מאמרים בנושא: גישור ובוררות עסקית

הבורר: כיצד לבחור ולהתנהל מול האיש שעשוי לחסוך לך משפט

מאת: עו"ד אלעד נץ, מומחה לליטיגציה ושילוח בינלאומי

בהסכמים רבים בהם מוצעת בוררות כדרך לפתרון סכסוכים, מצוין כי הבורר ייבחר בהסכמה. בהיעדר הסכמה ימונה הבורר על ידי צד ג', כדוגמת ראש לשכת עורכי הדין.

כיצד יש לפעול?

בוררות היא הליך אליו נכנסים הצדדים באופן וולונטרי ואולם בדרך כלל, תהיה ההחלטה להביא לדיון מחלוקת במסגרת הליך בוררות, מנותקת ומוקדמת ביחס למועד הסכסוך. למה הכוונה? בדרך כלל יקבעו הצדדים בהסכם מראש, כי במקרה של סכסוך עתידי ביניהם, יוכרע התיק במסגרת הליך בוררות.

בגדול, הליך בוררות שונה מהליך המתנהל בבית המשפט, במספר מובנים:

• הליך דיסקרטי בניגוד להליכים המתנהלים בבית המשפט, שהינם פומביים על פי ברירת המחדל.
• עלות הגורם הפוסק – הבורר – משולמת על ידי הצדדים (הליך יקר יותר מבית המשפט), בניגוד לבית המשפט, שם נושאים הצדדים רק בעלות אגרה, תוך ש"שכרו" של השופט ממומן על ידי המדינה.
• זכות ערעור מוגבלת, להבדיל מבתי המשפט שם ניתן בדרך כלל לערר על פסק הדין, ללא צורך ברשות מצד ערכאה גבוהה יותר.
• מהירות: הליך בוררות מהיר יותר בדרך כלל, ביחס להליך בבית המשפט שנוטה להיגרר על פני שנים כתוצאה מאילוצי מערכת המשפט.

החלטה מראש על ניהול הליך במסגרת בוררות, היא החלטת שבדרך כלל אינה בת-חזור. בעת שנוצר הסכסוך, נניח לדוגמא מצב בו שני בעלי מניות בחברה אינם מסכימים על דרך ניהולה והתנהלותה של החברה, ולאחד טענות כלפי חברו על שימוש שלא כדין בכספי החברה, עליהם להתנהל בבוררות, אם הסכימו על כך מראש. באותו שלב, תעלה השאלה מי הבורר שידון במחלוקת ביניהם. גם לשאלה זו יתנו הצדדים בדרך של פתרון כללי מבעוד מועד, באופן של קביעת מנגנון לבחירת בורר.

דוגמאות למנגנונים מוסכמים:

• הסכמה על זהותו של הבורר מראש. במקרים מסוימים, ינקבו הצדדים מראש בזהות הבורר במסגרת ההסכם ביניהם. אפשרות זו אינה שכיחה, שכן קשה לצפות את זמינות הבורר והעדפות הצדדים על פני שנים, מראש.
• הסכמה לפיה הבורר ייקבע, בהסכמה בעת פרוץ הסכסוך.
• הסכמה לפיה צד שלישי בו נותנים הצדדים אמון מראש, הוא שיקבע את זהות הבורר.
• אפשרות נפוצה: שילוב בין אפשרויות אלה, לפיה הצדדים יגיעו להסכמה על זהות הבורר ובהיעדרה, תיקבע זהותו על ידי צד ג' (ראש לשכת עורכי הדין, בעל תפקיד בארגון או מוסד מסוים, בית משפט וכו').

מרגע שפרצה המחלוקת, שלב ההסכמה על זהות הבורר – הוא קריטי. הבורר, הוא "בית המשפט" והוא שיפסוק בסכסוך. בורר שאינו מתאים לסכסוך, או שאינו יעיל מספיק, יקשה על מתן הכרעה צודקת. האמרה החבוטה לפיה אין צדק בהליכים משפטיים, אינה משקפת נכון את המציאות. כלומר, מידת הצדק נובעת בדרך כלל מאיכות הגורם הפוסק (בורר או שופט). הבורר, הוא הגורם שייקבע כיצד יתנהל הסכסוך, מה תהיה עלותו, וכמובן מה תהיה תוצאתו.

בעניין זה חשובים מספר פרמטרים:

• כדאי שהבורר ישלוט במטריה בה עוסק הסכסוך. בורר המתמחה בתחום דיני המשפחה, מתאים פחות, לדון במחלוקות בין שני צדדים העוסקים במסחר בינלאומי בטובין חקלאיים. ללא הבנה אמיתית במטריה בה עוסק הסכסוך, עשוי הבורר להיתקל בקשיים. אם להוסיף ולהדגים את הנושא בנוגע לטובין החקלאים: סביר להניח שבורר מתחום דיני המשפחה, לא יידע מה הדין במקרה של איחור הגעת מטען פלפלים טריים שהובלו בים ליעדם, אך בשל שביתת עובדי הנמל התעכבו ונרקבו. בורר מסוג זה, עלול דווקא לסרבל את פתרון הסכסוך ולא לפשטו.
• כדאי שהבורר יהיה יעיל. מהו בורר יעיל? שאלה טובה. יעיל: בעל ניסיון, בעל יכולת פירוק מחלוקות וזיקוק העיקר, בעל יכולת בהצגת מנגנונים פשוטים לפתרון המחלוקות בין הצדדים. בוררות היא הליך שכאמור, מעת תחילתו אינו וולונטרי, ולא ניתן להפסיקו. אך במקרים רבים, על אף שתפקיד הבורר הוא לפסוק, גולשים דיוני הבוררות לדיון בלתי פורמלי במסגרתו יוכל הבורר להציע לצדדים אפשרויות שונות ש"שיפרקו" את המחלוקות ביניהם, על בסיס הסכמתם ולא תוך כפיית הכרעה. במקרה זה חשוב שהבורר יידע לאתר את "נקודות הארכימדס" בתיק, כלומר: יידע להפריד עיקר מתפל, ולהכריע, או להציע הכרעות, שמפשטות את הסכסוך ואינן מסבכות אותו.

כיצד עושים זאת? כיצד בוחרים בורר מתאים?

ככל שהמנגנון שהותווה על ידי הצדדים הוא בחירת הבורר בהסכמה, עדיף להתדיין בפני בורר המוכר לעורכי הדין שיופיעו בפניו, הן ביחס למשך ההליכים המתנהלים בפניו (זמן קצר עדיף מבוררות ממושכת בדרך כלל, תלוי במקרה), הן ביחס ליעילותם (שילוב של מהירות והכרעות אפקטיביות), והן ביחס לעלותם. חשוב שעלות בירור הסכסוך לא תעלה לצדדים סכומים משמעותיים, אשר במקרים מסוימים יהיו אף יותר יקרים מסכום התביעה. שורה תחתונה: הבוררות צריכה להיות כדאית ויעילה.

לסיכום, עדיף במרבית המקרים למנות בורר שייבחר בהסכמת הצדדים. חשוב מאד לשמוע המלצות על הבורר, חשוב שיהיה בורר יעיל, זריז, ובעל ניסיון ספציפי לסכסוך.

14 מי יודע? 14 הדיברות לגביית חובות

מאת: בועז נחמד, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות

1.  אל תרגיש לא בנוח לגבות את החוב.  החייב הוא זה שצריך להרגיש לא בנוח, בשל העובדה שהוא הפר התחייבויות.
2.  את קהל הלקוחות שלך חלק לפי לקוחות המשלמים בזמן ולקוחות שתהליך גביית החוב שלהם קשה. אם תגלה כי הלקוחות הקטנים, המעכבים תשלומים אינם רווחים לחברה, אל תחשוש לוותר עליהם. הרווחיות של החברה חשובה יותר מהמחזור של החברה. תזרים המזומנים שלך, חשוב עוד יותר מאשר המכירות שאתה מבצע.
3.  בכרטיס הלקוח דאג להכניס פרטים נוספים שיצטברו עם הזמן כמו מספר הטלפון הנייד של המנכ"ל, חברה קשורה, כתובת הבעלים בחברה (מתאים לחברה קטנה-בינונית), לקוחות גדולים של החברה, וספקים גדולים של החברה, מספרי הרכבים של החברה, שמות של מנהלים בכירים, עסקים נוספים שבעלי החברה עושים וכו'.
4. את תהליך הגביה צריך להתחיל שבועיים לפני תאריך הפירעון. לוודא כי החשבונית הגיעה ואושרה על ידי הנוגעים בדבר. לעיתים אפילו לנסות לגבות את השיק לפני מועד הפירעון – בשיק דחוי.
5. בגביה טלפונית, כאשר הובטח כי השיק ישלח בעוד שבוע, השיחה הבאה צריכה להיות יומיים לפני תאריך היעד ולא שבוע לאחר שלא הגיע. בצורה זאת, אנו משדרים ללקוח החלטיות ורציניות.
6. כאשר ללקוח שחייב כספים, קיים קושי תזרימי (גובה ההתחייבויות שלו עולה על גובה סכומי הכסף הנכנסים אליו) סדר העדיפויות התשלום יקבע על פי  מי שילחץ וינדנד יותר. זאת הסיבה שזה בסדר להיות קרציה או עלוקה על גבי הלקוח החייב. זאת, עד לקבלת מלוא התשלום.
7. במהלך כל תהליך הגבייה עליך לכוון גבוה. בדוח גיול חובות הוסף ריבית, הצמדות וכו'. תגיע לגבות חוב גבוה מהמקור. לאחר מו"מ תגיע לחוב המקורי.
8. למו"מ עם החייב יש להגיע עם נתונים מסודרים (צילומי המסמכים הרלוונטיים, ניתוח של טופס הנהלת חשבונות לקוח ועוד) ועם פתרון יצירתי שלכיוונו אתה מתכוונן להתפשר.
9. כאשר חייב מעוניין לפרוס את החוב לתשלומים, דאג שהתשלום הראשון, רצוי שיהיה במזומן, יהווה  עוד 20 אחוז לפחות תוספת מהחלק היחסי. כך לדוגמא, חוב של 90,000 שקלים יחולק לשלושה תשלומים באופן הבא: תשלום ראשון: 50,000 שקלים, תשלום שני: 20,000 שקלים ותשלום שלישי: 20,000 שקלים. כמו כן וודא כי התשלום הראשון הוא מזומן (תשלום שני לעוד שבועיים תשלום שלישי לעוד חודש) בו בזמן שכל שאר שני השיקים הנוספים, מגיעים אליך ישירות באותו מעמד של פריסת התשלומים.
10. תתאמץ לקבל מהלקוח שלך ערבויות אישיות על גבי שטר חוב. השטר ייעשה על ידי החברה שלו והוא והשותף השני שלו או בעל מניות נוסף, יחתמו כערבים בערבות "אווואל" על השטר עצמו. המשמעות: יהיה ניתן להיפרע מהערב, ללא צורך ולו לנסות להיפרע לפני כן מהחייב.

11. שים לב, ללא ערבויות, יכולת הגבייה מחברה בע"מ מוגבלת מאוד, "הרמת מסך" מתקבלת במקרים מאד נדירים. זה אפשרי אך נדיר, מסובך ויקר. כמעט שלא ניתן לתבוע מנכ"ל או מנהל בכיר באותה חברה או דירקטור – אישית, בטענה של אחריות נושא משרה.

12. מכור בתנאי סדר דין מקוצר, נכון, קרי:

• החתם את הלקוח על הסכם עבודה מפורט.
• הוצא חשבונית על השם הנכון של הלקוח (שמו המשפטי המלא והנכון).
• קבל מהלקוח שלך הזמנה עם סכום קצוב.
• דאג כי יהיה ברשותך תעודת משלוח חתומה.

תנאים אלה מגבירים את הסיכויים לכך שהתביעה שלך כנגד החייב תתברר בקלות רבה. התביעה הופכת לדבר פשוט שאינו דורש עדים, מומחים ולכן ההליך הופך קצר ויעיל. במצב בו החייב לא יגיש בקשת רשות להתגונן, ייתכן פסק דין במעמד צד אחד בתוך 30 יום.

13. גבה את החוב מהחייב כאילו החוב מועבר לכיסך הפרטי, האישי. המשמעות היא כי עליך להתייחס לחובות שחייבים הלקוחות שלך לחברה, כאילו הם היו חייבים אותם אישית אליך.

14. במידה ולא הצלחת לגבות את החוב – אל תהסס להעביר את התיק לטיפול משפטי של עורך דין המומחה בתחום זה.

מצא את ההבדלים: בוררות עסקית או גישור 

מאת: לימור שטרן

בעסקים, זה בכלל לא נדיר שיחלו קונפליקטים וסכסוכים. כמו בחיים, גם שם יש התנגשויות בין אנשים. כאשר יש שני אנשים או יותר שלכל אחד מהם יש מטרות ואינטרסים שונים, ורצון להשגת מבוקשו של צד אחד מפריעה למבוקשו של הצד השני, הדרך לוויכוח ואי-הסכמה היא קצרה מאוד.

מה עושים במקרה שכזה?

האפשרויות הן רבות. החל ביישור ההדורים ביניהם על ידי משא ומתן והגעה לפתרון שיהיה מוסכם על שניהם ועד לתביעה בבית המשפט שתוגש על ידי אחד הצדדים. בין שניהם קיימות אפשרויות נוספות של עזרה על ידי צד שלישי לפתרון הבעיה, כמו בוררות וגישור. בעזרת הליכים אלו ניתן להגיע ליישוב הסכסוך מהר יותר, זול יותר ובחיסיון של שני הצדדים.

כיצד זה עובד?

בהליך הבוררות העסקית מתמנה בורר השומע את שני הצדדים ומכריע ביניהם. הצדדים אמורים לשתף ולהסביר לו את הבעיה והוא משמש כשופט מכריע שהחלטתו מחייבת את שני הצדדים. היתרון הברור בהליך הבוררות הוא בשמירה על פרטיות הצדדים והסכסוך ביניהם. בנוסף, הוא הליך הנוטה להיות גמיש יותר מבית משפט ובדרך כלל גם זול יותר.

בהליך של גישור עסקי, ייבחר מגשר נייטראלי, שיביא להידברות בין הצדדים ולליבון הסוגיה עליה התווכחו, אך אין לו סמכות להחלטה. זהו תהליך וולונטרי שחלים עליו כללי הסודיות והחיסיון וניתן להפסיק אותו בכל שלב של ההליך.

אפשרות נוספת שהתפתחה עם השנים היא: גישור-בוררות המייצרת מעין הכלאה בין שני ההליכים. בתהליך זה בדרך כלל מתחילים בגישור ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמה, המגשר יכול לתת החלטה המחייבת את הצדדים לגבי הנושאים בהם לא הגיעו להסכמה.

לסיכום:

עירוב של גורם חיצוני שמפשר ומכריע בסכסוך בין שני צדדים יכול להוות דרך מצוינת ליישוב של סכסוך. בפרט, כאשר המגשר או הבורר מקצועיים ובעלי הבנה וניסיון בתחומם. לבוררות יש יתרונות רבים וביניהם היכולת לבחור אדם אשר יכריע בסכסוך. חשוב לבדוק ולבחור באדם איכותי, מקצועי ובעל ניסיון.

זהו הליך חסוי שאינו פתוח לציבור, הוא מהיר, נוח ופשוט יותר ומביא להסכמה ולסיום הסכסוך, למעט במקרים חריגים מאוד שקבועים בחוק שמאפשרים לערער על החלטת הבורר.

רק לא בית משפט: הדרכים לפתרון משפטי מהיר וקל

מאת: לימור שטרן

לפתרון סכסוכים וקונפליקטים, יש אפשרויות רבות. הן מתחילות במשא ומתן בין שני הצדדים וללא התערבות של צד שלישי ויכולות להגיע עד לבית המשפט להחלטה על ידי שופט מוסמך.  בין שתי אלטרנטיבות אלו קיימות כמה תחנות ביניים שבהם ממנים צד שלישי שיהיה מעורב בפתרון הסכסוך. יכולת ההכרעה של הגורם השלישי והחיוב לקבלת החלטתו, משתנה בין האפשרויות השונות.

מאחר ובבתי המשפט יש עומס רב שגורם להליך המשפט להיות ארוך ומייגע, רבים הם הפונים לאלטרנטיבות האחרות הקלות יותר, במטרה לסיים את הסכסוך על ידי התהליכים השונים כדי לא להגיע למצב שבו יצטרכו לחכות עד הכרעת הערכאות המשפטיות.

משא ומתן

האפשרות הטובה ביותר לפתרון סכסוך, היא ניהול משא ומתן בין שני הצדדים. זהו הליך גמיש מאוד וזול. המו"מ יכול להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים או ישירות בין שני הצדדים.

כאשר מנהלים משא ומתן אמין ישיר ומשותף לשני הצדדים, התוצאות תהיינה טובות ויעילות. כאשר יהיה מלווה המשא ומתן במניפולציות ותחרותיות וללא פתיחות בין שני הצדדים הרי שהוא נידון לכישלון.

גישור

הגישור הוא גם תהליך של הידברות בין הצדדים אך מעורב בו צד שלישי שתפקידו העיקרי הוא לגשר בין הצדדים על ידי ניהול משא ומתן מודרך שיהיה ישיר ומשתף. למרות זאת, אין לו אפשרות להכרעה בסוגיה. הוא מוגדר כהליך וולונטרי, בו צד שלישי, נייטראלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ישיר ובונה, למציאת פתרון מספק ומוסכם לסכסוך קיים, וזאת מבלי שיהיה בידו הכוח לכפות עליהם פתרון כלשהו.

תהליך זה הוא מובנה אך הוא גמיש לשינויים והצדדים נוטלים חלק בהחלטות לגבי התהליך. זהו הליך שחל עליו חיסיון ואין את האופציה להשתמש בהחלטות הגישור במידה ויחליטו להגיע לבית משפט.

הערכה נייטראלית מוקדמת

הצדדים בוחרים במעריך – צד שלישי, ומערבים אותו בכל פרטי הסכסוך. המעריך נפגש עם הצדדים ומעריך מהם התועלות או ההפסדים שיהיו במידה ויפנו לבית המשפט, והערכה לגבי הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים בהמשך הסכסוך ובפתרונות האפשריים. על ידי הערכת הגורם השלישי: המעריך, על כל האפשרויות שעומדות לפניהם, יחליטו הצדדים באיזו אפשרות להמשיך.

פישור

בהליך זה ממנים צד שלישי שיסייע לשני הצדדים לנהל את תהליך המשא ומתן בניסיון להגיע לוויתור או פשרה בין הצדדים. המפשר בהליך וולונטרי זה מביע דעה ומציע הצעות לפתרון.

ההבדל בין התהליכים של גישור ופישור שמאפייניהם די דומים הוא בזה שהפישור פותר בעיה מסוימת ועוזר לפתור את הסכסוך בחלקו על ידי וויתור של אחד הצדדים ובהליך הגישור- עוזר המגשר לפתור את הסכסוך כולו.

בוררות

זהו הליך משפטי גמיש שבו מעורב גורם שלישי שמשמש כשופט. החלטתו של הבורר שקולה כפסק דין ואין אפשרות לערער עליה, מלבד במקרים חריגים מאוד. בהליך זה נשמרת פרטיות הצדדים, אך אין בו חיסיון. הבורר שומע את טענות שני הצדדים ולפי הבנתו והערכתו את הסכסוך ופרטיו מכריע בעניין.

שפיטה

זהו הליך גלוי לעין כל, שנכפה בדרך כלל על הנתבע בו. יש בו מערכת מסודרת וקבועה על פי הדינים הקיימים בחוק. כל צד במשפט מיוצג על ידי עורך דין והוא הליך ארוך ויקר יותר מהאופציות הקודמות.

גישור – בוררות

בהליך זה מתחילים בהליך הפשוט יותר של גישור, ורק אם שני הצדדים אינם מצליחים להגיע ליישוב הסכסוך, הופך המגשר לבורר, מכריע בסכסוך והחלטתו מחייבת את הצדדים. הליך זה נוח מאוד כיון שהוא מסייע וממריץ את בעלי הסכסוך לפתור אותו כי אחרת ייאלצו לקבל הכרעה שלא בשליטתם. בנוסף, ברור לשני הצדדים כי בסיום ההליך יגיעו ליישוב המחלוקת ביניהם.