מאמרים בנושא: פיצויים

לצערנו, איום פריצה מרחף תמידית מעל לכל בית עסק. כן, גם על שלכם.

כשהאיום מתממש הלכה למעשה, זהו רגע לא נעים, בלשון המעטה.

ייתכן והוא ישאיר אתכם כבעלי-העסק מבולבלים ולא יודעים עם מה או יותר מדויק עם מי להתנהל קודם.

במאמר זה נסקור את הצעדים שכדאי לכם לנקוט לאחר פריצה לעסק:

1. התקשרו למשטרה. דווחו להם כי פרצו לבית העסק שלכם, ואל תנסו להיכנס למקום לבד. יכול להיות שאותו פורץ, או שאותה חבורת פורצים נמצאים עדיין בבית העסק. אינכם רוצים להגיע למצב עימות עמם, שכן זה יכול להוביל לאבידות בנפש. זכרו שעדיף שתפסידו את הרכוש ולא את חייכם.
2. כאשר אתם מדברים עם המשטרה, תדרשו לדווח אילו חפצים נגנבו ממכם. בשלב זה, טרם ערכתם בדיקה יסודית, ציינו בפני החוקרים במשטרה כי עוד לא בדקתם באופן מעמיק מה חסר ודרשו שתשובתכם תירשם בפרוטוקול. חברות הביטוח יכולות להכשיל אתכם אם תציינו כי משהו נגנב ולאחר מכן יסתבר שהחפץ עדיין ברשותכם. במקרה כזה, כל עדותכם תיתפס כלא אמינה. אם כך, אל תשכחו: בשלב זה ציינו שלא ערכתם בדיקה מקיפה ויסודית בבית העסק שלכם ושזו עדות חלקית בלבד.
3. מכירים את המשפט האהוב על בלשים בסדרות פשע: "Nobody Moves?" , אותו הדבר אצלכם. אל תגעו בשום דבר, אל תסדרו, אל תנקו, ואל תזיזו שום דבר לפני שמגיעים חוקרים מהמשטרה ושמאי הביטוח. לפני שאתם נכנסים אפילו צעד אחד לבית העסק, צלמו! צלמו מכל זווית אפשרית כל חפץ שהוזז או ריהוט שנשבר מכל זווית אפשרית. אין לזלזל בדברים שאתם כאזרחים פחות מיומנים לראות, כמו: סימני גרירה או סימני שבירה / סימני עיקום / סימני כרסום של המנעולים. לכן צלמו כמה שיותר, כדי שיהיו בידכם עדויות שתוכלו להציג בפני חברת הביטוח שלכם, ואם תידרשו לכך גם בפני בית משפט.
4. דווחו מיידית לחברת הביטוח. אל תתמהמהו, אינכם רוצים להיחשב כלא מהימנים או כמעלימי ראיות. בשלב זה, תוכלו להיעזר גם בשירותיו של שמאי ביטוח עצמאי, שהאינטרסים שלו אינם שמורים לחברות הביטוח. ייתכן וזו הוצאה כספית שנראית לכם באותו הרגע כמיותרת, אך זכרו במקביל שחברות הביטוח מקשות בשאלות רבות ושמאי מורשה יעזור לכם להתמודד ולגלות את הראיות וגם לעבור איתכם על סעיפים שאינם נהירים לכם בחוזה הביטוח שלכם.
5. בקשו לקבל העתקים מכל הסכם / עדות / דו"ח שאתם חותמים עליו מול המשטרה או מול סוכנות הביטוח. דרשו שכל דבריכם בפרוטוקולים השונים ייכתבו בדיוק כשם שהם נאמרו על-ידכם. זאת, כדי שלא יהיו לחברת הביטוח תביעות נגדכם על שינויי גרסה לגבי הרכוש החסר / הנזק לעסק שלכם.
6. הכינו רשימה ברורה ומסודרת של כל מה שנפגע כתוצאה מהפריצה. האם הפורצים השחיתו את הקירות / שברו חלונות / עיקמו את דלת הכניסה, הזיזו רהיטים ממקומם או שברו אותם? צלמו את הרכוש הניזוק וערכו רשימה של כל מה שלדעתכם נגנב. וודאו מול העובדים שלכם שציוד שחסר אכן נעלם בזמן הפריצה ולא יתגלה בהמשך במקום אחר (למשל סחורה שלא נמצאת בחנות ומתגלה לאחר מכן במחסני החברה). לאחר מכן הגישו את הצילומים והרשימה הללו ישירות לסוכנות הביטוח.
7. בדקו את מערכת האבטחה שלכם. האם יש בידיכם קלטות ממצלמות האבטחה? ייתכן ובהקלטות תוכלו לראות את הפורצים ולגלות מה נגנב וכיצד.
8. דאגו לשקם ולשדרג את מערכות האבטחה שלכם וחזקו את דרכי המיגון בעסק שלכם. בית עסק שנפרץ פעם אחת, לצערנו, מועד לעתים לפריצה חוזרת. לכן, שפרו, חזקו ותקנו מיד לאחר גילוי הפריצה את אמצעי האבטחה של העסק שלכם. ייתכן אגב שאף תתבקשו לעשות כך על ידי חברת הביטוח.

לסיכום:

למרות המצב הבלתי נעים שבו אתם מצויים כרגע, זכרו שיש בידיכם מה לעשות וגם במקרה הכי גרוע ובו טענתכם לתביעת דמי הביטוח נדחית מסיבה זו או אחרת, זכרו שאתם יכולים לפנות לחוות דעת נוספת מבעל מקצוע כגון שמאי ביטוח עצמאי / עורך דין ולערער על כך.

אחד הסיכונים שיכולים לקרות לכל עסק שהוא, הוא שריפת בית העסק.

ביום בהיר אחד, אתם נחרדים לגלות שמקור הפרנסה שלכם, עלה בלהבות, והשאיר אתכם המומים, דואבים וכורעים תחת עומס השאלות, מילוי אינספור טפסים ובעיקר עם דאגה אחת ענקית – איך ממשיכים מכאן?

ריכזנו עבורכם קצת מידע שיעזור לכם להתחיל להבין מה כדאי לעשות במקרה שריפה בעסק.

1. במידה והגעתם לבית העסק כאשר מתחוללת בו שריפה, צלצלו מיד לשירותי הכיבוי. אם השריפה במצב מתקדם – אל תנסו להיות גיבורים ולהציל את העסק, ייתכן ויש חומרים דליקים, מוצרי חשמל או דברים וחומרים אחרים שעלולים להתפוצץ או לגרום להתחשמלות ולאבדן חיי אדם. השאירו את מלאכת הכיבוי וההצלה לכוחות שמיומנים בכך. במידה ויש חשד להצתה התקשרו ודווחו גם למשטרה.

2. האם יש לכם ביטוח?

סוגיית תביעת דמי הביטוח היא סוגיה סבוכה שהייעוץ בה קשה וארוך, ולו משום שישנם מאות סוגי ביטוחים שונים וכל עסק מבוטח בצורה שונה נגד סכנות שונות, הנובעות מאופיו.

בנוסף, למרות המצב הנפשי הקשה שאתם בוודאי מצויים בו ברגע גילוי השריפה, לא מן הנמנע, שחברת הביטוח לא תמהר לתת לכם את כספי הפיצוי, מבלי להלאות אתכם בתהליך מתיש של מילוי טפסים, הגשת תצהירים והצגת ראיות.

יחד עם זאת, עליכם לדווח לחברת הביטוח בהקדם המיידי על השריפה בעסקכם. לחברות הביטוח יש מוקדי חירום לשם כך. נדגיש: אין לנקות את אזור השריפה משום חפץ / רכוש שניזוק עד להגעת השמאי. חברת הביטוח תשלח אליכם שמאי מטעמה להערכת הנזק ולהדרכה בנושא מילוי הטפסים הנדרשים. בטרם הגיע השמאי מטעם חברת הביטוח אליכם, מומלץ שתיצרו קשר עם שמאי רכוש עצמאי, היות והאינטרסים והנאמנות של שמאי מטעם חברת הביטוח, שמורים, בדרך כלל, לחברת הביטוח. שמאי עצמאי ישמש כ"חיץ אובייקטיבי" ללא משוא פנים, ביניכם ובין חברת הביטוח, ויוכל לעבור איתכם על חוזה הביטוח שלכם תוך הסבת תשומת לבכם לרזי הסעיפים בו. סעיפים, שסביר להניח שלא ידעתם על קיומם עד לאותו הרגע.

שמאי עצמאי יוכל לתת תמונת מצב אובייקטיבית לגבי הרכוש שניזוק אצלכם, בין אם זה המבנה, הסביבה, עסקים סמוכים שניזוקו כתוצאה מזליגת האש אליהם, או לחילופין פיצוץ / הרס היקפי שנגרם מסביבת בית העסק שלכם.

3. לאחר הגעת השמאי חשוב מאוד שתצלמו, תאספו, תתעדו ותשמרו כל עדות מהשטח לרכוש שניזוק, וכן לגבי רכוש שלפי מיטב זיכרונכם היה קיים בבית העסק במהלך השריפה. כסף מזומן בקופה / בכספת נכלל במניין הזה.

4. בדקו היטב שהציוד שאתם חושדים שנהרס בשריפה לא הועבר על-ידי אחד מהעובדים שלכם למקום אחר (למשל מקרה שבו נשרפת חנות בגדים ויש דיווח על מלאי סחורה שהיה במחסן, ואז מסתבר שארגזי המטען הנ"ל כלל לא שוחררו עדיין ונמצאים במכולות המכס).

5. הציגו קבלות, וכל דבר אחר שיכול להוות כראיה לרכוש שניזוק.

6. סרקו את השטח של השריפה, על מנת לוודא שאין מדובר בהצתה מכוונת או בטעות אנוש של אחד העובדים (כמו: בדל סיגריה עשנה שהושלך לפח).

7. נקודה חשובה נוספת: בעת התנהלות מול סוכנות הביטוח, רבים מהסיכויים שהשיחות שלכם מול נציגי הביטוח מוקלטות. דרשו לדעת אם השיחה מוקלטת ואם כן, דרשו לקבל העתק מתמלול ההקלטה.

8. בכל מקרה, דרשו לקבל העתק מכל טופס / תצהיר ו/או עדות שאתם חותמים עליה מול נציגי חברת הביטוח. חברות הביטוח לא ששות לתת גישה למידע הזה, אך זהו מידע שיכול להיות אקוטי עבורכם במידה והתביעה מגיעה לבית המשפט.

מזל טוב: זכויות האישה בהריון ולאחר הלידה

מאת: לימור שטרן

נושא זכויותיהן של נשים בהריון במסגרת עבודתן עולה רבות לכותרות וזאת למרות חוק שוויון ההזדמנויות המגן, כביכול, על הזכויות שלהן.

הפרצות והמגבלות שקיימות בחוק מהוות מקום לניצול ואפליה של נשים בעבודה. יש מעסיקים שינסו להרע את תנאיה של האישה ההרה או לשנות את מעמדה בעסק שלהם, ולא תמיד החוק מצליח להגן עליהן. אותו חוק שקובע כי אסור לפטר אישה בהריון שמועסקת במקום עבודה למעלה מחצי שנה, אלא אם כן, יקבל המעסיק אישור ממשרד התמ"ת לעשות כן.

מעסיקים מסוימים לא רוצים בסביבת בית העסק שלהם נשים בהריון.

חשוב לדעת כמעסיק כי:

1. מרגע שבו הודיעה העובדת על עובדת הריונה למעסיק שלה, דבר שהיא חייבת לעשות עד החודש החמישי להריונה, אסור לו לדרוש ממנה לעבוד שעות נוספות, בין אם בלילות או בשעות המנוחה שמגיעות לה על פי החוק.
2. האישה תוכל להיעדר מן העבודה כדי לבצע בדיקות הריון הנחוצות לה – זאת תמורת תשלום מלא של השעות.
3. במידה ויחליט המעסיק לפטר את העובדת ההרה הוא יהיה חייב בתשלום ממשרד התמ"ת, באם לא יקבל אישור זה והעובדת תפוטר, יחויב המעסיק לפצות את העובדת ההרה בסכומים גבוהים מאוד.
4. בנוסף, תהיה זכאית העובדת לדמי חופשת לידה לפי התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק.

חופשת לידה

חופשת הלידה מחויבת על פי חוק עבודת נשים. אורך החופשה הוא של 26 שבועות. 14 שבועות מתוכה הם בתשלום. 12 השבועות הנוספים הם חופשה ללא תשלום (חל"ת) עובדת הרה שנמצאת בסוף הריונה יכולה להקדים ולהתחיל את חופשת הלידה עד שישה שבועות קודם התאריך המשוער ללידה.

לאחר ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה, יכולה האישה להעביר את הזכות לחופשת הלידה לבן הזוג שלה.

באם חופשת לידה תעבור לבן הזוג תהיה חייבת האישה לחזור לעבודתה.

במקרים יוצאי דופן כמו לידת תאומים וכדומה, תתאפשר הארכת חופשת הלידה. באם חלילה, תהיה האישה במצב בו לא תוכל לטפל בתינוק או לחזור לעבודה מפאת מחלה או נכות, יוכל האב לקבל גם חופשת לידה.

בכל זמן חופשת הלידה מוגנות הנשים מפיטורים, זאת עד למשך 60 לאחר חזרתן לעבודה מחופשת הלידה.

דמי לידה

דמי הלידה הם השכר אותו מקבלת היולדת בזמן חופשת הלידה. דמי הלידה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי לזכאיות לכך וזאת בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.

• העובדת עבדה עשרה חודשים לפחות, ב-14 החודשים אשר קדמו ללידה.
• העובדת עבדה 15 חודשים לפחות, ב-22 החודשים אשר קדמו ללידה.

בנוסף לדמי הלידה, זכאית היולדת מענק לידה חד פעמי, בלי קשר האם עבדו וכמה בחודשים שקדמו ללידה. על המעסיק מוטלת החובה במהלך חופשת הלידה של העובדת לדאוג לזכויות היולדת ולצבירתם כמו הפרשות לקופות גמל, דמי הבראה וכדומה.

בנוסף חשוב לדעת כי:

הורים מיועדים שבחרו בהליך של פונדקאות זכאים לחופשת לידה וכך גם הורים שהחליטו לאמץ ילד זכאים, גם הם, לחופשת לידה.

מה אסור לך כמעסיק?

כמעסיק אוסר עליך החוק לפגוע בתנאי העסקת העובדת ההרה או היולדת. מעסיק שיפגע בזכויות אלו ייאלץ לשלם פיצוי רב על כך בכפוף לחוק. אם הוא יפטר אישה במצב זה ושלא כדין, יהיה החוק לרעת המעסיק והוא יחויב להשיבה לעבודה ו/או לשלם לה פיצויים גם כאשר הוא לא ידע על ההיריון.

חובת העובדת ההרה כלפי המעסיק

עובדת בהריון חייבת להודיע למעסיק על היותה מצויה בהריון, כבר החל מהחודש החמישי ואילך של הריונה. החל מהודעה זו על המעסיק חל איסור להעסיק את העובדת בשעות שנחשבות בעבורה כשעות נוספות או בשעות של עבודת לילה גם אם קודם לכן רשאי היה להעסיקה לפי ההוראות של חוק עבודה ומנוחה. במידה והעובדת חפצה לעבוד בשעות הללו תוכל לאשר זאת בכתב ובכפוף לאישור רפואי.

על העובדת ההרה מוטלת החובה להודיע למעביד שלה, במידה ופוטרה, כי היא בהריון על מנת שידע כי פיטוריה אסורים על פי חוק.

והעיקר, שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב!

פיטרת עובד – מגיע לו בונוס… או שלא??

מאת: לימור שטרן

פיטורי עובד הם עסק לא כל כך נעים, אך לעתים, מחויב המציאות. כבעל עסק עליך לשלם לעובד את הפיצוי המגיע לו על פיטוריו בהתאם לזמן העסקתו.

כאשר המשכורת החודשית מורכבת משכר יסוד שבו מוכלים גם תוספת הותק, תוספת יוקר מחיה ותוספת משפחה, החישוב הוא פשוט וקל, אך כשהמשכורת החודשית ששולמה לעובד הייתה מורכבת ממרכיבים נוספים כמו עמלות או בונוסים, נוצרת בעיה האם הבונוס נכלל בתוך שכר היסוד או שהוא נחשב כתשלום חריג.

באופן כללי, סכום תשלום פיצויי הפיטורים נעשה על פי ממוצע של 12 המשכורות האחרונות בהן עבד העובד. אך החוק קובע כי סכומים חריגים (כמו ימי מחלה או חופשה) אשר שוקללו בשכר לא יחשבו כשכר יסוד. מהו שכר יסוד ומהו בונוס? – יש לבחון את התשלום מבחינת מהותו ולא השם הוא שקובע האם מדובר בבונוס או בתוספת לשכר היסוד.

הבונוס הוא כלי שימושי נפוץ להגדלת המוטיבציה בקרב העובדים. יש מעסיקים שיתנו בונוס שנתי ויש מעסיקים שיתנו בונוס חודשי או בונוס על בסיס יעדים. לצורך חישוב פיצויי הפיטורים יש להפריד בין שני הסוגים: לפיצויי הפיטורים יחושבו בונוסים שניתנים באופן רב-פעמי ובונוסים שאינם תלויים בהישגים כלשהם.

בונוסים שהם בעבור הצלחה בעבודה והם תלויי הישגים – מה שאומר כי קבלתם מותנית ביעדים כלשהם כמו מכסת סגירת עסקאות, יעדי מכירות או מכסת שיחות וכדומה, לא יחושבו במסגרת השכר שיקבע את חישוב פיצויי הפיטורין.

במקרה בו יינתן בונוס חד-פעמי בשנה עבודתו האחרונה של העובד, צפוי בית המשפט לחלק את הבונוס החד-פעמי במספר חודשי השנה (12), ויבחן מה משמעותו היחסי בשכר.

בסופו של יום, ההבדל הקטן הזה בהגדרת השכר, עשוי להתבטא בהפרשים גדולים בסכום הכולל לפיצויים שמגיעים (ובצדק) לעובד.

פיטורין: האם ניתן לשלול מעובד את פיצויי הפיטורין?

מאת: לימור שטרן

נזק רב נגרם לבית העסק שלך בעקבות עובד שמעל בתפקידו, ולקוחות רבים נטשו את השירות אותו הענקת להם במשך שנים ארוכות. החלטתך לפטר את העובד באופן מיידי, גרמת לו לצעוק ולנהוג באלימות כלפיך ורק לאחר התערבות המשטרה הוא עזב את בית העסק. העסק החל לצבור הפסדים בגלל הלקוחות שעזבו ואתה החלטת שאת פיצויי הפיטורים, כתוצאה מכל אלה, לא תיתן לעובד ויהי מה. האם החוק מגן גם על המעסיק במקרים כאלו? מה הם הקריטריונים בהם אתה יכול שלא לשלם את כספי הפיצויים לעובד שפוטר?

החוק קובע כי עובד שפוטר ממקום עבודתו זכאי לפיצויים. בכך, החוק מגן על העובד ועל היותנו חברה מוסרית והוגנת.

על פי החוק, עובד שפוטר לאחר שעבד לכל הפחות שנה אחת, זכאי לפיצוי וזאת על ידי שקלול הממוצע של השכר השנתי אותו השתכר במספר החודשים בהם עבד בעסק. למרות הסעיף החשוב הזה בחוק, הוא מכיל בתוכו גם סייגים, הבאים להגן עליך כמעסיק, מפני העובד – גם בגין תשלום פיצויי פיטורים.

שלילת פיצויי הפיטורים בדרך כלל תוצדק בגין מעשי העובד, כגון: גניבה, הפרת כללים חמורה, הלוואה שניתנה על ידי המעסיק וטרם הוחזרה ועוד, ולעיתים רחוקות יותר בגלל המעסיק, כמו בזמן קריסה כלכלית של בית העסק.

היכולת שלא לשלם את פיצויי הפיטורים יכולה להיות באופן מלא או חלקי והיות ומדובר בפעולה חריפה חובת ההוכחה תוטל על המעביד.

כמובן, שאין תשובה חד משמעית לשאלה האם התנהגות מסוימת תאפשר למעביד על פי חוק לפטר מידית וללא פיצוי את העובד וזה נתון לשיקול דעת בהתאם לצורת ההתנהגות, לסבירות ולמידה בה התקיימה. אך בית הדין הארצי לעבודה, קבע כמה קריטריונים אשר על פיהם ייבחן מקרה כזה.

שיקולים לחומרה בפסיקה:

• מעשיו של העובד וחומרתם הם שהביאו לפיטורי העובד.
• נזק שנגרם למעסיק כתוצאה ממעשי העובד.
• נזק שהיה עלול להיגרם למעסיק כתוצאה ממעשי העובד.
• היקף הנזק שנגרם למעסיק וההשלכות בעקבות כך בהווה ובעתיד.
• מספר הפעמים והזמן בו ביצע העובד את המיוחס לו.
• מעמדו של העובד בארגון, דרגתו ומידת האמון שניתנה לו.

כך: במידה והמעשים בוצעו על ידי עובד ותיק אשר מעל באמון הרב שניתן לו, ההתייחסות חמורה יותר.

השיקולים להקלת הפסיקה:

• תרומת העובד לעסק בתקופה בה היה מועסק בה וכיצד ביצע את עבודתו.
• סיבות אישיות של העובד כמו מצב נפשי, בריאותי, כלכלי, משפחתי וכדומה.
• עוצמת הפגיעה שצפויה לעובד ולבני משפחתו תוך שקלול משך תקופת עבודתו של העובד בבית העסק, ועד להשערה לגבי ההשלכות הצפויות מבחינה כספית לעובד עד למציאת מקום עבודה חדש.
• כאשר במעשה הפיטורים יש משום הטלת עונש כבד על העובד.

בכל מקרה, בית הדין לעבודה קבע כי שלילת פיצויי פיטורים יכולה להיעשות רק במשורה ובמקרים חריגים וקיצוניים שיבחנו בשיטת כל מקרה לגופו.

דוגמאות למקרים בהם נשללה מהעובד הזכות לקבלת פיצויי הפיטורים:

• גניבה ממעסיק ובפרט כשהגונב היה בעל תפקיד בכיר, תפקידו דרש אימון והוא גרם נזק רב לעסק.
• רשלנות מוכחת וחוזרת, כמו איחור, פגם באיכות השירות, תיעוד לא נכון, דיווח כוזב והמשך ביצוע המעשים למרות שהוזהר על מעשיו.
• עבודה אצל מתחרה לבית העסק המהווה פגיעה חמורה באמון מעסיקיו.
• אלימות ואיומים יחד עם הפרות משמעת נוספות וקיצוניות.

לפי עיון קפדני במקרי-העבר, שלילת פיצויי פיטורים אינה דבר פשוט וקל.

ברוב המקרים נוטים בתי הדין לפסוק לטובת העובד המפוטר מתוך הבנה סוציאלית וחברתית על מנת שהמפוטר יוכל להתמודד עם מצוקה כלכלית הנגרמת כתוצאה מאיבוד מקור פרנסתו.

שעות נוספות: מגיע או לא?!

מאת: לימור שטרן

סוגיה זו נדונה רבות במסגרת מאבקי עובדים ובבית הדין לעבודה. רבות התביעות שעולות בגלל חוסר בהירות סביב נושא זה, במהלך חתימת חוזה העבודה אל מול העובד.

כאשר מונחת תביעה כזאת על שולחן בית הדין לעבודה, קרוב לוודאי שיבדקו הנושאים הבאים: האם המשרה מוגדרת כ"משרת אמון" או שאין בה צורך באמון מיוחד בינה לבין העובדים. בנוסף, תיבדק מידת מודעותו וידיעתו של המעביד על כך שהמועסק אצלו עובד שעות נוספות.

דוגמא אחת מני רבות, על כך שדי במודעות המעביד על כך שהעובד עובד במשך שעות נוספות כדי לשלם לו על כך, נמצא בסיפור הבא:

בתביעה שהוגשה אל בית הדין האזורי לעבודה בת"א, דנו בשאלה האם זכאית התובעת, שהועסקה בתור מנהלת חשבונות וחשבת שכר, לקבל תשלום בעד עבודה שנעשתה בשעות עודפות ובשעות נוספות החורגות מהיקף המשרה עליה סיכמה עם בעלי החברה בעת כניסתה לתפקיד ללא שיידעה על כך בזמן אמת את בעלי החברה?

בית הדין קבע  כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות על התובעת. בעלי החברה טענו שהיא בעלת תפקיד מיוחד שדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולכן אינה זכאית על פי חוק לקבל תוספת זו. אך בית הדין, קיבל את התביעה וביטל טענה זו ושל בעלי החברה וקבע כי קביעה זאת ככלל, מדברת על תפקיד של עובד בכיר, שיש לו אחריות מיוחדת, ובהתאם לאימון האישי הרב לו נדרש מקבל שכר גבוה בהתאם לכך, ואילו במקרה זה, אין מדובר על כך.

בפסיקה קבע השופט כי אין לעובד זכות קנויה מלכתחילה לעבוד בשעות נוספות שלא נדרשו על ידי המעסיק ולכן לא יהיה זכאי לשכר באם לא נדרש לכך על ידי המעביד.

היות והתובעת הוכיחה כי נדרשה לעבוד שעות נוספות על מנת לבצע את המתבקש ממנה לצורך העבודה וכי החברה הייתה מודעת להמשך פעילותה בשעות הנוספות, הצדיק בית הדין לעבודה את תביעת העובדת.

בית הדין אף הוסיף כי הנתבע, קרי, בעלי העסק, לא הוכיח את טענתם לפיה נתנו הוראה מפורשת לעובדת שלא תעבוד שעות נוספות ולא הצליח להוכיח כי לא היה צורך באותן שעות נוספות. על לכן, הוטל, כאמור, על בעל העסק לשלם את השעות הנוספות בהם עבדה האישה.

ממקרה זה רצוי שנלמד, כי במידה ובעל העסק מודע למעשים ותרחישים שנעשים על ידי העובד ואינו מונע זאת מהם או מודיע להם כך במדויק, יהיה עליו לשאת בתוצאות ולשלם את שכרם בהתאם.

רצוי כי בעת חתימת חוזה העבודה בין המעסיק למועסק יהיה סעיף שיתייחס לדברים הנ"ל ויבהיר אותם על כל פרטיהם השונים.

ביטוח אובדן כושר עבודה – לשם מה בכלל?

לימור שטרן, כתבת "הטורבו העסקי"

רבים הם השואלים, לשם מה עליהם לרכוש את הביטוח המסתתר מאחורי השם: אובדן כושר עבודה. אף אדם לא רוצה לתאר או לחשוב על סיטואציה שבה יכולת ההשתכרות שלו מפסיקה באופן פתאומי. אך לצערנו, זאת היא המציאות שבה מתמודדים אנשים רבים, מדי יום.

ביטוח אובדן כושר עבודה, יוכל לספק לכם רוגע כלכלי, בתקופה קשה שבה נעלם מקור הפרנסה כתוצאה ממחלה או תאונה.

 אז למה זה חשוב?

ברכישת פוליסה שמבטחת מפני אובדן כושר עבודה, אנו בוחרים בדרך הטובה ביותר כדי להבטיח את מקור ההכנסה החודשית במקרים בהם, חלילה, נפגעים ממחלה או תאונה בצורה שאינה מאפשרת לנו להמשיך בשגרת העבודה שלנו.

ישנם מקומות עבודה בהם קיימים הסדרים שונים, שעוזרים לעובד ונותנים מענה לזמן קצר שבו העובד, אינו יכול לעבוד ולהשתכר. אך אם התקופה מתמשכת, עלול העובד, שגם כך סובל, למצוא את עצמו ללא  פרנסה ולהיקלע לקשיים ולחובות. לשם כך נועד הביטוח לאובדן כושר עבודה. לספק רשת ביטחון  למבוטח בתקופות קשות.

 כמו בכל ביטוח שאנו קונים, יש כמה עובדות מכריעות שחשוב לדעת:

* בזמן רכישת הביטוח יש לבדוק ביסודיות גדולה, את המידע וההגבלים מהם מורכבת הפוליסה אותה בחרתם לרכוש:

1. גיל – הזמן בו ניתן לרכוש את ביטוח אובדן כושר העבודה, הוא החל בגיל 18 שנה ועד לגיל 55 שנים.
2. תוקף- ביטוח זה תקף עד גיל 60 והכי מאוחר עד גיל 67.
3. תחילת התשלום- כדי לקבל את כספי הביטוח המפצה על חוסר היכולת לעבוד, דרושה תקופת המתנה של בין 3 ל-6 חודשים.
4. הסכום- המבוטח יוכל לרכוש פיצוי שאינו עולה על 75% מהכנסתו החודשית הקבועה לפי הברוטו.
5. שינויים – במידה ועיסוקו של רוכש הפוליסה משתנה במשך השנים, על המבוטח להודיע על כך לחברת הביטוח.
6. אובדן כושר עבודה מקצועי – ישנה התייחסות מיוחדת כאשר אובדן כושר העבודה הוא לגבי מקצוע התואם את הרקע התעסוקתי וההשכלתי של המבוטח.
7. סכום הפיצוי חייב במס – כאשר המבוטח יקבל את סכום הפיצוי החודשי, על ידי חברת הביטוח, הוא יחויב במס. שיעור המס וערכו יקבע על ידי פקיד שומה.

כמה זה עולה לנו?

כמו בכל ביטוח, גם לפרמיה זאת, ישנם פרמטרים שמתארים את המבוטח, רוכש הפוליסה, והם הקובעים את עלותה. הפרמטרים הם גיל, מין, עיסוק, גובה השכר, מצב בריאות עדכני, עישון, מהי תקופת הביטוח הנדרשת, מהו זמן תקופת ההמתנה, מסלול הפרמיה, גודל סכום הפיצוי החודשי.

במידה ובחרתם מסלול של פרמיה משתנה בהתאם לגיל, יש לזכור כי עלות הפרמיה יכולה להשתנות. עוד פרט חשוב: המבוטח זוכה בהטבות מס על  הפרמיה המשולמת עבור הביטוח.

 האם יש חריגים?

במקרים מסוימים, ישנם מצבים שבהם חברת הביטוח פטורה מתשלום הפיצוי שנקבע בפוליסה. לפי הקבוע בחוק,  מקרים אלה כוללים מצבים של שכרות או שימוש בסמים. כמו גם: זמן מלחמה, מעשה חבלה או טרור שבגינם זכאי המבוטח לפיצוי מהמדינה, תאונה בעת שירות משטרתי או צבאי, השתתפות בביצוע פשע, חבלה עצמית מכוונת, חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, תסמונת הכשל החיסוני, טיסה בכלי טיס וסיבוכים הקשורים בהריון.

כדאי לזכור: כי התשלום החודשי עבור הפוליסה, לעתים, מהווה גלגל הצלה משמעותי מאוד בתקופה שבה משתנים התנאים הפיננסיים בגלל אובדן כושר העבודה. ביטוח זה אמור לשמור על אורח החיים התקין והרגיל של משפחת המבוטח.

סעיפים עמומים ודרכים להתמודדות עם הטריקים של חברת הביטוח

מאת לימור שטרן, מערכת "הטורבו העסקי"

אז רכשנו ביטוח שנותן לנו ביטחון כלכלי במקרה של אובדן כושר עבודה – האם ניתן לסמוך על חברות הביטוח שישלמו לנו ביום שנזדקק לכך? האמת היא שכלל לא בטוח.

מקרים רבים מונחים לפתחם של עורכי דין שונים ותביעות בבית המשפט, בהם תובעים מבוטחים את חברות הביטוח שלהם, על כך שלא שילמו להם את הפיצוי המגיע להם זאת למרות שעמדו בתשלומי הפוליסה. מהי הסיבה? תנאים עמומים וקריטריונים לא מדויקים.

ישנם סוגי פוליסות, שבהן הגדרת המושג 'אובדן כושר עבודה' עמומה ולא ברורה. תביעות רבות תלויות ועומדות בבית המשפט משום שחברות הביטוח, בהן עשו את הפוליסה, אינן ממלאות אחר המוסכם בפוליסה ולא משלמות את הסכום המגיע להם בשל אובדן כושר העבודה בנסיבות קשות של מחלה קשה או תאונה. המבוטח ששילם את הפרמיה החודשית כסדרה, מוצא עצמו את עצמו בעת הצורך ללא הכנסה מינימאלית. כל זאת, למרות שמילא אחר התנאים עליהם חתם בזמן רכישת הפוליסה.

ומה טוענות חברות הביטוח? באמתחתן טענות שונות, כאלה שסובבות סביב העמימות וחוסר הבהירות שקיים סביב סעיפים שונים בפוליסה הנרכשת. אחת הסיבות הרווחות לכך, טוענת כי לפי תנאי הפוליסה שנרכשה על ידי המבוטח, זכאותו לפיצוי תהיה בעקבות מחלה או תאונה המונעת ממנו את המשך העסקתו באותו עיסוק, רק אם הפך למוגבל בשיעור של 75%. בנוסף, ישנו תנאי מגביל ובו יש איסור על רוכש הפוליסה, לעסוק בעיסוק אחר, זאת גם אם מתאים להכשרתו ויכולותיו.

עורכי דין רבים מלינים על כך, שישנו חוסר בקריטריונים רפואיים מדויקים, שיקבעו באופן ברור מתי נשללת מאדם היכולת לעבוד בשיעור של 75% לכל הפחות. זוהי הסיבה שלמבוטחים אין סמכות שתכריע בעניינם באופן חד משמעי וברור והם נאלצים להתרוצץ בין חברות הביטוח לעורכי הדין, לבקש רחמים ולקוות לפסיקה שתהיה מקובלת על כל הצדדים.

כך בחסות החוק ובמסגרתו, יכולות חברות הביטוח השונות להסתמך על אבחון וחוות דעת של מומחים, שאותם היא בחרה, ולא זה שהמבוטח או גורם המקובל על שני הצדדים בחרו בו. דבר זה, גורם לדחיית תביעת המבוטח.

ומה נותר למבוטח לעשות? להגיש תביעה בבית המשפט, שם ידונו בתביעה במשך שנים ארוכות ורוכש הפוליסה ששילם במשך שנים את הסכום אליו התחייב תמורת הביטוח שיבטיח את עתידו הכלכלי, יישאר קירח מכאן ומכאן ויצפה לנס.

כיצד להימנע מכך?

כיום ניתן לרכוש את פוליסת אובדן כושר העבודה כחלק ממסגרת רכישת ביטוח חיים או ביטוח מנהלים. סוגי הביטוחים והחברות השונות מחזרות אחר הלקוח בהצעות שאמורות להגן על רוכשם.

כדי להימנע מאכזבות, שופרו חלק מהקריטריונים בביטוח זה. הראשון ביניהם: הגדרה על ידי עיסוק רוכש הפוליסה ב-5 השנים האחרונות. בהגדרה זאת מובהר כי  במידה והמבוטח לא יכול לשוב ולעסוק בעיסוק העיקרי שבו עסק במהלך חמש השנים שקדמו לבקשת דמי הפוליסה, הוא יהיה זכאי לקבל את התשלום בפוליסה. בעזרת קריטריון זה, לא תוכל חברת הביטוח לטעון כי המבוטח יכול להמשיך ולעבוד ב'עיסוק סביר' אחר שיתאים ליכולותיו.

בנוסף, ישנה אפשרות של קניית הרחבות לביטוח, על ידי תוספת תשלום לפרמיה, ועל ידיה ניתן לקצר את תקופת ההמתנה לתשלום בגין אובדן כושר עבודה, מ-3 חודשים ל- 14 יום.

עוד שיפור שהתקבל לטובת המבוטח הוא האפשרות להרחיב את הפיצוי. במידה ולמבוטח נקבע אובדן יכולת עבודה של מעל ל-25%, אחוז הפיצוי אותו יקבל יהיה תואם לאחוז אובדן כושר העבודה.

חשוב מאוד, להקפיד ולקרוא את הסעיפים ולהבין את משמעותם. לא הבנתם? בקשו מהסוכן להסביר לכם בדיוק במה מדובר וכיצד זה נוגע אליכם. גם אם נראה לכם שזה טורדני ומציק, עדיף כך מאשר להצטער על כך בתקופה רחוקה ולחוצה יותר.