מאמרים בנושא: יחסי ציבור

Diversity of Casual People Communication Technology Concept

רשתות חברתיות הפכו לחלק מרכזי ב'תפריט' היומיומי של ישראלים רבים ואם למישהו היה ספק בעבר באשר למקומם של אמצעי התקשורת... קרא עוד

רשתות חברתיות הפכו לחלק מרכזי ב'תפריט' היומיומי של ישראלים רבים ואם למישהו היה ספק בעבר באשר למקומם של אמצעי התקשורת הדיגיטליים המקוונים בתמהיל השיווקי של העסקים בימינו, הרי שהמציאות מסירה כל ספק. עולמות ה-אוף ליין וה-און ליין ממשיכים להתמזג, והרווח הגדול הולך לאלה שיודעים לעשות זאת טוב יותר מהאחרים.

מה קרה בזמן שישנתם? זה מאוד פשוט: אנשים גילו כי 'אנשים כמותם' הם המקור האמין ביותר למידע. במציאות החדשה, זה כבר לא מה שאתה אומר על עצמך, מפרסם במודעות, או בהודעות לעיתונות, שקובע איך אתה נתפס כלפי חוץ. אם בעבר אפשר היה להעביר מסרים שיווקים שלעתים היו מנותקים מהמציאות ומחויית המותג, כיום, הסביבה התקשורתית החדשה לא רק שדוגלת בשקיפות מלאה, אלא גם שמה בידי כולם גישה לאמצעי תקשורת השווים לאלה שיש בידי התאגידים הגדולים.

כשבאים לבנות פעילות במדיה החברתית (פייסבוק, לינקדאין, בלוג של העסק, פינטרסט ואולי גם טוויטר), יש לקחת בחשבון את הנחיות הבסיס הבאות:

1. היו מוכנים. לפני שעושים מהלך כלשהו חייבים להקשיב ללקוחות, לשוק. לשמוע מה אכפת להם, מה חשוב להם, מה הם אומרים על החברה שלך באינטרנט, מי המתחרים. מעבר לשימוש בכלים המסורתיים, זה הזמן לצלול לזירת הרשתות החברתיות. הצטרפו לקהילות רלבנטיות, קראו בעיון בלוגים נחשבים, הכירו את השחקנים המקוונים. ובכלל, היו קשובים לקורה מסביב. שימו לב לדברים החדשים שצצים מדי יום. אל תהססו לשכור 'מדריך' שיעביר אתכם את המשוכות ויראה, ואולי גם ידגים, כיצד מבצעים ניטור של טונות המידע לטובת הוצאה של הדברים שאמורים לעניין אתכם באמת.

2. קחו חלק. אחרי, ורק אחרי שאתם מרגישים שאתם שולטים בעסק, אתם מוזמנים להתחיל ולהפגין מעורבות. תנו פידבקים לבלוגרים אהודים, חלקו חוויות רלבנטיות. זה הזמן להכיר יותר מקרוב את האנשים בקהילות בהן אתם משוטטים. תנו להם הזדמנות ויכולת להכיר אתכם – אישית וכמייצגי חברה/ארגון. לא לשכוח גם כאן: היו אתם עצמכם. לא 'לסבן', לא לשקר ולא להסתיר מידע.

3. השתתפו. אחרי ששכללתם את יכולות ההקשבה, אחרי שהבנתם את הזירה החדשה ואת כללי המשחק החדשים, זה השלב להעלות בלוג משלכם. אישי, ארגוני. זה הזמן, אולי, לפתוח קהילה משלכם, להציע את עצמכם לפורומים, להשתלב בצורה מעמיקה ומתמידה בשיח האינטרנטי. זה הזמן לעשות שימוש ביו-טיובים למיניהם, בפליקרים למיניהם ובכל האחרים שאתם מעריכים כי יתרמו לכם ולחברה שלכם. לא לשכוח בבקשה את כל הכללים הרגילים: היו רלבנטיים, מקוריים, מדוייקים, ישרים, כבדו את הזולת ואת המתחרים. הערת אזהרה: אל תתחילו מייד 'לבקש' משהו מהאחרים בזירה המקוונת. קודם כל תנו. אחר כך תבקשו. זו גם להערכתי הסיבה לכך שמסעות פרסום ברשתות חברתיות נכשלים לעתים: האנשים שמאחורי, בין אם הלקוח, בין אם משרד פרסום אינטראקטיבי ובין אם גורם 'מתמחה' ברשתות חברתיות, ממהרים, כל אחד מהסיבות שלו, ואולי בגלל האופי הישראלי, לנסות ולקצר שלבים.

4. הגיבו – ומהר. היו מוכנים להגיב על כל פיפס רלבנטי הנוגע אליכם ברשתות החברתיות. יש תלונה של לקוח במרחב הקיברנטי? דאגו שתטופל ומייד. יש הערת שיפור למוצר? שירות? תקנו ושפרו וגם ודאו שהגורם שהפנה את תשומת לבכם וחבריו יהיו מודעים לכך. קחו בחשבון שכיום מידע שנחשף ועולה לראשונה אצל בלוגרים ואתרי רשתות חברתיות 'זולג' מיד החוצה, אל העיתונות המודפסת והמשודרת.

5. המשיכו להקשיב. גם כשאתם עסוקים ב'דיבור' על עצמכם ופועלכם, חייבים להמשיך ולהקשיב לאחרים, לסביבה. לא לשכוח נתון בסיס אחד: עולם הרשתות החברתיות הוא עולם של תקשורת דו-כיוונית וההקשבה רק תאפשר לכם 'לדבר' טוב יותר.

וגם בלוג

מי שהחליטו לפתוח בלוג חברה, צריכים לקחת בחשבון כמה דברים לאורכו של המסלול:

  • עסקים וארגונים שרוצים להתחיל בלוג, חייבים לקחת בחשבון שאו עושים זאת הכי טוב שאפשר, או לא עושים זאת בכלל. חצאי ניסיונות הם בזבוז כסף.
  • בלוג ארגוני טוב מחייב השקעה גדולה של זמן, כישורים וידע. בעוד שאת שני הראשונים ניתן לקנות בכסף, את השלישי אי אפשר. מה שאומר שחייבים מעורבות והשקעת זמן (של לפחות 5 שעות שבועיות) של מישהו מההנהלה הבכירה.
  • שכירת גורם חיצוני שיכתוב את הבלוג לא תמיד זולה יותר ובהחלט תשליך על איכותו של הבלוג.
  • כוחו העיקרי של בלוג ארגוני הוא ביכולת שלו לעורר שיחות של יחיד מול רבים, תוך השפעה על מגוון רחב של משקיעים ובעלי מניות.
  • כשמדובר במטרות עסקיות בודדות ומוגדרות, דוגמת העלאת המורל בחברה, או רישות חברתי, הבלוגים אינם הפתרון.
  • בלוגים ארגוניים משפיעים על שיווק, מכירות, קשרי לקוחות, משאבי אנוש ויחסי ציבור בארגון ולכן הגיוני שכל המחלקות, או החטיבות הללו בארגון, יתנו יד וכסף לטובת הצלחתו של הבלוג הארגוני.

ובשורה התחתונה:

אם יש משהו שחברות זהירות למדו בעשור האחרון על אימוצן של טכנולוגיות חדשות (ובמיוחד כשלא ממש ברור מה העלויות הסופיות ומה היתרונות שבהן) זה לחשוב פעמיים לפני שקופצים ראש ומשקיעים כסף במה שנראה ממש, אבל, ממש 'קול'.

קל לחשב מה יוצא לעסק מרכישת מדפסת חדשה שתייעל את הפקת הניירת. קשה לכמת את האימפקט של בלוג, מה גם שיש בלוגים ויש בלוגים.

כל החלטה צריכה להתחיל בניתוח לעומק של היתרונות שסוגים שונים של בלוגים יביאו לארגון, כשלאחריו חייבים לבצע הערכה של הדרישות של כל סוג בלוג. לאחר שמחליטים איזה בלוג נדרש ואיזה אכן עונה על הצרכים צריך להפנות שאלה כלפי פנים המערכת: האם ניתן להשיג את התוצאות שאותן מצפים שבלוג ישיג באמצעים אחרים?

מחקר של חברת מק'קינזי, על "היתרונות שבשימוש בכלי ה-Web 2.0" שדגם מעל 1700 מנהלים, מגלה בגדול כי הטכנולוגיות היחסית חדשות תורמות ליחסים בין הארגון ולקוחותיו. מעל למחצית החברות שנדגמו (51%) הצהירו כי מדובר בכלי המספק יתרונות  מדידים. מיד אחר כך נמצאים אתרי שיתוף הווידאו והרישות החברתי (48%).

בסופו של דבר, צריך לזכור שגם בעולם החברתי, בדיוק כמו במציאות, לא כל קשר מסתיים במכירה, או בפעולה לשביעות רצונך. בין אם רק אחד מתוך עשרה עוקבים שלך בפייסבוק, או מבקרים בבלוג שלך אכן יהפוך ללקוח, ובין אם אחד לעשרים, בשלב מסויים האסימון ייפול ואז תבין בדיוק מה עובד בשבילך ומה לא. מה שבטוח, אתה חייב להיות שם.

3D illustration of a breaking news TV screen

אז החלטתם לסמוך רק על עצמכם, על הידע המקיף שיש לכם בתחום העסק שלכם, על כישרון הכתיבה שלכם ובעיקר, לחסוך עוד כמה אלפי שקלים... קרא עוד

 

אז החלטתם לסמוך רק על עצמכם, על הידע המקיף שיש לכם בתחום העסק שלכם, על כישרון הכתיבה שלכם ובעיקר, לחסוך עוד כמה אלפי שקלים מההוצאות הבלתי נגמרות של תפעול העסק. זה לגיטימי מאוד ושיהיה בהצלחה, אך רגע לפני, כדאי שנגלה לכם את ה"סודות" החשובים בתהליך של יח"צ מוצלח: קומוניקט מושקע.

כתיבת הקומוניקט, או בעברית תקנית: ההודעה לעיתונות, אינה קשה ומסובכת. למרות זאת, היא דורשת חשיבה ותכנון קודם הכתיבה, כדי שתתאר ותעביר לקורא אותה (בדרך כלל, העיתונאים והעורכים בכלי-התקשורת למיניהם) מידע מעניין ואטרקטיבי.

אם ברצונכם שמישהו ירצה לקרוא אותה ושהיא לא תיזרק מיד אל הפח, צריך גם להוסיף לו כותרת מעניינת.

אבל רגע. עצרו וקחו אוויר. קודם תכננו.

השאיפה שלכם, היא לכתוב קומוניקט מנצח, כזה שיבהיר את הייחודיות בעסק החדש שפתחתם, יוכיח את היעילות והצורך במוצר שלכם ובקיצור, יגרום ללקוח הפוטנציאלי להגיע כמה שיותר מהר אל העסק שלכם ולבצע את רכישת המוצר / השירות שאתם עמלים עליו כל כך. אך כדי לבצע זאת יש לענות קודם על שאלות שיבהירו לנו למי ולמה מיועד הקומוניקט. לכן:

  • ראשית, חובה עלינו להבחין מיהו קהל המטרה המדויק שלנו. נבדוק האם יש לו מאפיין מרכזי ודומיננטי ונרשום אותו. לדוגמא: חרדים, אימהות לילדים קטנים, אנשים השומרים על כושר וכדומה.
  • הגדירו מהו המסר אותו ברצונכם להעביר לקהלי-היעד שבחרתם. כלומר: מהו הרעיון הייחודי שמאחורי המוצר / השירות / העסק, מה השינוי שיתרחש אצל הלקוח בעקבות השימוש בו, מה תהיינה הרגשות של הלקוח כלפיו ובעצם כיצד ייצור הצרכן הזדהות עם המוצר או השירות או העסק.
  • כעת, לערוצי התקשורת. לאיזו מדיה תפנו, מהו ערוץ התקשורת שמתאים לעסק / מוצר / שירות שלכם? כלומר: האם הוא מתאים לערוצים שונים שלכל אחד מהם תתאים פנייה שונה? לפעמים, כדאי למקד את הקומוניקט אל ערוץ התקשורת אליו אתה פונה ולהכין קומוניקט שונה שיתאים לערוץ אחר. לדוגמה בעל מסעדה, ישלח קומוניקט עם הדגשים שונים לערוצים שונים: למדור האוכל בעיתון המקומי הוא ישלח מתכון מיוחד, ואילו לאתר חדשות אינטרנטי במדור הברנז'ה, הוא ישלח תמונות וסיפור פיקנטי על סלב (ידוען) שביקר במסעדה שלו לאחרונה בתוספת צילום של הסלב עימו וכו'.
  • על בעל העסק לבדוק: מהו תחום העניין של ערוץ התקשורת בו אתם רוצים שיופיע הקומוניקט. האם מקדמים בו אייטמים חדשותיים או רכילותיים או בכלל מעדיפים בו, לדוגמא, מידע אקדמי.
  • חלק עיקרי וחשוב הוא האייטם. עליכם לחשוב כיצד תעניינו את העיתונאי בעסק / מוצר / שירות שלכם. זאת, כדי שהוא יוכל לעניין בו את הקורא. תוכלו לספר על שימוש מיוחד שנעשה בעסק / מוצר / שירות (כגון: שבירת שיא גינס משימוש בו), אדם מוכר שמעורר עניין בציבור שביקר בו (ככתוב לעיל: זמר מפורסם שקנה אצלך), מתכון ייחודי שניצח בתחרות מוכרת (קוביות קולרבי בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית מאסטר שף, לשם דוגמא) ועוד.                ככל שתהיו יותר יצירתיים ומעניינים, יגדל הסיכוי שהקומוניקט שלכם, יתפוס כותרת.
  • רצוי להוסיף מידע קשור ובעל ערך מוסף, שייצר עניין נוסף ורחב יותר. ניתן לעשות זאת בעזרת סקרים חדשים שנערכו, עצות של בעלי מקצוע המומחים ביותר בתחומם, ניתוח מילולי של מידע סטטיסטי מחדש, אמירות מיוחדות של אישי-ציבור מרכזיים וכדומה.
  • ארגנו את לוח הזמנים והיעדים לו אתם מכוונים בהפצת הקומוניקט. מהו תאריך היעד לפרסומו, האם הוא תחום בזמן מסוים, כמו חג, הופעה או השקה בתאריך מסוים. האם מדובר בקומוניקט שיכול להתאים לטווח ארוך, האם אתם רוצים לשלוח אותו אל כל ערוצי התקשורת יחד או להתמקד בנישות מסוימות ולהמשיך בהדרגה משם הלאה לכלי-תקשורת נוספים.
  • חישבו על כותרת מסקרנת, מפתה ומושכת, כדי שהעיתונאי אליו מגיעים עשרות קומוניקטים מדי יום יבחין דווקא במייל שלך ויפתח אותו. זאת, משום שבדרך כלל, אחרת, הוא יושלך אחר כבוד אל פח המחזור הקרוב או "יאבד" ויתמסמס בין כל שאר ההודעות הרבות שמגיעים לאנשי התקשורת ולמערכות שלהם מידי יום.
  • חשוב שהקומוניקט ייכתב בשפה רהוטה עם צורה תחבירית נכונה, ללא טעויות כתיב ולשון ובעל אורך סביר, לא קצר מדי, ואז לא יהיה בו מספיק "בשר" לאייטם משמעותי, ולא ארוך מדי, שיכביד על הקורא אותו. כמו כן, דאגו כי על הכיתוב להיות ערוך בצורה מכובדת ונעימה למראה.
  • אל תשכחו להוסיף פרטים ליצירת קשר: כתובת, מייל, טלפונים ולינק לאתר החברה.
  • סיימתם? מעולה. כעת הוסיפו צבע ותמונה. תמונות חדות, צבעוניות ומעניינות יוסיפו צבע ועניין לקורא כי "טוב מראה עיניים ממתק שפתיים".

 

כסיכום קצר ויעיל לזכירת כל ההנחיות שרשמנו למעלה, כדאי שתזכרו את חמשת המ"מים שינחו אתכם ויהיו הבסיס נכון לכתיבת הקומוניקט המנצח:

א. מה? מה מיוחד בעסק שלכם? מה יהיה בהשקה הקרובה ומה יהיה באירוע המתוכנן?

ב. מי? מיהו קהל היעד שלכם ומה המאפיינים הייחודיים שלו?

מדוע? מדוע כדאי לקנות מכם ומדוע חשוב לסקר אתכם?

מתי? מתי יתחיל לפעול השירות החדש שאתם משיקים? מתי תהיה ההשקה? מתי יהיו שעות הסיקור לעיתונאים?

מקום? איפה ממוקם העסק? היכן תתקיים ההשקה?

בסיום הכתיבה, קראו היטב את הקומוניקט שוב ובדקו האם הוא עונה על כל השאלות והסעיפים שצייינו במהלך המאמר, והאם הוא מסקרן, מעניין ומושך.

בהצלחה!

 

 

Social management and career manager business concept as a person standing on a group of connected roads that are shaped as a human face as a symbol of public relations and managing people.

יחסי ציבור בעסקים קטנים - יעילים או לא? מאת: לימור שטרן. כל עסק, גדול או קטן זקוק ליחסי ציבור, ובעצם, כל מי שרוצה להשיג... קרא עוד

יחסי ציבור בעסקים קטנים – יעילים או לא?

מאת: לימור שטרן.

כל עסק, גדול או קטן זקוק ליחסי ציבור, ובעצם, כל מי שרוצה להשיג חשיפה תקשורתית ולהגיע למודעות הציבורית.

ככל שיחסי הציבור של העסק שלך ינוהלו בצורה נכונה ועקבית, המודעות לבית העסק שלך תגדל, עמה יגדל גם קהל הלקוחות, וממילא גם הרווח הכלכלי.

יחסי ציבור, תפקידם הוא לא רק להגיע לעיתון, אלא בעיקר, למתג את המוצר או העסק אותו אתה רוצה לבנות, להכיר אותו לעולם ולהעלות את המודעות אליו, ליצור קשרים עם הלקוחות הפוטנציאליים ועם הקהילה, להעביר מסרים מתאימים, לטפל במשברים שעלולים לקרות, לטפח אהבה וגאווה לעסק, ובסופו של דבר להגדיל מכירות ורווחים.

אין מדובר בפעולות אקראיות ומזדמנות אלא בהליך מחושב היטב שיוצר דיאלוג מתוכנן וארוך טווח בין העסק לקהל היעד ולכן תכנון פעילות יחסי הציבור הוא חלק חשוב בהצלחת התהליך ועליו לבחון מהי מטרת העסק, מיהו קהל המטרה, מהי מטרת פעילות יחסי הציבור ומהי הדרך בה תבוצע ובאיזה אופן.

לאחר, שתדע להשיב על שאלות אלו, ניתן יהיה להתחיל בדרך הארוכה אך הבטוחה של פעילות יחסי הציבור.

יודגש כי בטווח הארוך ליחסי הציבור יש יתרונות בולטים מערוצי פרסום אחרים. בעזרת תהליך עקבי ונכון תיווצר לעסק שלך תדמית חיובית, אמינות ורווחים.

בנוסף, הם מביאים ליעילות ולתוצאות מאוד טובות במכירות, שהם פועל יוצא למספר הלקוחות החדשים שיתווספו אליך.

יתרון בולט וריווחי לא פחות הוא: העלות. בזמן שקמפיין פרסום יעלה לך עשרות אלפי שקלים (במקרה הטוב), עלות יחסי הציבור תהיה נמוכה בהרבה מכך ותסתובב סביב ריטיינר של אלפי שקלים בודדים לחודש. אי אפשר להתכחש לכך שכתבה חיובית בעיתון נותנת לקורא הרגשת אמינות ומקצועיות, כך שהיא שווה יותר, אפילו, ממאה פרסומות ולעומת זאת העלות שלה לעסק שלך היא 0 שקלים.

כיום, יחסי ציבור לבדם אינם מספיקים. הנטייה היום היא להוסיף ליחסי הציבור בתקשורת המסורתית (רדיו, טלוויזיה, עיתונים) פעילות ברשתות החברתיות.

רשת האינטרנט הפכה מזה זמן ניכר למקום בו מתאפשרת הפצת מסרים במהירות ובתפוצה רחבת היקף שמאפשרת פרסום ומיתוג באופן יעיל ביותר. למי שרוצה להישאר עדכני ורלוונטי למציאות המשתנה במרחבי העולם הווירטואלי, אין ברירה אלא להשתמש ברשתות החברתיות, מהר מאוד תגלה כי זהו מקום מעולה לשיווק ומיתוג המוצר שלך .

לאור הדברים הללו, אין פלא כי ההמלצה הגורפת היא לשמר את פעילות יחסי הציבור לאורך זמן רציף ועקבי, גם בזמנים של משבר כלכלי בעסק וקיצוצים הכרחיים. שמירה על פעילות תקינה של יחסי הציבור שעלותם נמוכה, תפיק לך רק רווחים ולכן יש הממליצים אף לתגבר אותה בזמנים קשים. העצה הטובה ביותר בעיתות משבר, היא למקד את יחסי הציבור של העסק שלך לקהלי היעד הרלוונטיים לו ביותר ולא לעמול על "גיוס לקוחות" של אוכלוסיות רחבות יותר.

בהנחה ששכרת שירותים של  משרד יחסי ציבור הרי שחובה היא לבחון אותו בניסיון שלו בטיפול בעסקים כשלך, בהוכחות המקצועיות בעסקים אחרים משלך, ובעיקר בקשרים ובכישורים שלו.

חשוב מאוד שבינך לבין איש יחסי הציבור שיעמוד מולך תשרור כימיה ואמינות, כי הרי הוא זה שיתנהל מולך ולמענך. לא פחות חשוב, שתוודא כי גם היחצ"ן מאמין בעסק שלך. זאת, על מנת שיוכל לשווק ולקדם אותו, כראוי, אצל אחרים.

 

Index finger pointing at like icons.

בשנים האחרונות, מאז חדרה פייסבוק לחיינו והשתלטה הלכה למעשה על רשת האינטרנט שלנו, ברור לכולם כי נוכחות עסקית ובעיקר... קרא עוד

כך תתבלט בפייסבוק

מאת: אמיר שחר, מומחה ליחסי ציבור, פרסום ושיווק.

בשנים האחרונות, מאז חדרה פייסבוק לחיינו והשתלטה הלכה למעשה על רשת האינטרנט שלנו, ברור לכולם כי נוכחות עסקית ובעיקר שיווקית באינטרנט היא הכרחית.

בזירת הפייסבוק נמצאים חלק גדול מאוד מהגולשים באינטרנט ושם, למעשה, נמצאים גם חלק משמעותי מלקוחות היעד.

כפועל יוצא, לשם אנחנו צריכים לכוון לכל הפחות חלק ממאמצי-השיווק שלנו.

הבעיה: זה מאוד לא פשוט.

מדוע?

פייסבוק משדרת לעסקים קטנים ובינוניים מסר כפול.

מחד גיסא, היא מעודדת את אותם העסקים להיכנס אל הרשת, ליצור עמודים עסקיים בפייסבוק, ואף מספקת כלים לצרף גולשים אל אותם העמודים.

מאידך, פייסבוק אינה מעודדת פעילות שיווקית של ממש בתוך הרשת, ואף במקרים מסוימים, מאיימת ולעתים אף מממשת, איומים אלו בהענשה ובמחיקת עמודים ובעיקר פרופילים מסוימים שהתעסקו בצורה ישירה בשיווק.

תחרות לייקים

הפתרון המוצע לעסקים קטנים ובינוניים על ידי כמה חברות אינטראקטיב ויועצי שיווק הוא יצירת עמוד או קבוצה בו יפורסמו המסרים השיווקיים של העסק, והבאת מסה גדולה וראשונית של גולשים באמצעות תחרות לייקים.

החשיבה הבסיסית הזו היא נכונה. אנשים יצרפו הרבה חברים וחברות כדי להשיג כמה שיותר לייקים.

ואכן, באופן מדיד אכן מושגת כמות גדולה של לייקים וכמות גדולה של משתמשים מחוברים, אך אילו בעצם חסרי משמעות ובתום התחרות יש חשש גדול שהם יתעלמו במקרה הטוב או יתנתקו, במקרה הפחות טוב מהקשר הזה לעמוד, לקבוצה או ליישום של העסק.

דרך נוספת היא להביא מבחוץ גולשי פייסבוק אל העמוד העסקי או אל הקבוצה העסקית. דרך זו גם נראית מגוחכת בהתחשב בעובדה שאם כבר הצליח העסק להגיע אל מודעות הגולשים, הרי עדיף להביא אותם אל נקודת ההחלטה.

בעייתיות נוספת טמונה במנוע החדשות. נניח ובכל זאת הצלחנו לחבר כמות גדולה של אוהדים וחברים, הרי לא כל הודעה ונושא שיתפרסמו בעמוד שלנו יופיע אצל גולשים מחוברים. פייסבוק משתדלת להתאים את התכנים החדשים אצל הגולשים לפי כמה משתמש זה או אחר מחובר לו, משתתף בו ובמספר החברים המשותף שיש לו עם הגולשים.

כאשר מדובר על יחסי-ציבור ברשת בכלל ובפייסבוק בפרט, התוכן צריך להיות בעל ערך מוסף לגולש, תוך שהוא עצמו יחפש אותו או אולי אפילו יתרום לו בעצמו וכך ייחשף המסר השיווקי. השיטה היא מציאת מכנה משותף של קהלי יעד, יצירת עמוד או קבוצה שכוללת אספקת תכנים רלוונטיים העשויים לעניין את קהלי היעד יחד עם עידוד הגולשים להביא תכנים משלהם וכמובן יצירת דיאלוג פעיל.

vector businessman giving an interview to journalists

יחסי ציבור חשובים בכל עסק, קטן או גדול. רבים הם החושבים אחרת וסבורים שלעסק קטן אין צורך ביחסי ציבור, אך עסק שרוצה למתג... קרא עוד

עשה זאת בעצמך: יחסי ציבור ללא עלות כספית

מאת: לימור שטרן.

יחסי ציבור חשובים בכל עסק, קטן או גדול. רבים הם החושבים אחרת וסבורים שלעסק קטן אין צורך ביחסי ציבור, אך עסק שרוצה למתג עצמו כמומחה בתחומו, גם אם הוא נחשב כעסק קטן, לא יכול להפקיר את המגרש התקשורתי למתחרים שלו. אם בכל זאת, אתה חייב להוזיל עלויות בעסק, אינך יכול לוותר על יחסי הציבור שלו, ולכן תיאלץ לעשות זאת בעצמך.

אז מה עושים? פשוט מאוד:

  • הידע שלכם – שווה כתבה. בתור מומחים בתחום העסק שלכם, חלקו את הידע הרב שיש לכם. כתבו אותו בצורה מסקרנת ומעניינת, שלבו עצות מועילות ותנו טיפים חשובים בנושא העסק שלכם.
  • סקרים וגרפים אהובים מאוד אצל הקוראים ולכן גם על הכותבים אותם – היעזרו בזה. ניתן להשיג סקרים וגרפים קיימים או להזמין סקרים ומידע סטטיסטי, ולשלב אותם בכתבה הקיימת.
  • מצא קשר בין הכתבה לנושאים אקטואליים בחדשות. ככל שהחומר יהיה אקטואלי יותר ומעניין, הסיכויים לפרסומו יהיו גבוהים יותר.
  • השיגו שמות, טלפונים או מיילים של כתבים / עיתונאים המסקרים את תחום העסק שלך- זה לא קשה ואפילו פשוט מאוד. בדרך כלל, על-ידי שיחה אל מערכת העיתון תוכלו למצוא אותם בקלות רבה.
  • העבירו את החומר לכתב בצורה מושכת ומסקרנת. כשאתה שולח את הכתבה שלך למייל, הקפד על כותרת מסקרנת ולא שגרתית בשורת הנושא. זה צפוי להבטיח את פתיחת המייל על-ידי הכתב וקריאתו.
  • כדאי להציע לכתב הטבה כלשהי או מתנה ולעניין אותו להגיע אל העסק שלך – כך תוכלו לבצע היכרות אישית (לא ללחוץ יותר מדי ולא "לשגע" אותו, שלא יימאס לו). כמו כן, מסיבות השקה לבית העסק שלך, יתרמו לקשר עם הכתב, יכירו לו את העסק שלך ויתמרצו אותו לכתוב עליך.
  • לאחר כמה ימים או שעות, תלוי בהקשר הכתבה לעניינים האקטואליים בחדשות (אם מדובר בחדשות יומיות או באירוע מתמשך), רצוי ליצור קשר נוסף עם הכתב לתזכורת ולהמרצה. במיוחד אם העניין לא "נטחן" עד דק בכלי- התקשורת.
  • אם יש לכם אייטם מיוחד בהקשר לעסק שלכם, תעניינו בו את הכתב. אם הבטחתם לו בלעדיות או ראשוניות על האייטם- בצעו זאת והיו אמינים.
  • רצוי להוסיף תמונה שלך או תמונת אילוסטרציה מבית העסק שלך, מה שיגרום להרגשת שייכות והיכרות.
  • גם כתיבת מאמרים ודעות במדורים הרלוונטיים, בצירוף שמך, ההתמחות שלך ושם בית העסק, יוסיפו פרסום לעסק שלך וימתגו אותי כמקצועי בתחומו.

לסיכום: 

חשוב ליצור קשר עם כתבים ועיתונאים כדי להתפרסם. ככל שתכיר יותר ותעניין אותם באייטמים וכתבות מעניינות, תוכל ליצור לעצמך יחסי ציבור טובים שימתגו את העסק שלך כאמין ומקצועי, מה שיביא לקידום העסק שלך ולגידול ברווחים.

 

 

 

 

 

 

Search Engine Optimization Business Strategy Marketing Concept

פעילות יחסי ציבור באינטרנט מיועדת על מנת לקדם את המסרים של העסק שלכם ברשת באמצעים שונים, כמו: השתתפות באתרים, פורומים,... קרא עוד

הסינתיזה בין יחסי ציבור באינטרנט וקידום אתרים במנועי-החיפוש ברשת

מאת: אמיר שחר, מומחה בתחום יחסי הציבור.

פעילות יחסי ציבור באינטרנט מיועדת על מנת לקדם את המסרים של העסק שלכם ברשת באמצעים שונים, כמו: השתתפות באתרים, פורומים, קהילות וירטואליות, רשתות חברתיות, בלוגים, אתרי-נישה ועוד.

לעומת זאת, קידום אתרים במנועי- החיפוש מטרתו היא להביא את אתר העסק הקטן או הבינוני לראש התוצאות בעת חיפוש במנועי חיפוש (בדגש על גוגל) על סמך ביטויי-מפתח.

למרות שלכאורה שני התחומים אילו נשמעים רחוקים, הרי שהם קרובים במיוחד ויש ביניהם סינתיזה רבה.

ראשית, נרחיב מעט על קידום אתרים במנועי חיפוש:

1. מנועי-החיפוש הדינמיים ובראשם גוגל משתדלים להביא את הגולשים לתוצאות הרלוונטיות והנכונות ביותר עבור החיפושים שלהם. ברמה השטחית ביותר ניתן לומר כי התוצאות שמופיעות ראשונות בתוצאות פעולת החיפוש של מנועי החיפוש נקבעות על פי שני גורמים עיקריים: התאמת עמוד התוכן על פי ניתוח התוכן של מנוע חיפוש וגם על כמות הקישורים האיכותיים והרלוונטיים המובילים אל העמוד עצמו.

ככל שמילות החיפוש נמצאות גבוה יותר בראש עמוד (בכותרת, כותרת המשנה ובפסקה הראשונה) וככל שהעמוד נמצא באתר כולו העוסק בתחום החיפוש המוגדר על ידי הגולש/ת, כך הוא יהיה רלוונטי יותר ומתאים יותר.

2. פרמטר חשוב נוסף הוא כמות הקישורים האיכותיים המפנים אל האתר: ככל שיש יותר קישורים איכותיים (קישורים מאתרים בעלי דירוג גבוה יותר, כמו: אתרים גדולים ומוסמכים), כך ייחשב הקישור לאיכותי יותר.

שני הפרמטרים הנ"ל, כאמור, מספקים המחשה למידת הרלוונטיות של האתר.

המטרה של קידום אתר במנועי-חיפוש או כפי שהוא מכונה בעגה המקצועית אופטימיזציה לאתרים או SEO היא להפוך את אתר האינטרנט שלך למתאים עד כמה שניתן עבור תוצאת החיפוש, כלומר: להתאים את העמוד לכך שיהיה רלוונטי יותר ויותר לניתוח על-פי מילות-המפתח וליצור קישורים מתאימים.

למרות השוני

למרות השוני בין תחום יחסי הציבור באינטרנט ותחום קידום אתרים של עסקים קטנים ובינוניים, יש ביניהם סינרגיה רבה.

1. ראשית: יחסי ציבור עוסקים בעיקר בתכנים של העסק, כלומר: הודעות לעיתונות, כתבות, פוסטים בפורומים, תגובות ועוד. כל התכנים הללו תורמים לתחום קידום האתרים של העסק וזאת על ידי שימוש במילות המפתח לא רק באינטרנט, אלא גם בהודעות לעיתונות, בכתבות ובפוסטים.

אם משתמשים במילות מפתח מסוימות בפורומים ובתגובות וכו', סביר להניח שבהמשך מילות החיפוש הללו הן שיוקשו בסופו של דבר, במנועי החיפוש.

2. שנית: במקרים בהם ישנה אפשרות לפרסם קישור לאתר, קישור זה יתרום לקידום האתר של העסק במנוע החיפוש.

3. שלישית: סינרגיה נוספת היא הפעולה עצמה, כי אם שמענו או קראנו על מוצר של עסק נלך לחפש אותו, מן הסתם, במנוע חיפוש אינטרנטי.

אם המוצר או העסק לא יופיע בעמודים הראשיים, הרי שנלך למתחרים. מכאן חשיבות השימוש במילות מפתח רלוונטיות, ש"תעשנה את העבודה" בשבילנו.

שיטות עבודה דומות

שיטות העבודה של יחסי הציבור, בכלל, ושל יחסי הציבור באינטרנט, בפרט, מקדמות אתרי-אינטרנט דומים וכוללות לרוב תחקיר מלא על מטרות העסק, המסרים שלו, בחירת המילים בהם נשתמש ואסטרטגיה דומה הכוללת את הפצת המסרים.

אם כן, חשוב לזכור:

כאשר חברה וגם עסק קטן או בינוני יוצאים בקמפיין שיווקי גדול ברשת הכולל פרסום, יחסי ציבור ושיווק, אסור להם להזניח את קידום האתר שלהם במנועי החיפוש בד בבד עם השקעה בפעילות יחסי הציבור והשיווק.

Confident businesswoman portrait

היום כבר ניתן לומר כי הזירה התקשורתית הפכה למגרש נוסף עבור עורכי דין. משרדי עורכי דין רבים נמצאים כיום בתחרות גדולה. רבים... קרא עוד

 

בשנים האחרונות, יותר ויותר עורכי דין מבינים כי לפעילות המשרד ערך תקשורתי רב שניתן לנצל, בייחוד כאשר על שולחנם מונחים תיקים מעניינים וחשובים.

במקרים בהם מדובר בתיקים בעלי עניין ציבורי, לסיקור התקשורתי השפעה רבה בכל הנוגע לעיצוב דעת הקהל.

חשוב להבין, עבודת יחסי ציבור מקצועית אינה מסתכמת בהקלדת הודעות לעיתונות ושליחתן לעיתונאים.

בשביל להגיע לתוצאות אמיתיות, נדרש תהליך מתוכנן ואסטרטגי וכן היכרות מעמיקה וקשרים עם התקשורת.

אז מדוע בעצם עורכי דין צריכים יחסי ציבור ואיך נכון לעשות זאת?

  1. יצירת בידול מהמתחרים – הבידול הוא חשוב מאוד והוא למעשה נקודת הבסיס להשגת יתרון תחרותי על פני המתחרים במגרש העסקים שלכם. המשמעות של בידול הוא להיות נבדל מאחרים, שונה מהשאר ולגרום לאנשים להבין שיש כאן משהו אחר ושונה מהשאר. גם אם מישהו יחליט כרגע, שלא לרכוש את השירות שאתם מציעים, קרוב לוודאי שהוא יזכור אתכם וברגע שהוא יצטרך,  הוא גם יחזור אליכם.
  2. מיתוג תקשורתי של המשרד ושל העומד בראשו – תפקידו של איש יחסי הציבור הוא לקדם את עורך הדין להצלחה, למיתוג, לקידום העסקאות ולהכרה הציבורית בקרב בעלי עסקים ומנהלים בכירים במשק באמצעות פעולות שונות, כגון: פעילויות ויוזמות בתקשורת, הפקת כנסים, תערוכות פאנלים מקצועיים ועוד.
  3. ייעוץ ותכנון אסטרטגי – יחסי ציבור הופכים את משרד עורכי הדין לחשוף יותר לכלי התקשורת וכך ייקל עליו למצב ולמתג אותו בתחומים שונים וכן להשיג עבורו לקוחות חדשים. חבילת הייעוץ כוללת גם יעוץ אסטרטגי שמזהה תיקים בעלי פוטנציאל תקשורתי ומינוף שלהם מבחינה ציבורית כדי שהמאבק יהיה לא רק בבתי המשפט, אלא גם בדעת הקהל. הכל על מנת לקבל חשיפה הן לתיק והן לעורך הדין עצמו.
  4. הגדלת החשיפה לקהלי היעד – מטרה חשובה נוספת בחשיפה התקשורתית של משרד עורכי-הדין לתקשורת, הינה חשיפת עורך הדין או הפירמה בה הוא עובד, לציבור לשם בניית שמו כבעל דעה ומקצועיות בנושא. חשיפה זו, אם תעשה לאורך זמן ובמקצועיות תביא להזדהות והיכרות של קהל יעד רלוונטי למשרד בתור לקוחות עתידיים.

בשל כל אלה, עורך הדין הרואה עצמו כמתמחה בתחום מסוים ומעוניין בהרחבת מעגל לקוחות ממוקד חייב לבנות עצמו תקשורתית כמומחה.

2b16455b-da72-4e97-abb0-821768599dba

לדפוק פוזה או להשאיר חותם – איך לדאוג שיחסי הציבור שלכם יביאו תועלת אמיתית מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל - מיצוב... קרא עוד

לדפוק פוזה או להשאיר חותם – איך לדאוג שיחסי הציבור שלכם יביאו תועלת אמיתית

מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל – מיצוב תקשורתי ולובינג בע"מ"

אחרי 24 שנים בתחום התקשורת, שמעתי כבר אינספור פעמים ממנכ"לים מאוכזבים, על החוויה המתסכלת של העסקת יחצ"ן או משרד יח"צ, שהשיג פרסומים, אבל אלו היו חסרי תועלת.

החוויה הזו גורמת למנהלים רבים להתאכזב מתחום יחסי הציבור ולחשוב, שמדובר בתחום שרלטני, או לכל הפחות בכזה שאינו יכול להביא תועלת, ושהוא לכל היותר Nice to have.

אין טעות גדולה מזו: תחום יחסי הציבור נחשב במחקרים עדכניים בעולם השיווק, כתחום הפורח, המשגשג, האפקטיבי ביותר, ובעל החזר ההשקעה העסקית הגבוהה ביותר במגוון רחב של ענפים ותחומים (גם בשיווק בין עסקים B2B וגם בשיווק לצרכן הקצה B2C).

אז מדוע נוצר למנכ"לים רבים הרושם הלא אוהד על התחום?

האחראים ל"הישג" המפוקפק הזה הם לא אחרים מאשר עשרות, ואולי מאות יח"צנים, שבמקרה הטוב יודעים לעשות עבודה טקטית, אך חסרת כל ערך אסטרטגי. מהי עבודת יח"צ טקטית? כזו הממלאת מדי חודש קלסר של פרסומים, אולם אלו חסרי כל ערך עסקי לחברה ברובם, ובמקרה הטוב הם רק מנפחים את האגו של מי מהמנהלים שנחשף שם, תועלת חשובה, אך חסרת ערך עסקי לחברה.

מהו פרסום טקטי?

פרסום של ידיעה עיתונאית במדיה לא נכונה, שאינה מגיעה לרוב קהל היעד, הוא בהחלט דוגמא אחת לפרסום שכזה. יחסי ציבור טקטיים יכולים לעסוק גם בנושאים אזוטריים שאינם רלבנטיים לקידום הביזנס של החברה ואינם מושתתים על אסטרטגיה כזו או אחרת. מופעים קטנים ולא בולטים, במיקומים זניחים, הם ה"מיטב" בקטגוריה חסרת הערך הזו. אם בידיעות שפורסמו לא מופיע המסר המרכזי שלך, שעליו מבוסס מיתוג החברה, ואשר הוא מושתת לרוב על הבידול והרלבנטיות שלה, גם לא עשית כלום. בקיצור, אם קהל היעד לא ראה אותך, לא שמע עליך, לא נחשף אליך, ואינו יודע מה אתה רוצה לומר לו ומהם ערכיך – בזבזת זמן וכסף. אלו הם יחסי ציבור טקטיים.

מה הם יחסי ציבור אסטרטגיים?

קודם כל כאלו שמבוססים על למידה של הארגון, הקטגוריה של פעילותו והמתחרים, ובעיקר על הבנת הבידול והייחודיות של החברה. לאחר מכן, יש לכתוב מסמך אסטרטגיה הכולל מסר מרכזי, קהלי יעד, אפיקי מדיה רלבנטיים, טקטיקות עבודה, תזמונים נכונים, יעדים ומטרות, והכל על בסיס השוואה וניתוח לפעילות התקשורתית של המתחרים. הפעילות עצמה צריכה להתבסס כמובן על האסטרטגיה, כלומר להשיג פרסומים גדולים ככל האפשר, בעלי בולטות ונראות אפקטיביים, באפיקי המדיה הרלבנטיים לקהל היעד, ותוך הכללה מהותית של המסר המרכזי. פרסומים כאלו מייצרים חשיפה אמיתית, גירוי ללקוחות, העדפה לארגון והנעה לפעולה. אלו הם הפרסומים האפקטיביים שכל ארגון צריך, ומי שבוחר משרד יחסי ציבור – טוב יעשה אם כדי למנוע אכזבה, יבדוק היטב אם המשרדים המועמדים – מבינים דבר וחצי דבר בחשיבה אסטרטגית, ואחר כך ביישום פעיל של האסטרטגיה ביחסי הציבור.

announcement

סיפורו של מותג: המשמעות של קמפיין יח"צ לבניית מותג מאת: טלי פייגלס מנהלים חולמים על היום בו המוצרים והשירותים שהם... קרא עוד

סיפורו של מותג: המשמעות של קמפיין יח"צ לבניית מותג

מאת: טלי פייגלס

מנהלים חולמים על היום בו המוצרים והשירותים שהם מספקים יהפכו למותג, כי בעולם שבו אנחנו חיים, רק אם הצלחת להפוך למותג – משמעו שאתה קיים על המפה העסקית של המובחרים. אבל בתרבות השפע, הקושי להפוך למותג רק הולך וגובר.

ישנן דרכים שונות להפוך למותג ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות:

  1. פרסום – פונה לרגש אבל נתפס כלא אמין ועלותו גבוהה. טוב בשימור מותג, פחות בבנייתו.
  2. קד"מ – קידום מכירות – מגיע עד ללקוח אבל נתפס כמכירתי ועלותו בינונית.
  3. יח"צ – יחסי ציבור – נתפס כאמין היות והעיתונאי הוא זה שכותב (אובייקטיביות), הוא מחייב תהליך ממושך והדרגתי ועלותו נמוכה יחסית לשתי האלטרנטיבות הראשונות. במחקרי שיווק בעולם נחשב ככלי המיתוג החזק והאפקטיבי ביותר.

כשחושבים על פתרונות אחסון לבית וריהוט במחירים שפויים עולה השם 'איקאה', כשמדברים על ייעוץ פיננסי למשפחות עולה שמו של 'אלון גל', כשחושבים על מכונית בטוחה מיד חושבים על 'וולוו'. וזה לא במקרה. אלו הופיעו רבות בתקשורת ואנו כקוראים נחשפנו אליהם בתדירות גבוהה ולאורך זמן. ולכן, אנו זוכרים אותם ומקשרים אותם אוטומטית עם הנושא המדובר.

למעשה מדובר בקמפיין יחסי ציבור מובהק. ולהבדיל מפרסום, אנחנו הצרכנים תופסים אותו כאמין יותר. כי הרי העיתונאי עשה תחקיר ובסופו בחר לשלב בכתבה דווקא אותם. זה לא שהעיתונאי לא בדק, הוא בדק. אבל משרד יחסי הציבור שלהם דאג שאותו עיתונאי יקבל מידע שוטף עליהם. כי לנו, משרדי יחסי הציבור, יש מערכת יחסים עם העיתונאים, מידע על כתבות צפויות, רעיונות תקשורתיים וראייה אסטרטגית למיתוג החברה אותה אנו מקדמים.

מעל 80% מהתכנים בתקשורת הם עבודה של משרדי יחסי ציבור. כדי לבנות מותג, יש לבנות נראות תקשורתית לאורך זמן – ואת זה ניתן לעשות, לדעתי, רק באמצעות משרדי יח"צ, המתמחים במיתוג, ניהול מוניטין ברשת, ועוד. אלו יבנו אסטרטגיית פעילות המבוססת על קשרי עיתונות, במטרה לשמור על נוכחות תקשורתית קבועה. המטרה של האסטרטגיה היא להתבלט מול המתחרים, להיבנות כמותג חזק ולשמור על עוצמת המותג מול קהלי היעד.

Megaphone. Illustration of business icons. Vector

יחסי ציבור או תוכן שיווקי – מה מתאים לעסק שלך? מאת: טלי פייגלס מלבד קמפיין פרסומי, שעלותו גבוהה וחסרונו באמינותו, ישנן... קרא עוד

יחסי ציבור או תוכן שיווקי – מה מתאים לעסק שלך?

מאת: טלי פייגלס

מלבד קמפיין פרסומי, שעלותו גבוהה וחסרונו באמינותו, ישנן עוד שתי דרכים בהן ניתן להגיע לתודעת הציבור באמצעות המדיה: יחסי ציבור ותוכן שיווקי. לציבור הרחב שנחשף יומיום לתוכניות טלוויזיה, לכתבות בעיתונים ובאינטרנט קשה להבחין בהבדל בין השתיים, אולם הוא קיים.

מה ההבדל ביניהם ומה מתאים לעסק / ארגון שלך?

תחום התוכן השיווקי התפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא למעשה פלטפורמה נוספת עבור חברות וארגונים להעברת מסרים לציבור, באמצעות תוכן שנדחף ע"י רכש מדיה. תוכן שיווקי קיים בתוכניות אירוח שונות, בהן המרואיין שמתארח באולפן, שילם עבור זמן המסך שקיבל. במדיה הטלוויזיונית לא נאמר או נכתב שמדובר בפרסומת קנויה, בשונה מהעיתונות, אולם מי שרוכש תוכן שיווקי בטלוויזיה ישלם על כך הרבה יותר מאשר אם ייכנס לתוכניות דרך יחסי ציבור. למעשה, הוא יחסום את דרכו העתידית לכניסה לטלוויזיה – שלא דרך רכש מדיה.

בעיתונות הכתובה ניתן לראות תוכן שיווקי במקומונים ובמוספים מיוחדים מוכווני נושא כגון: בריאות וטכנולוגיות. חברות למעשה משלמות עבור עמוד בעיתון, ממש כמו קניית שטח פרסום, ובו היא יכולה לפרסם מאמרים חיוביים על החברה ומוצריה, דמויי כתבות עיתונאיות. חדי העין ומביני העניין, בוודאי יוכלו להבחין שמדובר בכתבות פרסומיות. אף עיתונאי אינו שותף להכנתן וככאלה הן אינן אובייקטיביות, ולרוב נראות כפרסומת קנויה, ולא כביקורת אובייקטיבית ואמינה. בדומה לפרסום רגיל, עלותן משתנה בהתאם לפופולאריות של כלי התקשורת, וככל שהרייטינג גדול יותר – כך מחיר הפרסום גבוה יותר.

ואילו ביחסי הציבור:

מקדמת החברה כתבות בתקשורת באמצעות עיתונאים. החברה אינה משלמת לעיתונאי כדי שיפרסם כתבה עליה. משרד יחסי הציבור ששכרה החברה, נמצא בקשר עם הכתבים הרלוונטיים ויחד איתם – הם מקדמים כתבות וראיונות בתקשורת. כתבות אלו – קשות יותר להכנסה למדיה, אולם הן נתפסות בעיני הציבור כאמינות יותר, היות וההנחה הרווחת היא שאם העיתונאי בדק ופרסם – כנראה שמה שכתוב בעיתון או נאמר ברדיו / בטלוויזיה – הוא נכון. ככאלה הן אובייקטיביות, אמינות ומקצועיות, והציבור מתייחס אליהן ברצינות גדולה הרבה יותר. היות ולא מדובר ברכישה חד פעמית של מדיה, באמצעות יחסי הציבור זוכה החברה לחשיפה תקשורתית לאורך זמן. רק בדרך זו ניתן למתג את החברה ולבדל אותה ממתחרותיה, בקביעות, ובלי הוצאות סכומי עתק על רכש מדיה. אפילו מעט ביקורת שלילית של הכתב בכתבה תורמת לאמינותה בעיני הקוראים.

חברות משתמשות בכלי התקשורת על מנת לייצר נראות בקרב קהלי היעד ולהניע אותם לפעולה – לרכוש את המוצרים / השירותים שהחברה מציעה. מדובר בתהליך מיתוג מתמשך, שהדרך היעילה והזולה לקיומו היא באמצעות אסטרטגיית יחסי ציבור ארוכת טווח.

 לסיכום:

יחסי ציבור הם הכלי המשתלם ביותר, הכלכלי ביותר והחזק ביותר לייצור מיתוג מתמשך ואמין.

press conference

מערך דוברות אל מול יחסי ציבור – מה ההבדל ומה כדאי להקים בעסק? מאת: טלי פייגלס דובר ויחצ"ן, שניהם פועלים על מנת לייצג את... קרא עוד

מערך דוברות אל מול יחסי ציבור – מה ההבדל ומה כדאי להקים בעסק?

מאת: טלי פייגלס

דובר ויחצ"ן, שניהם פועלים על מנת לייצג את הלקוח בזירה התקשורתית. אולם, ישנם מספר הבדלים מהותיים באופי עבודתם.

  • משרת דוברות, הינה בד"כ בגופים ממשלתיים או בארגונים ציבוריים גדולים. ואילו ארגונים פרטיים לרוב מעסיקים מנהל יחסי ציבור חיצוני.
  • הדובר נוטה לשבת בתוך הארגון, בעוד שפעילות יחסי הציבור מנוהלת מחוץ לארגון, באמצעות משרד יחסי ציבור חיצוני.
  • הדובר בארגונים רבים עוסק לא מעט בניהול משברים ובמתן תגובות לתקשורת, לעומת מנהל יחסי הציבור הפועל בעיקר ע"י קידום יוזמות חיוביות של הארגון בתקשורת. כלומר ייזום כתבות על החברה לשם קידום מטרותיה העסקיות.
  • הדובר, מעצם היותו מתוך הארגון, מחובר לכל זרועות הארגון ורמת מעורבותו גבוהה מאוד. אולם, לעיתים הוא נתפס בעיני התקשורת כבעל אינטרס ובכך מוגבל כוחו. לעומתו, מנהל יחסי הציבור מטפל במספר חברות במקביל, לרוב מתוך משרד יח"צ שמטפל בעשרות תיקים, דבר המעניק לו כוח רב מול התקשורת.

 

לחלק ממשרדי היח"צ ישנם דוברים מטעמם שיושבים אצל הלקוח ונותנים שירותי inhouse. היתרון של מערך דוברות הפועל במודל עבודה זה, הוא ברמת המעורבות של הדובר שפועל מתוך הארגון, יחד עם הגב הטקטי והאסטרטגי שמעניק לו משרד יחסי הציבור, יחד עם הכוח שצבר מול העיתונאים.

 

מודל עבודה נוסף, הנהוג בעיקר בארגונים גדולים, משלב דובר ומנהל יחסי ציבור. הארגון מעסיק דובר פנימי ובנוסף שוכר את שירותיו של משרד יחסי ציבור חיצוני. במקרים כאלו, הדובר עוסק בעיקר בניהול משברים ובתגובות, ומנהל את משרד יחסי הציבור שעוסק בפעילות יזומה מול התקשורת.

 

כאשר בוחנים אפשרות להקמת מערך דוברות או העסקת מנהל יחסי ציבור, יש לבחון את אופי הארגון ומטרותיו התקשורתיות, ורק אז להחליט איזה מודל עבודה נכון לחברה שלך.

Press Conference (editable vector or XXL jpeg image)

האם כל חברה יכולה לקבל יחסי ציבור? (מה חייבת החברה לעשות כדי שהיח"צ יצליח) מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל בע"מ – מיתוג... קרא עוד

האם כל חברה יכולה לקבל יחסי ציבור? (מה חייבת החברה לעשות כדי שהיח"צ יצליח)

מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל בע"מ – מיתוג תקשורתי ולובינג"

המנכ"ל שישב מולי לפני חודשים אחדים היה בטוח שהשירות שהוא משיק הוא שירות נהדר, שנותן פתרון שהציבור נזקק לו אנושות.

"אין כזה שירות בארץ, אני בעצמי גיליתי את המחסור כשחיפשתי בגוגל מיד על שירות מסוג זה", סיפר לי המנכ"ל, שהחליט להיכנס למיזם

בתחום שונה מתחום עיסוקו הרגיל. המנכ"ל היה מאוהב ברעיון שרקח, והיה בטוח שהוא ייחודי, ראשוני ושונה.

"אין בעיה", אמר המנכ"ל, "תקבלו כל מה שאתם צריכים". 3 חודשים ו-4 ישיבות מאוחר יותר, התבררה האמת המרה: הבטחות לחוד ומציאות לחוד.

ממש כשם שהשירות לא היה ייחודי או ראשוני, וממש כשם שהיו גם היו לו מתחרים, כך לא קיבלנו אפילו בדל מידע אחד מאותו מנכ"ל. "תסתדרו", אמר לי, "בשביל זה שכרתי משרד יח"צנות".

המנכ"ל המכובד כנראה שכח את הבטחותיו, אותן עיגנו (למזלנו) גם בהסכם כתוב. בהיעדר חומרים, בהיעדר פרזנטור (נציג של החברה שיתראיין ויופיע בשמה בתקשורת), אין אף משרד יחסי ציבור שיכול להצליח במשימה.

משום שמשרד היח"צ עוסק בייעוץ תקשורתי. הוא יכול לחפש חומרים, לתחקר, לשאול שאלות, לכתוב, לערוך, להגיה ולהפיץ לכתבים.

הוא לא יכול להמציא אותם יש מאין. במיוחד לא במיזם חדש שאין בו תוכן רב. ואם בעל העסק או המנכ"ל שלו אינו בעל ידע בתחומו, או שהוא מתעצל לרכז מעט חומרים, אין סיכוי לתקשר אותו לעולם.

התקשורת מצפה לערך מוסף: היא לא מחפשת לקדם חברה או אדם או מותג, היא מחפשת סיפורים טובים, או כמו שאני תמיד אומר: סיפור טוב זה כל הסיפור. חברה או מיזם או אדם אינם יכולים להתקשר במדיה בזכות היותם קיימים, אלא אם כבר הפכו למותגי-על.

מי שאינו מותג ואינו מוכר – צריך להשקיע בבניית הסיפור שלו, ע"י איסוף מידע סטטיסטי, סיפורים אנושיים, מתן עצות וטיפים, הבעת דעה וביקורת מעניינת בתחומו, ועוד נושאים שעיתונאים מחפשים.

מי שאינו משקיע, שלא יצפה שיועץ התקשורת שלו יוכל להמציא בשמו את החומרים, יוכל לדבר בשמו, לנאום ולהופיע בשמו, ולהכניס מיזם כלשהו לתקשורת.

כל מיזם, כל חברה, כל טכנולוגיה, חדשים ומוצלחים ככל שיהיו (ורבים מהם אינם כאלו), חייבים פרזנטור וסיפור.

בלעדיהם, הסיכוי לקבל ביטוי תקשורתי איכותי וקבוע – הוא אפסי.

אחרי הכל, אמר כבר מי שאמר – יחצ"ן אינו קוסם, הוא מקסימום קוסמטיקאי.

או במילותיי – אנחנו חלון הראווה שלכם, אתם חייבים לשים בו את הסחורה שלכם. אנחנו יכולים לעזור לכם לארוז או לעצב אותה שתיראה מושכת, אבל לא להמציא אותה במקומכם.

 

ok man cartoon illustration

ההבדלים בין משרדי יחסי ציבור מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל בע"מ – מיתוג תקשורתי ולובינג" המשוואה פשוטה: כשמשלמים פחות... קרא עוד

ההבדלים בין משרדי יחסי ציבור

מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל בע"מ – מיתוג תקשורתי ולובינג"

המשוואה פשוטה: כשמשלמים פחות – מקבלים הרבה פחות: משרדי היחיד מחזיקים מספר קטן של תיקים, או מספר בינוני של תיקים קטנים, שלתקשורת אין עניין אמיתי ויזום בהם, לכן כוחם מול התקשורת אפסי, אין להם יכולת אמיתית לדחוף את הלקוחות שלהם לאורך זמן, וגם אם יש ביניהם כמה מקצוענים, הם חווים תסכול רב בדרך לשביעות הרצון של הלקוח, אם תגיע בסוף. לכן משרדים כאלו מוציאים שם רע לתחום כולו, פוגעים בלקוחות שלהם בכך שאינם באמת יכולים לקדם אותם, והרבה פעמים גורמים להם נזק אמיתי, בכך שהודעה לעיתונות יוצאת החוצה עם טעויות כתיב, טעויות ניסוח, ליקויי תחקיר ועוד כהנה וכהנה.

הדבר "שורף" את הלקוח – בעיני העיתונאים.

מחלות אלו הן גם מנת חלקם של חלק ממשרדי הביניים, שגם כוחם מול התקשורת מועט יחסית, אלא אם הם מתמחים בענף מסוים, ועובדים בעיקר מול תא כתבים ספציפי אחד או שניים.

משרדי יחסי הציבור היותר טובים, שהם בדרך כלל גם היותר גדולים, יש הרבה יותר כוח מול התקשורת, שנובע מריבוי התיקים, מנוכחות תיקים אסטרטגיים שבהם לעיתונאים יש עניין, ומאפשרים ליועץ התקשורת לבנות קשרי תן וקח מול המדיה. למשרדים אלו יש גם יותר קשרים אישיים איכותיים, הבנה מקצועית רחבה, פריסת התמחויות טובה יותר שמאפשרת להם לייצג לקוח מול מגוון רחב של תאי כתבים בהקשרים שונים, ומגוון טקטיקות וכלים מקצועיים.

התוצאות טובות, לרוב, בעשרות מונים משל משרדים בינוניים או קטנים, מלבד משרדים קטנים / בינוניים שבאמת עושים עבודה טובה ולכן גדלים בהתמדה. מספרם של אלה, למרבה הצער, אינו גדול.

יש אמנם משרדים בינוניים טובים, ומאידך יש גם משרדים גדולים שהם בינוניים באיכותם, אבל לרוב הגודל – הגודל מהווה אינדיקציה.

אז מה לבדוק כשמחפשים משרדי יחסי ציבור שיתאימו לכם:

מה הרקע והניסיון המקצועי של המנכ"ל / הבעלים – אם היה עיתונאי בעבר ואם יש לו/לה הבנה רחבה ועמוקה יותר של איך לעבוד עם עיתונאים. ככל שהרקע העיתונאי שלו/ה היה מגוון יותר – כך יביא יותר תועלת ללקוחותיו. מי שהיה רק שדר קווים ברדיו, ספק מה הידע המקצועי האמיתי שלו.

לרוב, בשיחת האפיון הראשונה ניתן להתרשם מהי ההבנה האסטרטגית של היועץ, והאם הוא יודע לחבר בין המטרות העסקיות והשיווקיות של הארגון, לתוכנית וליעדים תקשורתיים? או האם הוא מתאים טקטיקות לפי הצורך או מציג רק את המוצר היחיד שיש לו על המדף? האם הוא מתחייב להיות מעורב בפגישות, בחשיבה ובביצוע, או שייעלם לאחר שיחת המכירה וישלח תקציבאי/ת במקומו?

מה הרקע והניסיון של העובד הספציפי שיעבוד מולכם בשוטף?

באילו תיקים דומים טיפל המשרד, מהן התמחויותיו (האם רלבנטיות לטיפול בכם)?

האם יש לו רשימת ממליצים מכובדת והמלצות זמינות וחמות, מכל הלב, באתר האינטרנט שלו?

האם עיתונאים מכירים את המשרד ואוהבים לעבוד מולו?

האם יש לו בידול מול משרדים אחרים או שהוא רק משמיץ אחרים כדי להגביה את עצמו?

 

האם האתר שלו כולל לקוחות עבר רבים יותר מלקוחות הווה (ואם כן כדאי לשאול אותם מדוע סיימו איתו)?

האם יש כימיה אישית והבנה הדדית שתהיה בסיס לקשר בין-אישי וליחסי עבודה נעימים ונוחים?

האם רמת המחיר המוצעת מותאמת לרמת האינטנסיביות שהארגון זקוק לה ולצרכיו?

האם בפגישה הראשונה הוא / היא פותח/ת בהרצאה על נפלאותיו/ה, או שכבר הוא/היא משקיע/ה באיפיון מעמיק של צרכי הלקוח, כדי להציע לו פתרונות ודרכי טיפול אפשריות?

האם בעקבות השיחה יועץ התקשורת מבצע מעקב טלפוני מולכם ועושה הכל כדי להשיגכם ולקדם את התהליך או שהוא/היא נעלמים? זו אינדיקציה חשובה ביותר לצורת עבודתו מול התקשורת – מי שיילחם עליכם, יילחם גם עבורכם.

כדאי לבדוק עם היועץ/ת ועם לקוחותיו/ה מהם אחוזי הכניסה שלו/ה למדיה מתוך סך כל היוזמות התקשורתיות שהוא יוזם?

האם היועץ/ת אקטיבי – מתחקר וכותב, או שולח אתכם לעשות עבורו את העבודה?

המשרדים הגדולים מדי, מאבדים בחלקם את המגע האישי של הבעלים עם הלקוחות הקטנים-בינוניים, ומעמיסים עבודה רבה מדי על כל יועץ תקשורת כדי להגדיל רווחיות.

התוצאות בהכרח נפגמות, כי אנשים נשחקים ועובדים על אוטומט וללא מחשבה. משרד טוב מעמיס עד 6 תיקים על תקציבאי.

כל אלו ועוד הם נושאים שצריכים להיבדק בעת בחירת משרד יחסי ציבור / יועץ תקשורת. מי ששומר על רמה מקצועית ואישית גבוהה, ועל מס' תיקים סביר לכל תקציבאי שלו/ה, מתומחר גבוה יותר, כי יש לו/ה יותר עלויות, וכי הוא/היא יודעים להשיג תוצאות, המשולבות בחשיבה אסטרטגית ויצירתית.

אני תמיד מספר שפעם היה לי גנן לגינה שלי, ב-150 שקלים לחודש. גינה של ממש לא הייתה לי. החלפתי אותו באחר באותו סכום, וכלום לא השתנה. רק כשבחרתי גנן ב-300 שקלים לחודש, קיבלתי לא רק איש מכירות שעושה פוזה, אלא איש מקצוע שמעריך את עצמו, משקיע מכל הלב, ומתמחר בהתאם. רק אז קיבלתי גינה, ולא גנן.

משרד יחסי ציבור טוב הוא לא משהו ששווה להתפשר עליו. הוא יכול להביא עסק או ארגון לפריחה עסקית אמיתית ולהיות שותף לדרך ארוכה ומוצלחת. אבל במשחק הזה אין הנחות ואין קיצורי דרך. מי שמחפש יחצ"ן בזול, עדיף שבכלל לא ייכנס לשדה הזה. חבל על הכסף ועל הנזקים.

 

 

סיני

מה שעולה בזול, עלול לעלות ביוקר: רמות ומחירים של משרדי יחסי ציבור בישראל מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל בע"מ – מיתוג... קרא עוד

מה שעולה בזול, עלול לעלות ביוקר: רמות ומחירים של משרדי יחסי ציבור בישראל

מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל בע"מ – מיתוג תקשורתי ולובינג"

 

כמו בהרבה תחומים, גם שוק יחסי הציבור בישראל מתחלק לפי חוק פארטו: 80/20.

20% מהמשרדים מחזיקים 80% מהתקציבים המשמעותיים בתחום,

80% מהמשרדים פועלים כמשרדי יחיד, כלומר בעל משרד שעובד לבדו מהבית, במקרה הטוב עם עוד עובד או שניים.

נקדים ונאמר שאין לי דבר וחצי דבר נגד משרדי יחיד, גם אני התחלתי ככה לפני 11 שנים, אבל יש לי הרבה נגד הפגיעה במקצועיות, וההורדה לזנות של הרמה המקצועית והמחיר, ברבים ממשרדים אלו (אם כי לא בכולם).

מנהל שיווק או מנכ"ל שמחפש לעצמו משרדי יחסי ציבור כדי לקדם את הארגון שלו, יבדוק עם חברים וגם בגוגל, יפנה את מזכירתו להרים כמה טלפונים וללקט עלויות.

רמת המחיר הנמוכה

רמת המחיר של משרדי היחיד לתיק ברוב התשובות שיקבל יהיו, סטטיסטית, ברמת מחירים שסביב 4000-5000 שקלים לריטיינר חודשי.

אך, יש גם פחות מזה, הרבה פחות.

במשרדי הביניים, ייתקל אותו המנהל, במחירים הנעים לרוב בין 5000-7000 שקלים לריטיינר חודשי. משרדים אלו כבר כוללים

כמה וכמה עובדים. הם היו משרדי יחיד וגדלו, בגלל שהצליחו להחזיק לקוחות יותר מלאבד אותם.

רק אם יתמיד במאמץ תחקירי, יגיע מנהל השיווק או המנכ"ל ל-20-30 משרדי העילית, שמתמחרים תיק ממוצע באזור ה-8000 עד 12,000 שקלים לריטיינר חודשי.

משרדים אלו כוללים לרוב 10 עובדים ויותר, חולשים על מגוון תחומים מקצועי רחב יותר ומספקים טווח רחב יותר של כלי עבודה מקצועיים, אפשרויות מחקר ובעיקר הבנה אסטרטגית וידע אמיתי באיך לייצר ללקוח תועלת אמיתית ומוחשית, ברת מדידה.

מיעוטם גם ידע למדוד אותה בפועל.

לכאורה, לאחר סבב הטלפונים או סבב המצגות, אמור המנכ"ל או מנהל השיווק, להחליט על בסיס משוואת העלות / תועלת הידועה.

בפועל, בשוק תחרותי שהופך יותר ויותר לשוק של מחיר, קובע כמעט רק המחיר, ולמנהל אין דרך למדוד את התועלת, ולעתים גם אין לו רצון להיכנס לזה.

אחרי הכל, "אם אנחנו יכולים להשיג את השירות ב-5000 שקלים, למה שנשלם לחוכמולוג ההוא כפול מזה?", יטען המנכ"ל או מנהל השיווק.

רק מעטים מבינים שמשרד יחסי ציבור בינוני, שלא לומר גרוע, עלול לגרום להם נזק תדמיתי ועסקי לטווח ארוך, שקשה יהיה להיפטר ממנו, זמן רב אחרי שנפטרו מהמשרד הכושל.

כאן בדיוק רובצת הבעיה.

רוב המנהלים אינם יודעים כיצד לחוש ולמדוד יחסי ציבור, איך לנתח ולהבין איזה משרד טוב יותר, אפקטיבי ומתאים להם יותר, ובקיצור – מדוע משתלם להם לשלם יותר, למשרד טוב יותר, וכיצד לדעת שהוא באמת טוב, בשוק שבו רבים יודעים היטב כיצד למכור את עצמם מילולית, אבל רבים מהם לא באמת יודעים לספק תוצאות.

 

lettura a convention,riunione,dibattito

איך אתם נראים (בעיני התקשורת) ומדוע הבולטות שלכם במדיה חלשה? יאיר כחל המנכ"ל שישב מולי לא ידע להסביר את זה. אנחנו עושים... קרא עוד

איך אתם נראים (בעיני התקשורת) ומדוע הבולטות שלכם במדיה חלשה?

יאיר כחל

המנכ"ל שישב מולי לא ידע להסביר את זה. אנחנו עושים הכל נכון, אמר, ובכל זאת אנחנו לא מופיעים בתקשורת.

הנה ההודעות שכתבנו, למסיבת העיתונאים שערכנו לפני שנה הגיעו רק 5 כתבים והשקענו שם המון מאמץ וכסף, וגם הם לא כתבו כלום.

החלפתי כבר 3 משרדי יח"צ והתוצאות לא משתפרות. אולי אנחנו פשוט לא מעניינים? אולי חבל להמשיך ולהשקיע ביח"צ? אבל בכל זאת, המתחרים שלנו מופיעים ללא הרף בתקשורת…אמר וזז באי- נוחות בכיסאו.

בדיקה קצרה העלתה שהעיתונאים פשוט לא מחבבים את החברה.

 

מדוע?

ההודעות שזורות שגיאות כתיב וניסוח ולכן מצריכות עבודת עריכה רבה, הסיפורים שכתובים בהן אינן אטרקטיביים, ולכן נמחקים מיידית, החברה יושבת דרומית לת"א ולכן אף עיתונאי לא הטריח עצמו להגיע לביקור היכרות (והמנכ"ל לא טרח לנסוע להיפגש איתם בת"א), מסיבת העיתונאים היחידה שאורגנה – לא נבנתה נכון (ואף אחד לא סיפר למנהלי החברה שמסיבות עיתונאים, באופן כללי, זה כל כך פאסה…חוץ מבמקרים מאוד מסוימים), ובקיצור בים המידע שמומטר על העיתונאים מדי יום, החברה לא הצליחה לייצר בולטות, עניין או משיכה מיוחדת.

החברה לא אשמה בכך: היא לא המומחית באיך לדבר עם התקשורת, ובמה יכול לעניין אותה. היא התמסרה לידי משרד יחסי הציבור שלה, ואח"כ  לידי משרד שני ושלישי, וחיכתה שיקרה משהו. ובגלל שרוב המנהלים לא ממש מבינים איך לעבוד עם התקשורת ואיך לנהל את יחסי הציבור שלהם, גם הניהול שלה את אותם משרדים לא הניב פירות.

המסקנה שאליה הגיעו מנהלי החברה: אנחנו לא אטרקטיביים. זה מזכיר לי את הסיפור על החוקר שתלש רגל לחרגול וצעק לו: קפוץ, והחרגול קפץ. וכך רגל אחרי רגל, עד שהחרגול, ללא רגליים, לא קפץ יותר. מסקנת החוקר הייתה שהרגליים הן כלי חשוב בכישורי השמיעה של החרגול…

 

אז מי בעצם אשם?

העובדה שההודעות לעיתונות לא היו מעניינות – היא באשמת היעדר כישורי התחקיר וההבנה העיתונאית של מי שטיפלו ביח"צ של החברה. תקלות הניסוח והכתיב הן באשמת אנשי היח"צ אבל גם באשמת מנהל השיווק שלא קרא לעומק ואישר, אחרת היה מבין שהחברה, דרך ההודעות לעיתונות שלה, מצטיירת רע בעיני התקשורת, או פשוט משעממת. היעדר הפגישות עם כתבים – זה כבר באשמת היעדר הקשרים של משרדי היח"צ שטיפלו בחברה, או פשוט עבודה חובבנית מצידם.

 

אפשר להמשיך הלאה

הבעיה המרכזית היא למעשה היעדר יכולת של מנהלי חברה לבחון מיהו משרד היח"צ שהיא שוכרת. בעלי המשרד יודע יותר או פחות למכור את עצמו, נראה בד"כ מתלהב וחדור אמונה בפגישת המכירה. העבודה לאורך זמן היא כבר סיפור אחר, וכך קורה שחברות רבות "שורפות" את עצמן והורגות את תדמיתן מול עיתונאים עוד טרם זו נבנתה, בזמן שהמתחרות שלהן – בכותרות.

 

איך להימנע מזה?

אם בחרתם משרד יח"צ טוב, עם המלצות וקבלות, נהלו אותו צמוד, דרשו ניירות הכנה לפגישה וסיכומי פגישות. נהלו מעקב אחרי ה"אקשן אייטמס". קבעו פגישות מסודרות – בהתחלה לפחות אחת לשבוע, ואח"כ אחת לשבועיים-שלושה. היו מעורבים בהפעלת המשרד לחשיבה יצירתית. הרימו טלפון מדי יומיים לשאול מה העניינים ומה מתקדם. עקבו מקרוב אחרי כל טקסט שיוצא מהמשרד בשמכם, ובפגישות עם עיתונאים שאלו אותם בדיסקרטיות איך העבודה של משרד היח"צ שלכם מולם והאם הם מרוצים ומה ניתן לשפר.

 

Young woman with paint roller

רובנו, בעלי העסקים, מתנהלים מיום ליום, מטפלים בבעיות הבוערות ועוסקים בנושאים השוטפים. מתי בפעם האחרונה לקחת לעצמך יום... קרא עוד

הנעת העסק לרווחיות: תפסיק לטייח, תתחיל לתכנן

 

יאיר אבני, מנכ"ל ובעלים של "מחוץ לקופסה", חברה לשירותי שיווק ביצועיים וטלמיטינג

 

רובנו, בעלי העסקים, מתנהלים מיום ליום, מטפלים בבעיות הבוערות ועוסקים בנושאים השוטפים. מתי בפעם האחרונה לקחת לעצמך יום בשקט, רחוק מהעסק, כדי לחשוב עליו ולבחון – מה ניתן לשפר בהתנהלות, בשירות, במוצר, אילו הוצאות ניתן לצמצם, מהו הבידול שלכם לעומת המתחרים, כיצד לפרסם בדרך יצירתית יותר, כיצד לתקשר עם הלקוחות, האם יש אבטלה סמויה בעסק ועוד.

חשיבה מעין זו תסייע לך לצאת מעמדת הטיוח, מהתנהלות של הסתכלות נקודתית ורגעית רק על היום ואולי על מחר, ולהתחיל לתכנן קדימה, מה לשנות, איך לשפר, ובסופו של יום – איך להביא את העסק שלך – להצליח יותר ולהרוויח יותר.

 

מה למשל ניתן לבדוק? קח לך יום בשקט, לך לשפת הים עם פנקס ועט, או שב על מדשאה בפארק עם הלפטופ, ופשוט חשוב. מה הפעילות הרצויה לשנה הבאה, מה האפשרויות החדשות שאתה רוצה להמציא לעצמך, מה תרצה להשיג, מה ייחשב הצלחה בעיניך, ואילו צעדים ופעולות אתה צריך לנקוט כדי להגיע לכל זה.

 

וודאי תאמר לעצמך: תכנית שנתית הינה דבר שחברות גדולות עושות, כאלו עם מחלקות שיווק, מכירות, תפעול, רכש, כוח אדם, וכך הלאה. ואצלך בעסק? ייתכן מאד שאת/ה לבדך בעסק, משהו כמו: ,"One man show", אך האם אתה אצלך בעסק לא "מחולק" ל"מחלקות" שונות כמו: שיווק, מכירות, תפעול, כוח אדם ורכש, ממש כמו בעסקים וחברות גדולות?!

 

התכנון, החשיבה והכתיבה של תוכנית שנתית לפעילות משיגים עוצמה אדירה בחיי העסק שלך. עצם העצירה והחשיבה על העסק שלך ועל האפשרויות החדשות שאתה רוצה להשיג בשנה הקרובה מפרה. אפשרויות אלה, שאחר כך אתה מתרגם אותן ליעדים, המתורגמים למשימות ביצוע מסודרות, שאותן אתה "שותל" ביומנך לאורך השנה כולה, מהווים תהליך קצר ומעצים, עבורך ועבור העסק שלך.

 

הם מאפשרים לך, אחת לתקופה, להתבונן "ממעוף הציפור" על העסק שלך, מרבדיו השונים, לקבל החלטות, לקבוע מטרות, עדיפויות ולו"ז שהוא תחום, להשגתן.

 

התכנון הזה מאפשר לך, בין היתר, לבחון ולתכנן את שיפור התנהלות העסק שלך הן בצדדיו התפעוליים, וכן את תחום השיווק שלו לשנה הקרובה.

 

אין לך זמן וידע מספיקים לבצע את התכנון השנתי שהעסק שלך זקוק לו? אז תתייעץ במשרדים לייעוץ שיווקי וייעוץ עסקי, המתמחים בסיוע לעסקים בינוניים וקטנים בנושא זה.

 

אירועים