דרור יצחקי חיובי הארנונה הינם מרכיב משמעותי בהוצאות השוטפות של המשרד וקיימת... קרא עוד

העסק עבר למקום חדש? ארנונה חדשה

עו"ד דרור יצחקי
חיובי הארנונה הינם מרכיב משמעותי בהוצאות השוטפות של המשרד וקיימת חשיבות רבה לבדוק את גובה החיובים , לפני המעבר למשרד חדש. בדיקה זו צריכה להיעשות באמצעות למידת צו הארנונה של הרשות, בדיקת חיובי הארנונה של הנכס (כפי שהם חלים על המחזיק הקיים), התייעצות באיש מקצוע ואף קביעת פגישה עם מנהל הארנונה של אותה רשות.
הדבר נכון גם במקרה שבו מבקשים לעבור למשרד אחר באותה רשות.
לעיתים חברה נהנית מחיוב לפי תעריף מופחת כגון תעשיה, מלאכה, מחסן , בית תוכנה והמעבר שלעצמו (הגם שבאופן פעילות העסק לא חל כל שינוי) עלול להביא את הרשות לבחינה מחדש של הקריטריונים של העסק , האם הוא עומד בתעריף המופחת.
קל וחומר שהעסק עובר לרשות מוניציפאלית אחרת שלה כאמור צו ארנונה שונה הקובע סיווגים שונים ואופן חישוב שטחים שונה.
יש לבחון את צורת המשרד, האם יש בו מרפסות, גומחות, גלריות, חצר ועוד . לכל דבר יש משמעות מבחינת חיובי הארנונה ומשמעות זו משתנה מרשות לרשות.

לאחר המעבר
לאחר רכישה או שכירות של המשרדים יש לנקוט במספר פעולות. האחת היא להודיע לרשות שעזבת את הנכס הקודם ולנקוב בתאריך העזיבה. יש להודיע על כך בכתב ורצוי שיהא בידיך אסמכתא על כך. במידה ולא דיווח על עזיבת הנכס, דיווח שעל-פי חוק חל על העוזב, הנך עלול למצוא את עצמך חב בתשלומי ארנונה בגין התקופה שלא החזקת בנכס והיו דברים מעולם.
לגבי הנכס החדש שאליו עוברים , יש להודיע לרשות בכל מקרה שהנכס טרם אוכלס או שהוא בשיפוצים על מנת לקבל פטור מחיוב . הנכס צריך להיות ברמה של נכס לא ראוי לשימוש על מנת לקבל את הפטור המיוחל.
יש להודיע על כך לרשות בזמן אמת ולא בדיעבד שכן אחרת הרשות תסרב להעניק את הפטור או תעניקו רק ממועד משלוח ההודעה.

פניה לרשות בעניין חיובי הארנונה
כל נישום רשאי להגיש השגה על חשבון הארנונה שקיבל. את ההשגה יש להגיש תוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום הראשונה .

השגה ניתן להגיש מהטעמים הבאים:
א. שטח הנכס בפועל אינו תואם את השטח המחויב.
ב. סוג הבניין אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
ג. סוג האזור אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
ד. השימוש הנעשה בנכס בפועל אינו תואם את השימוש המחויב.
ה. האדם המחויב בארנונה אינו המחזיק בנכס.

מנהל הארנונה מחויב להשיב להשגה בתוך 60 יום מקבלת ההשגה. היה ולא עשה כן תחשב ההשגה כאילו התקבלה באופן אוטומטי.
מי שרואה עצמו נפגע מתשובת מנהל הארנונה יכול תוך 30 יום לערער לוועדת הערר שליד הרשות המקומית. ועדת הערר מורכבת מנציגי ציבור .

ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מינהליים.

a pile of files

מי יכריח חברות לשלם ארנונה? עו"ד דרור יצחקי הרשויות המקומיות והעיריות השונות מתמודדות מזה שנים עם בעיה קשה של חובות... קרא עוד

מי יכריח חברות לשלם ארנונה?

עו"ד דרור יצחקי

הרשויות המקומיות והעיריות השונות מתמודדות מזה שנים עם בעיה קשה של חובות ארנונה שמשאירות אחריהן חברות חדלות פירעון.
בלחץ הרשויות המקומיות נמצא בשנים האחרונות בחוק פתרון לבעיה הקשה של חובות ארנונה שמשאירות אחריהן חברות חדלות פירעון. פתרון זה נועד בין היתר למנוע מצב של הקמת חברות "חדשות לבקרים" מתוך מטרה להתחמק מחובות.
כיום, יותר ויותר מנסות הרשויות את "מזלן" ופונות לבעלי השליטה של חברות שהפסיקו את פעילותן, בדרישה שיפרעו את חובות החברה. הדבר נעשה בדרך כלל שנים רבות לאחר קיום החוב המקורי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, דבר המביא לכך שהחוב אותו נדרשים בעלי השליטה לפרוע, גבוה במאות אחוזים מהחוב המקורי.
כך קורה ששנים רבות לאחר יצירת החוב , בעלי השליטה נאלצים בתורם להתגונן מפני דרישה זו, שמקורה הוא בחוק ההסדרים למשק המדינה.

יצוין כי אין עדיין הלכה ברורה בפסיקה מה גבי מקרה בו החייבת היא חברה שבעלת השליטה היא גם כן חברה ("חברת אם") שבעל השליטה בה הוא אדם פרטי. האם במקרה כזה ניתן לעקוף את חברת האם ולפנות ישירות לאדם הפרטי?
או לשאלה האם בעל השליטה חב בחובות החברה רק עד לשווי הנכסים שהועבר אליו או לכל חובות החברה?
מה שברור הוא שהוראת חוק זו היא כרסום משמעותי בעיקרון האחריות המוגבלת, אשר יוצרת הפרדה בין הכיס הפרטי של בעלי המניות לבין התחייבויות החברה .

tax Return Verification

ארנונה על העסק: האם מגיעה לכם הנחה או פטור? עו"ד דרור יצחקי ארנונה כללית היא מס שנתי עירוני, בניגוד להיטל או... קרא עוד

ארנונה על העסק: האם מגיעה לכם הנחה או פטור?

עו"ד דרור יצחקי

ארנונה כללית היא מס שנתי עירוני, בניגוד להיטל או לאגרה.
הארנונה היא מס שנתי המוטל על ידי הרשות המקומית על המחזיק בנכס, (בעלים או השוכר) ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות המקומית.
ארנונה מוטלת על כלל המחזיקים ברשות מקומית נתונה, והיא נועדה לממן את הוצאות הרשות באופן כללי ולא בגין מתן שירות ספציפי כזה או אחר. כמו כל מס, לא צריכה להיות תלות בין תשלום הארנונה לבין כמות או איכות השירות.

 

כיצד נקבע גובה הארנונה?

החוק קובע כי הארנונה תוטל על פי תעריף קבוע לכל מ"ר.

לכל רשות מקומית שיטת מדידה משלה.

מרבית הרשויות מודדות בד"כ בשיטת הברוטו (דהיינו עם קירות פנים וחוץ).

ישנן רשויות שמוסיפות לשטח המדוד את החלק היחסי ברכוש המשותף בבניין או בקומה.

בנוסף לכך ישנן רשויות שלהן שיטת חישוב שונה לשטחים מסוימים. כגון: גלריות, סככות, מרפסות מקלטים, פירים, חללים, יחידות אטומות, יחידות בעלות גובה נמוך.
מי זכאי לפטור מתשלום ארנונה?
פטור מלא מתשלום ארנונה ניתן לקבל כאשר מדובר בנכס ריק או בנכס לא ראוי לשימוש. במצב של נכס ריק הפטור מוגבל ל-6 חודשים והוא ניתן פעם אחת כל עוד לא שונתה הבעלות בנכס. קימות רשויות שאינן מאפשרות לשוכר הנכס לבקש ולקבל פטור זה.

האפשרות להפחית את חיובי הארנונה

יש לבחון אפשרות לפטור מלא או חלקי של החיוב לאור עובדת היותו של הנכס ריק או בלתי ראוי לשימוש.
יש לנסות ולאתר את התעריף הזול ביותר האפשרי בצו הארנונה בנסיבות הקונקרטיות, לעיתים אף תוך כדי פיצול חשבון הארנונה למספר חשבונות בהתאם לשימושים השונים.

אירועים