מה אסור לעשות כשמקימים עסק

דינה קידר, יועצת ארגונית ומאמנת אישית

בדרך כלל, אנשים מקימים עסק לאחר שחשבו עליו תקופה לא קצרה. לעתים הרעיון של העסק מתבשל במוח שלנו במשך כמה שנים עד שאנחנו מגיעים לנקודה שבה התנאים מבשילים להולדתו. בנקודה הזו, אנו מוכנים להשקיע בו את כל הזמן, האנרגיה, הכסף ואת כל הכישרון שלנו. נקודת ההקמה היא נקודת מעבר מפנטזיה או חלום, לניסיון לחיות את מה שכל כך רצינו וחלמנו עליו. הקמת עסק תתרחש לאחר שהתגברנו על ההיסוסים שלנו ועל התנגדויות של משפחה וחברים. כשסוף סוף התגברנו, גם היציאה לדרך עדיין דורשת מאיתנו אנרגיה, נחישות והתמדה.

השאלה הראשונה שעולה פעמים רבות אצל יזמים היא האם לוותר על מה שכבר יש לנו ביד מבחינת פרנסה כדי להקים את העסק שלנו. 

לעתים אנו נדרשים לוותר על פרנסה נמוכה אך בטוחה כדי לנסות ולהשיג פרנסה טובה יותר. לעתים, זה דורש מאיתנו לסכן את הפרנסה לא רק שלנו, אלא גם של אנשים שתלויים בנו כלכלית. פעמים רבות, הקמת העסק תדרוש מאיתנו לוותר על עיסוקים אחרים שפירנסו אותנו עד כה. הקמת עסק מהווה מה שניתן לכנות "קפיצת אומץ". אנחנו קופצים ממקפצת הבריכה אל המים. וזה דורש מאיתנו אומץ.

 בכל מקרה, אם אתם אנשים שלא בנויים לאי ודאות – אל תקימו עסק.

הקמת עסק דורשת השקעה ראשונית משמעותית של זמן ומחשבה לבניית התשתיות של העסק וכמו שהאמריקאים אומרים: "זמן הוא כסף". יתכן שחלק מן השלבים, אפשר לבצע תוך כדי עיסוק במה שעסקנו בו עד כה. עם זאת, החדשות הרעות, לאנשים שמה שמעכב אותם בהקמת העסק הוא הפחד לוותר על הקיים, הן שאם נרצה לתת לעסק שאנו מקימים סיכוי רציני, נצטרך להשקיע בו את כל זמננו ומרצנו. זה דורש מאיתנו, גם אם בהדרגה, לעזוב את מה שעשינו עד כה ולהתמקד בעסק החדש.

שאלה שנייה שלא כל מקימי העסקים שמים אליה לב היא כמה זמן ייקח עד שהעסק יפרנס אותי? חשוב לשים לב לכך שלוקח זמן מרגע הקמת העסק ועד שהוא מתחיל לפרנס אותנו. הקמת עסק דורשת בניית תשתיות עסקיות ובניית קהל לקוחות. בעסק ממוצע, שמוקם ומנוהל נכון ומתבצעות בו כל או מרבית הפעולות הנדרשות להצלחתו ייקח כשנה, לכל הפחות, של עבודה ממוקדת כדי להגיע לרמת הכנסה שאנו מציגים לעצמנו בתכנית העסקית הראשונית.

מלבד הכישרון או המוצר המרכזי שלי שעל בסיסו אני מקים את העסק, שאלה שלישית שחשוב להתייחס אליה היא, מה עוד אני צריך לעשות כדי שהעסק יצליח?

שני דברים נוספים שבלעדיהם אי אפשר לקיים עסק הם הגדרת המוצרים / שירותים ובניית קהל הלקוחות.

תחת הכותרת הגדרת המוצרים צריך להגדיר את כל האספקטים של המוצר או השירות שאנו מציעים: מהו טווח המוצרים שאנו מציעים, מהם מאפייני המוצרים, מה מיוחד במה שאנו מציעים לעומת מה שמציעים המתחרים, איך הלקוחות מקבלים את המוצר / שירות, חוויית השימוש וחוויית הקניה של הלקוח ועוד.

תחת הכותרת בניית קהל לקוחות צריך להגדיר מיהם הלקוחות שאידיאליים לנו משתי בחינות: לקוחות שירוויחו הכי הרבה ממה שאנו מציעים, ולקוחות שלנו יהיה הכי נכון לעבוד איתם.

לאחר שהגדרנו את הקהל הלקוחות שלנו, עלינו להגדיר תכנית שיווקית שתביא למודעות אותם לקוחות את המוצר או השרות שאנו מציעים, על מנת שיוכלו לרכוש אותו.

אז לסיכום, מה לא לעשות בהקמת עסק: לא לצאת לדרך ללא הקמת התשתיות הנחוצות: תשתיות עסקיות, תשתיות חשיבתיות ומנטאליות של בעל העסק ותשתיות שיווקיות.

דור 2.0

כיצד הדור הבא שלכם יוכל להשתלב בעסקים משפחתיים בצורה אופטימלית

דינה קידר, יועצת ארגונית ומאמנת אישית

השתלבות בני משפחה בעסק המשפחתי הינו נושא עדין ומורכב. בין השאלות הראשונות שנשאלות היא האם להשתלב בעסק המשפחתי כמקום עבודה ראשון או שכדאי לעבוד לפני כן במסגרת חוץ משפחתית.
בנים ובנות של בעלי עסקים מתלבטים בשאלה האם להשתלב בעסק המשפחתי מיד עם סיום הלימודים או ההכשרה, או שכדאי לעבוד לפני כן במקום עבודה שאינו בבעלות משפחתם.

מצד אחד, היתרון בהשתלבות בעסק המשפחתי כמקום עבודה ראשון הוא בכך שאין צורך לחפש עבודה בשוק העבודה התחרותי. החיסרון הוא שאם מתחילים לעבוד מיד בעסק המשפחתי, לא צוברים ניסיון בתנאי שוק עבודה "רגילים" ללא ההקלות או הקשיים שמאפיינים את העבודה בעסק משפחתי. דבר זה עלול לפגוע באופן התפקוד במקום העבודה בהמשך הדרך.

בכל מקרה בו בן או בת של המייסדים משתלבים בעסק המשפחתי, כדאי לבחון באופן רציונאלי את מהלך ההשתלבות ולבנות מסלול השתלבות שיעצים את היתרונות, הכישורים ופוטנציאל של הבן המשתלב ויקטין את החסרונות והקשיים. כמו כן, מתאים להתייחס לפני שילוב בן או בת בעסק המשפחתי, לנושאים הבאים: אילו כישורים טמונים בבן המשפחה ובאיזה תפקיד בעסק הם יגיעו לידי ביטוי באופן מיטבי? מה יהיה מקומו של מייסד העסק לאחר השתלבות הבן/הבת? כיצד ניתן יהיה לשמור על יחסי משפחה אוהבים לצד ניהול העסק באופן מקצועי?

מה עושים כאשר הבן / הבת אינם "מספקים את הסחורה"?
הורים-מנהלים רבים מוכנים לשלם מחיר עסקי כבד על מנת שלא לפגוע ברגשות ילדיהם שלא הצליחו במשימה עסקית, שטעו טעות משמעותית או שאינם בעלי הידע ו/או הכישורים המתאימים לביצוע המשימה בה הם עוסקים בעבודה. היתרון של מצב זה עבור ה"בנים/ות של" טמון באפשרות ללמוד מטעויות גם כאשר הן מאוד משמעותיות ובעלות השלכות כלכליות מרחיקות לכת ללא חשש לפיטורין. החיסרון עבור העסק יכול להתבטא בפגיעה כלכלית, פגיעה בשם הטוב של עסק ועוד. יש לזכור שעסק קיים בראש ובראשונה על מנת לפרנס את המשפחה. במידה ושילוב הדור הבא בעסקי המשפחה מהווה ערך חשוב עבור המייסדים, יש לבנות תוכנית פעולה שתשלב ערך זה במערך הערכים העסקי, כך שישמרו אינטרסים משפחתיים ועסקיים גם יחד.

מה עושים בנושא פער הדורות?
התפתחות מהירה של שיטות עבודה וניהול ותפיסות אישיות שמושפעות מהקשר גילי ותרבותי שונה מובילות באופן טבעי לכך שבני משפחה מן הדור השני יראו דברים באופן שונה מן האופן בו רואים אותו מקימי העסק המשפחתי. היתרון של מצב זה עבור העסק הוא, שתפיסות חדשות יכולות לאפשר הישרדות, התפתחות וצמיחה של העסק. החיסרון הוא שהחדרת תפיסות חדשות באה לעיתים על חשבון דרכי עבודה שמבוססות על ניסיון חיים ולעיתים תכופות גם על חשבון האווירה המשפחתית הטובה. על מנת שאפשר יהיה ליהנות מכל העולמות: לשמר את הרווחים שתורם לעסק הניסיון רב השנים של דור המייסדים ולהחדיר חידושים שיאפשרו לעסק להתפתח, יש ליצור אופן הידברות מתאים להקשבה ולפיתוח הסכמות. ליווי של גורם מקצועי שאינו מעורב רגשית יכול לתרום רבות לביצוע מהלך זה באופן מיטבי. לסיכום, לעסקים משפחתיים יתרונות רבים ומגוונים. על מנת ליהנות מיתרונות אלו, יש לטפל באתגרים שעולים במהלך מעגל חייו של העסק המשפחתי באופן מקצועי, מתוכנן ומכוון ליעדים ולחזון משותפים לכל הפועלים במסגרתו.

LinkedIn – התחלת העבודה

לילך פינצ'בסקי סימיאן, בעלים של HR Link

מה עושים ב-LinkedIn ולמה צריך LinkedIn בכלל?

הרבה מאוד אנשים נרתעים מהשימוש ב-LinkedIn: "הכול שם באנגלית", "זה לא אינטואיטיבי", "אני לא מבין מה קורה שם", "אני מקבלת יותר מדי דואר זבל"…. ומצד שני יש את אלה שמהללים את LinkedIn ואומרים "אתה לא מבין כמה עסקאות סגרתי רק מה-LinkedIn!", "כמה עשרות פגישות קבעתי עם לקוחות רלוונטיים רק מה-LinkedIn!" וכדומה.

אז מה זה LinkedIn? מה עושים ב-LinkedIn? למה צריך בכלל LinkedIn?

LinkedIn (בעברית: לינקדאין) הינה הרשת החברתית העסקית המובילה בעולם והיא מאפשרת לנו להרחיב את הקשרים העסקיים שלנו, לאסוף מידע עסקי ממתחרים, לגייס לקוחות, שותפים ועובדים חדשים.

יש ב-LinkedIn הרבה מאוד אפשרויות לפעילויות עסקיות במגוון תחומים, נמצאים בה הרבה מאוד אנשים – מעל 332 מיליון בעולם, וקרוב למיליון ומאתיים אלף משתמשים בישראל בלבד.

שלושה דברים הכרחיים שיש להכיר ב-LinkedIn

אם יצא לכם כבר להתנסות ב-LinkedIn, לפתוח פרופיל ולנסות להבין מה קורה שם, הנה שלושה דברים הכרחיים שכדאי להכיר ב-:LinkedIn

1. פרופיל אישי – הרשת פועלת על עקרון של "מיתוג אישי" ולכן הפרופיל שאפתח יהיה עם שמי ולא שם העסק שלי, ואציג את עצמי כמומחית בתחומי. חשוב להבין, הפרופיל האישי הינו פרופיל עסקי לכל דבר והוא משמש אותנו ככרטיס ביקור אינטרנטי שעובד בשבילנו 24 שעות ביממה. פרופיל טוב יהיה מקודם חזק ב-LinkedIn ובגוגל.

2. צירוף אנשי קשר – LinkedIn פועלת על עקרון הנט-וורקינג ולכן בניגוד ל-Facebook בו נהוג לצרף רק מכרים מהעולם האמיתי, ב-LinkedIn מומלץ ואף רצוי לצרף לקוחות, עמיתים, קולגות, ספקים ואנשי קשר נוספים, על מנת להרחיב כמה שיותר את מעגלי הקשרים והנט-וורקינג, ליצור הזדמנויות של שיתופי פעולה, היכרויות למטרות עסקיות ועוד.

3. קבוצות דיון מקצועיות – מומלץ להצטרף לקבוצות בהם נמצאים הלקוחות שלכם, קולגות מעולם התוכן המקצועי שלכם ותחומי עניין נוספים. בקבוצות אלה תוכלו להציג את עצמכם ואת השירותים/מוצרים שלכם, לקרוא ולפרסם מאמרים מקצועיים, להגיב לשאלות של לקוחות ולפנות ללקוחות פוטנציאליים.

* הכותבת מעבירה סדנאות LinkedIn אחד על אחד וסדנאות LinkedIn לבעלי עסקים קטנים.

דעה: האם הבנק שלך באמת מעוניין לעזור לך?

ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי*

כעוסק בתחום המימון והקרנות לעסקים מזה למעלה מ- 25 שנה, עם ניסיון של הגשת בקשות מסוג אלו לאלפי עסקים, אני תוהה האם באמת קיימות בעיות אשראי לעסקים ומצוקה. האם עסקים טובים לא מגיעים לקבל אשראי, או שמדובר בבעיה אחרת?!

ראשית יש להבין את הרקע.

בארץ קיימים כ- 500,000 עסקים בסה"כ. מתוכם 80% הם עסקים שמחזורם העסקי השנתי הוא עד 1 מיליון שקלים.
קיימים כ- 3,000 עסקים בלבד שהם בעלי מחזור שנתי של למעלה מכ- 100 מיליון שקלים. עסקים אלו כוללים: בנקים, חברות ביטוח וכדומה. אלה קרויים עסקים גדולים.

מכאן, שרוב העסקים במשק הינם עסקים קטנים בהגדרתם (כלומר: מחזורם השנתי הוא עד 25 מיליון שקלים).

בעסקים הקטנים קיים מספר מועט של עובדים. מעטים מהם עוסקים בסחר יבוא ויצוא, כך שלמעשה המערכת הבנקאית כולה לא יכולה להרוויח בגינם הרבה כסף, למעט בשתי עמלות: עלות ההלוואה ועלות הקצאת האשראי.

בשני המקרים הללו, הבנקים גובים את המרווחים הגדולים ביותר. לדוגמא: הלוואה ממוצעת לעסק קטן הינה בריבית של פריים +5%.

הבנקים מעוניינים ורוצים לגייס אליהם עסקים עם מחזורים גבוהים יותר. ראו קרן לאומי לעסקים, בה תנאי הסף הם לעסק קיים מעל 3 שנים ולמחזור עסקי של מעל ל- 1 מיליון שקלים בשנה.

קרן לאומי ויתרה בכך, במודע, על 80% מהעסקים ומתמקדת בעסקים שמחזורם גבוה יותר, דהיינו היא פונה לפלח שוק מצומצם של עד 5% ממספר העסקים.

כעת נחזור לשאלת האשראי.

עלות טיפול בלקוחות קטנים גבוהה ביחס לרווח שניתן להפיק מהם, ולכן הבנק כלל לא מעוניין לגייסם, ואם הם כבר לקוחות הבנק, אין להם בנקאי אישי והטיפול בהם מתבצע בעיקר דרך מוקדים טלפונים, המקשים את חייו של בעל העסק. האלטרנטיבה היא ללכת פיזית לבנק בכל בעיה.

לפיכך, עוד בטרם הגענו לדיון על מתן האשראי, עסקים במחזורים נמוכים כלל לא מעניינים את המערכת הבנקאית.

העסקים הקטנים כמו, "הקוסמטיקאית עם מחזור של 500,000 שקלים לשנה", המפרנסת את עצמה ועוד עובדת, לא מעניינת. לכן, כאשר ניתן לה אשראי על-ידי המערכת הבנקאית, המרווחים יהיו גבוהים ומסגרת האשראי שלה תהיה בפריים + 7%, אם לא יותר מזה.

מכאן המסקנה היא שהמערכת הבנקאית לא מעוניינת כלל לגייס, לטפל ולתת אשראי לעסקים קטנים.
אם הם לקוחות קיימים, המחירים שנותנים להם הם הגבוהים ביותר שהבנקים יכולים ורשאים לגבות.

המדינה זיהתה את הכשל והקימה את הקרן בערבות המדינה.

במקביל קמו קרנות פילנתרופיות כגון קרן קורת וקרנות של הסוכנות היהודית המאפשרות לעסקים לגייס אשראי במחירים נמוכים למרות שהם עסקים קטנים.

למרות זאת, אם נבחן את מספר העסקים שקיבלו הלוואות בכל הקרנות בארץ, נגיע לכך שרק בשנת 2014 בקרן בערבות המדינה קיבלו כ- 5,000 עסקים הלוואות.

גם אם מדובר בהכפלה לשנה קודמת, מדובר בטיפה בים.

כל יתר הקרנות האחרות מסייעות בעוד כ- 2,000 הלוואות כולל קרנות המיקרו קרדיט כך שלמעשה מתוך כ- 500,000 עסקים רק 7,000 עסקים קיבלו סיוע דרך הקרנות.

זה עדיין פתרון מועט וחלקי.

הואיל וכך, ברור שהמדינה צריכה לעודד, לדחוף, להקצות כספים, ובעיקר לשווק את הקרן בערבות המדינה.

ללא עידוד המדינה בפיתוח העסקים לא יהיה ניתן לקבל אשראי לעסקים הקטנים והאלטרנטיבה היא היעדר צמיחה במגזר העסקי.

* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.

הלוואות לעסק – הדור הבא

ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי

בעבר, כל לקוח בנק שהיה מעוניין בהלוואה היה צריך לפנות אל הבנק שלו על מנת לבקש אישור להלוואה. הבנק, מצידו, החליט אם לאשר לו את ההלוואה בתוספת ריבית מסוימת או לא בהתאם למצבו הפיננסי והאובליגו שלו.

כיום, המצב השתנה ויש אפשרויות רבות לקבלת הלוואות ללקוחות כל הבנקים.

ייעוץ עסקי בבחירת הלוואות

נכון להיום, יש כתובות רבות אליהן ניתן לפנות על מנת לקבל הלוואה. חלק מהכתובות כוללות קרנות סיוע, כמו למשל קרנות שמציעות הלוואה ללא ריבית, הלוואות בתנאים נוחים ובפריסת החזר משתלמת מאוד. ישנם במקביל גם גופים פיננסיים שישמחו לעזור.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שההלוואה שלהם היא הלוואה עם ריבית מסוימת, פעמים רבות צמודה או לא צמודה למדד שדורשת ערבויות ובטחונות.

כיוון שמדובר בכל כך הרבה אפשרויות, בעלי עסקים רבים מוצאים את עצמם מבולבלים ואינם יודעים במה לבחור, לשם כך חשוב לשכור את שירותיו של מומחה שמספק שירותי ייעוץ פיננסי לעסקים ויכול לבדוק את מצב העסק, סכום ההלוואה בו הוא מעוניין, ולהפנות אותו לגופים המתאימים ביותר ואף לספק לו עזרה מתאימה במילוי הטפסים ובכל דבר שיעזור לו לקבל אישור להלוואה מאותו גוף לו הוא הגיש את הבקשה.

הלוואות לכל הלקוחות – ללא קשר לבנק

נכון להיום יש אפשרות לקבל הלוואה מבנקים גם אם אינכם לקוח קבוע של הבנק.

יש אפשרות לקבל הלוואות מחברות ביטוח וזאת בהתאם לסכום הפנסיה והסכום שצברתם בקופות הגמל.

יש אפשרות קבלת הלוואה מחברות אשראי.

בנוסף, אפשר לקבל הלוואה ממקורות מימון פרטיים שעוסקים בכל הקשור להשקעות וניתן לקבל הלוואות מקרנות סיוע.

רוב היזמים ובעלי העסקים שואפים להלוואה בתנאים הנוחים ביותר, כלומר מינימום ריבית, תקופת החזר ארוכה, מינימום ערבויות וסכום מסוים של כסף.

השכרת שירותיהם של מומחים בתחום הייעוץ העסקי-פיננסי תעזור באיתור ההלוואה המשתלמת ביותר לאותו עסק ותחסוך בהוצאות מיותרות של כספים.

* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.

"כללי הברזל" לפתיחת עסק חדש

ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי

הפתיחה של עסק חדש מביאה בעקבותיה בלבול גדול לכל אחד מאיתנו.

הנה כמה טיפים שיכולים להקל עליכם את המאמץ הרב:

1. עסק חדש – בדיקת הרעיון

חשוב מאוד לבדוק אם הרעיון לפתיחת העסק הוא רעיון חדש או רעיון שכבר קיים. אם מדובר על רעיון חדש יש לרשום זכויות יוצרים ולבדוק מה הביקוש לאותו שירות או מוצר, טרם השקעת כספים בפתיחת העסק החדש וזאת באמצעות סקרים. אם מדובר על רעיון קיים, יש לבדוק כמה חברות משווקות את המוצר או השירות, האם הוא מצליח בארץ. מי קהל היעד שלו ופרטים נוספים.

2. פתיחת עסק – תכנית עסקית

השלב הבא תמיד יהיה רישום של תוכנית עסקית. כיום, יש דוגמאות של תוכניות עסקיות בכמעט כל תחום ולכן יש לכתוב את התוכנית על פי הפורמט המקובל ולרשום את כל הנתונים שידועים לכם. בחלקים בהם אינכם שולטים השכירו את שירותיהם של מומחים בתחום, על מנת שיעזרו לכם. תכנית עסקית היא השלד של כל עסק ולכן חשוב מאוד שהיא תיכתב תוך התחשב בכל הנתונים הקיימים.

3. השכרת שירותי יועץ עסקי
השכרת שירותיו של יועץ עסקי חשובה מאוד. בסופו של דבר מומחה הוא האדם שיאמר לכם מהי הכדאיות הכלכלית של העסק אותו אתם מעוניינים לפתוח. הוא יעשה זאת לאחר שיבחן נתונים מסוימים ואת התכנית העסקית שלכם. בנוסף, יועץ עסקי יוכל לעזור לכם להגדיר את המטרות הראשונות של העסק, תאריך ויישום. כמו כן, הוא יוכל ללוות אתכם בצעדים הראשונים.

4. פתיחת עסק חדש ושירותי רואה חשבון

נכון להיום יש תוכנות רבות דרכן ניתן להוציא חשבונית, קבלות ולקבל דו"חות, כמו למשל הוצאות, הכנסות, תשומות ועוד. חשוב להבין כי בשלב הראשון חשוב לשכור את שירותיו של רואה חשבון. מומחה זה יספק לכם טיפים חשובים בדבר דו"חות, רשויות ועוד. כמו כן, יש רואי חשבון רבים שמספקים גם שירות פתיחת תיקים לעסק חדש ועל ידי כך פוטרים אתכם מביורוקרטיה מסורבלת ומדאגה, שאולי, למרות הכל, לא ביצעתם את הדברים כראוי.

* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.

התנהלות פיננסית חכמה לעסקים

ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי

מדי שנה ניתן לשמוע על עסקים שמתפתחים וזוכים להצלחה ומנגד אנו שומעים על עסקים שנסגרים. רוב בעלי העסקים ואלו שמעוניינים לפתוח עסק רוצים לדעת מהי נוסחת הפלא להתנהלות פיננסית חכמה לעסקים.

במאמר זה נציג בפניכם חמישה טיפים להתנהלות עסקית חכמה:

1. תוכנית עסקית – חשוב לשכור את שירותיו של מומחה שיעזור בבדיקת הכדאיות הפיננסית של העסק. דבר זה ייעשה בבנייה של תוכנית עסקית. אחד מהחלקים החשובים ביותר בכל תוכנית עסקית היא זו המגדירה את הכדאיות הפיננסית של העסק ואת הצעדים אותם יש ליישם על מנת להגיע לרווחה כלכלית.

2. למידת השוק והמתחרים – לכל תחום יש את הכללים והחוקים שלו וחשוב לברר כמה חברות מתחרות יש, מהן שיטות השיווק שלהן, מהן שיטות המימון שלהן, מה המחירים בגין המוצרים אותם הם מוכרים וכו'. בהתאם לנתונים אלו ניתן לקבוע את ההתנהלות הפיננסית שלכם, את המחירים של המוצרים שלכם, השירותים שלכם ועוד.

3. ייעוץ עסקי – ייעוץ ממומחה בתחום הייעוץ העסקי, הוא צעד שמוגדר על ידי רבים כצעד חובה. יועץ עסקי הוא הצד האובייקטיבי שלכם. הוא זה שיבחן את העסק, יאמר לכם מה הבעיות בו, ממה הן נובעות, מה הדרכים לפתור את הבעיות, בניית תוכנית עסקית, כיצד מגייסים הון ועוד. חשוב לקחת בחשבון שיש חברות שמציעות לבעל עסקים מספר שירותים, כמו למשל ייעוץ עסקי לפתיחת עסק חדש, ליווי פיננסי חכם לעסקים קיימים, ביטוחים שונים, ייעוץ ועוד. מניסיוננו, רוב העסקים מעוניינים במגוון שירותים תחת קורת גג אחת.

4. השקעות והלוואות – חשוב מאוד לשכור את שירותיהם של מומחים בתחום השקעות והלוואות. אלו יוכלו להמליץ על השקעת הכסף של העסק בצורה חכמה, אלו הלוואות כדאי לקחת וממי.

5. רואה חשבון ובנקאים – חשוב לבחור בקפידה את רואה החשבון שלכם ושאר אנשי המקצוע. תמיד יש לוודא כי מדובר על אדם עם ניסיון ובעל המלצות שניתן להפקיד בידיו את כל הקשור בביורוקרטיה הכספית שלכם אל מול המוסד לביטוח לאומי, הרשויות וכדומה.

* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.

העסק גדל: האם הגיע הזמן להכניס מערכת מידע ואיזו?

פרנסיס בייקון היה זה שטבע את מטבע הלשון "ידע הוא כוח" ובשנים האחרונות אנחנו למדים כי מידע, על צורותיו השונות, מהווה לא רק "כוח" אלא גם אמצעי זמין למנף את הארגון שלך.

אבל, בצד שפע הידע והמידע הזמינים, גדל אף הצורך בכלים שינהלו את המידע, יידעו לרכז אותו, לנתח אותו ואף להסיק ממנו מסקנות לעתיד.

באופן סכמטי, ניתן לחלק את מערכות המידע לשני סוגים, לפי יעודן:
מערכות המיועדות לביצוע פעולות (Transaction Processing)
ומערכות המיועדות לאיסוף נתונים לצורך תמיכה בקבלת החלטות (Decision Support).
ישנם 6 סוגים עיקריים של מערכות לשימוש ארגונים, הנקבעות על-פי התאמתן למטרות הארגון ולדרגת המשתמש בהן:

1. TPS – Transaction Processing System – מערכת עיבוד תנועות. אחסון ועיבוד של נתונים עסקיים יומיומיים (למשל, תנועות מלאי במחסן). מיועדות לעובדים ומנהלים בדרגים הנמוכים.
2. OIS – – Office Information System (או: Office Automation Systems – OAS) – מערכת מידע משרדית. תפקידן לייעל את עבודת המשרד (למשל תוכנות לניהול יומנים ותוכנות לניהול מסמכים). מיועדות לכוח האדם בדרג הפקידותי.
3. MIS – – Management Information System מערכת מידע ניהולית. המערכות מספקות דוחות מסכמים, דוחות בחתכים, דוחות משווים, דוחות חריגים ודוחות תחזית על בסיס מערכות ה-TPS (למשל, מערכת ניהול תקציב). מיועדות למנהלים בדרג בינוני.
4. DSS – – Decision Support מערכת תומכת החלטה. מערכות אלה נועדו לסייע בקבלת החלטות שאינן מבוססות מידע או מבוססות באופן חלקי בלבד (למשל, מערכת לבחינת כדאיות השקעה). מיועדות למנהלים ולאנשי מקצוע בתחום הפיננסי (בורסה).
5. EIS – Executive Information System (או Executive Support Systems- ESS) – מערכות אלה מרכזות ומציגות מידע משולב מתחומי הפעילות השונים של הארגון וממערכותיו השונות, מסוכם לפי חתכים מוגדרים וברמות פירוט שונות (למשך, תכנון מקדים ל-X שנים מראש). מיועדות להנהלה הבכירה.
6. KWS  – Knowledge Work System מערכת עובדי ידע. בדרך כלל מערכות עצמאיות שאינן קשורות למערכות אחרות (למשל, תוכנות סטטיסטיות, תוכנות לתכנון הנדסי, תוכנות משפטיות). מיועדות לכוח אדם טכני ומקצועי.

בשורה התחתונה: המידע הזמין כיום מציף אותנו מכל עבר. מערכת מידע המותאמת לצרכיך תאפשר לך לנצל אותו בדרך הנכונה.

גיוס המימון לעסק

ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי

לאחר שהחלטנו על הקמת העסק או על הרחבה ופיתוח עסקי של עסק קיים, עלינו לגייס את מקורות המימון הנדרשים לשם כך. אלה יכולים להיות מההון העצמי או לחילופין מהון זר (הלוואות(.

במקרים רבים נרצה לשלב הון עצמי עם הון זר ביחס הנכון שהינו תלוי בשלב בו העסק נמצא: הקמה / חדירה / צמיחה / בגרות, בנתוני העסק ובמצב בשוק.

באופן עקרוני, גם אם קיים כל ההון העצמי לתוכנית ההשקעה, רצוי להשתמש באופן יעיל בהון העצמי ולמנף בו את הפעילות העסקית.

רוב בעלי העסקים בישראל מבצעים גיוס לאשראי לעסקים באופן עצמאי מול הבנק. רובם מגיעים לבנק ללא ידע מקצועי והבנה בתחום האשראי. באופן זה יחס הכוחות בניהול המו"מ בין הבנק ללקוח העסקי מוטה לטובת הבנק. לכן, הבנה של המערכת הבנקאית והצגה נכונה ומקצועית של בקשת האשראי, תסייע מאוד ליזם לקבל תנאי אשראי נוחים יותר.

תוכנית עסקית מוגדרת ומותאמת לצורכי הבנק תבטיח בדרך כלל גיוס של האשראי המבוקש בתנאים נוחים יותר. כמו כן, יזם שמלווה ביועץ עסקי, נוסך בבנק ביטחון בתחום ההתנהלות הפיננסית של העסק. חשוב לזכור, הבנק בוחן את יכולת ההחזר של היזם, ולכן התנהלות פיננסית מקצועית של העסק הן אינטרס זהה לבנק ולעסק.

ככלל, מרבית העסקים ייפנו ראשית כל לבנק לצורך גיוס אשראי לעסקים, מבלי לבחון אלטרנטיבות מימון אחרות, אך כשם שנעדיף שלא להישען על לקוח יחידי או ספק בודד, נעדיף שלא להישען על מקור מימון יחידי, גם אם הוא בנק.

ביזור נכון של לקוחות, ספקים ומקורות המימון, יתרום לפיזור הסיכונים העסקיים.

האשראי החוץ בנקאי מתפתח וצומח משמעותית בשנים האחרונות ומגמה זו צפויה להימשך. מאפייני השוק הניעו את הצורך ביצירת פתרונות מימון אלטרנטיביים ואטרקטיביים, לטובת המגזר העסקי הקטן והבינוני, אשר מתקשה להשיג אשראי נוח מהמערכת הבנקאית בישראל. בהתאם לכך, הוקמו קרנות לסיוע ועידוד עסקים, קרנות פרטיות אשר מקורן מתרומות, וכן קרנות ממשלתיות מכספי המדינה.
הנה כמה מהקרנות המובילות:
קרן בערבות המדינה, קרן קורת, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית וקרנות הסוכנות היהודית.
אם בעלי העסקים יהיו רק מודעים לאלטרנטיבות המימון העומדות לרשותן, הן יסייעו להם בצמצום עלויות המימון של העסק, בהפחתת העומס על האובליגו הבנקאי, ובהמשך הפיתוח והצמיחה העסקית.
כשם שמנהלים בוחנים ושוקלים מספר אלטרנטיבות בנושאים שיווקיים, מסחריים וניהוליים בעסק, כך ראוי שיבחנו מספר אלטרנטיבות מימון, בטרם מחליטים בנושא.

* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.

העסק עבר למקום חדש? ארנונה חדשה

עו"ד דרור יצחקי
חיובי הארנונה הינם מרכיב משמעותי בהוצאות השוטפות של המשרד וקיימת חשיבות רבה לבדוק את גובה החיובים , לפני המעבר למשרד חדש. בדיקה זו צריכה להיעשות באמצעות למידת צו הארנונה של הרשות, בדיקת חיובי הארנונה של הנכס (כפי שהם חלים על המחזיק הקיים), התייעצות באיש מקצוע ואף קביעת פגישה עם מנהל הארנונה של אותה רשות.
הדבר נכון גם במקרה שבו מבקשים לעבור למשרד אחר באותה רשות.
לעיתים חברה נהנית מחיוב לפי תעריף מופחת כגון תעשיה, מלאכה, מחסן , בית תוכנה והמעבר שלעצמו (הגם שבאופן פעילות העסק לא חל כל שינוי) עלול להביא את הרשות לבחינה מחדש של הקריטריונים של העסק , האם הוא עומד בתעריף המופחת.
קל וחומר שהעסק עובר לרשות מוניציפאלית אחרת שלה כאמור צו ארנונה שונה הקובע סיווגים שונים ואופן חישוב שטחים שונה.
יש לבחון את צורת המשרד, האם יש בו מרפסות, גומחות, גלריות, חצר ועוד . לכל דבר יש משמעות מבחינת חיובי הארנונה ומשמעות זו משתנה מרשות לרשות.

לאחר המעבר
לאחר רכישה או שכירות של המשרדים יש לנקוט במספר פעולות. האחת היא להודיע לרשות שעזבת את הנכס הקודם ולנקוב בתאריך העזיבה. יש להודיע על כך בכתב ורצוי שיהא בידיך אסמכתא על כך. במידה ולא דיווח על עזיבת הנכס, דיווח שעל-פי חוק חל על העוזב, הנך עלול למצוא את עצמך חב בתשלומי ארנונה בגין התקופה שלא החזקת בנכס והיו דברים מעולם.
לגבי הנכס החדש שאליו עוברים , יש להודיע לרשות בכל מקרה שהנכס טרם אוכלס או שהוא בשיפוצים על מנת לקבל פטור מחיוב . הנכס צריך להיות ברמה של נכס לא ראוי לשימוש על מנת לקבל את הפטור המיוחל.
יש להודיע על כך לרשות בזמן אמת ולא בדיעבד שכן אחרת הרשות תסרב להעניק את הפטור או תעניקו רק ממועד משלוח ההודעה.

פניה לרשות בעניין חיובי הארנונה
כל נישום רשאי להגיש השגה על חשבון הארנונה שקיבל. את ההשגה יש להגיש תוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום הראשונה .

השגה ניתן להגיש מהטעמים הבאים:
א. שטח הנכס בפועל אינו תואם את השטח המחויב.
ב. סוג הבניין אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
ג. סוג האזור אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
ד. השימוש הנעשה בנכס בפועל אינו תואם את השימוש המחויב.
ה. האדם המחויב בארנונה אינו המחזיק בנכס.

מנהל הארנונה מחויב להשיב להשגה בתוך 60 יום מקבלת ההשגה. היה ולא עשה כן תחשב ההשגה כאילו התקבלה באופן אוטומטי.
מי שרואה עצמו נפגע מתשובת מנהל הארנונה יכול תוך 30 יום לערער לוועדת הערר שליד הרשות המקומית. ועדת הערר מורכבת מנציגי ציבור .

ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מינהליים.

מי יכריח חברות לשלם ארנונה?

עו"ד דרור יצחקי

הרשויות המקומיות והעיריות השונות מתמודדות מזה שנים עם בעיה קשה של חובות ארנונה שמשאירות אחריהן חברות חדלות פירעון.
בלחץ הרשויות המקומיות נמצא בשנים האחרונות בחוק פתרון לבעיה הקשה של חובות ארנונה שמשאירות אחריהן חברות חדלות פירעון. פתרון זה נועד בין היתר למנוע מצב של הקמת חברות "חדשות לבקרים" מתוך מטרה להתחמק מחובות.
כיום, יותר ויותר מנסות הרשויות את "מזלן" ופונות לבעלי השליטה של חברות שהפסיקו את פעילותן, בדרישה שיפרעו את חובות החברה. הדבר נעשה בדרך כלל שנים רבות לאחר קיום החוב המקורי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, דבר המביא לכך שהחוב אותו נדרשים בעלי השליטה לפרוע, גבוה במאות אחוזים מהחוב המקורי.
כך קורה ששנים רבות לאחר יצירת החוב , בעלי השליטה נאלצים בתורם להתגונן מפני דרישה זו, שמקורה הוא בחוק ההסדרים למשק המדינה.

יצוין כי אין עדיין הלכה ברורה בפסיקה מה גבי מקרה בו החייבת היא חברה שבעלת השליטה היא גם כן חברה ("חברת אם") שבעל השליטה בה הוא אדם פרטי. האם במקרה כזה ניתן לעקוף את חברת האם ולפנות ישירות לאדם הפרטי?
או לשאלה האם בעל השליטה חב בחובות החברה רק עד לשווי הנכסים שהועבר אליו או לכל חובות החברה?
מה שברור הוא שהוראת חוק זו היא כרסום משמעותי בעיקרון האחריות המוגבלת, אשר יוצרת הפרדה בין הכיס הפרטי של בעלי המניות לבין התחייבויות החברה .

ארנונה על העסק: האם מגיעה לכם הנחה או פטור?

עו"ד דרור יצחקי

ארנונה כללית היא מס שנתי עירוני, בניגוד להיטל או לאגרה.
הארנונה היא מס שנתי המוטל על ידי הרשות המקומית על המחזיק בנכס, (בעלים או השוכר) ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות המקומית.
ארנונה מוטלת על כלל המחזיקים ברשות מקומית נתונה, והיא נועדה לממן את הוצאות הרשות באופן כללי ולא בגין מתן שירות ספציפי כזה או אחר. כמו כל מס, לא צריכה להיות תלות בין תשלום הארנונה לבין כמות או איכות השירות.

כיצד נקבע גובה הארנונה?

החוק קובע כי הארנונה תוטל על פי תעריף קבוע לכל מ"ר.

לכל רשות מקומית שיטת מדידה משלה.

מרבית הרשויות מודדות בד"כ בשיטת הברוטו (דהיינו עם קירות פנים וחוץ).

ישנן רשויות שמוסיפות לשטח המדוד את החלק היחסי ברכוש המשותף בבניין או בקומה.

בנוסף לכך ישנן רשויות שלהן שיטת חישוב שונה לשטחים מסוימים. כגון: גלריות, סככות, מרפסות מקלטים, פירים, חללים, יחידות אטומות, יחידות בעלות גובה נמוך.
מי זכאי לפטור מתשלום ארנונה?
פטור מלא מתשלום ארנונה ניתן לקבל כאשר מדובר בנכס ריק או בנכס לא ראוי לשימוש. במצב של נכס ריק הפטור מוגבל ל-6 חודשים והוא ניתן פעם אחת כל עוד לא שונתה הבעלות בנכס. קימות רשויות שאינן מאפשרות לשוכר הנכס לבקש ולקבל פטור זה.

האפשרות להפחית את חיובי הארנונה

יש לבחון אפשרות לפטור מלא או חלקי של החיוב לאור עובדת היותו של הנכס ריק או בלתי ראוי לשימוש.
יש לנסות ולאתר את התעריף הזול ביותר האפשרי בצו הארנונה בנסיבות הקונקרטיות, לעיתים אף תוך כדי פיצול חשבון הארנונה למספר חשבונות בהתאם לשימושים השונים.

5 דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמגייסים מנהל/ת חשבונות

רוני אילון-מגר, מנכ"ל חברת "הון אנוש", המתמחה באבחון והשמה איכותיים לתפקידי כספים

כל עסק מחויב לנהל ספרים, אבל לא כל העסקים זקוקים למנהל חשבונות, מנה"ח, שהינו שכיר בחברה.
אז איך תדע אם אתה צריך לגייס מנה"ח לחברה שלך?!

1. מנהל חשבונות שכיר או חיצוני – עסקים קטנים שמחזור המכירות שלהם אינו גבוה ואינם מחויבים בהנהלת חשבונות (הנה"ח) כפולה, יכולים להרשות לעצמם להיעזר במנה"ח חיצוני, שעלותו פחותה מזה של השכיר, אולם החיסרון הגדול שלו עלול להיות בכך שלא תקבל תמונה יומית של מצב העסק, אלא רק תקופתית (על חודש או חודשיים לערך).
2. היקף המשרה (מלאה או חלקית) – עסק יציב מבחינת תזרים מזומנים יכול להרשות לעצמו מנה"ח ליום אחד או שניים בשבוע. סידור כזה מאפשר עדיין שליטה מלאה בהנה"ח של העסק ותמונת מצב עדכנית, מבלי להכביד יתר על המידה על התקציב.
3. מנוסה או חסר ניסיון – זכור כי האיש שאתה מתכוון להעסיק יהיה אחראי על כל הנהלת החשבונות בחברה שלך. לכן, לא כדאי לבחור בצעיר בלתי מנוסה. עם זאת, כאשר מדובר בעוזר למנה"ח, ניתן להעסיק בתפקיד זה מתמחה שעלות העסקתו נמוכה יותר, אבל הוא ישמח לצבור ניסיון ומוניטין.
4. "כללי" או בעל התמחות ספציפית – מאחר ולחנות נעליים ולמפעל אלקטרוניקה צרכים חשבונאיים שונים – מומלץ לבחור מנה"ח בעל ניסיון בתחום שלך.

למנה"ח כזה בקיאות בחוקים הרלוונטיים לתחום העיסוק ובשוק הספציפי שבו אתה פועל. אם זאת, אם הינך בעל חברה הפועלת בנישה ייחודית, עליך לקחת בחשבון כי יקשה עליך יותר למצוא מומחה בתחומך (אז במידה ומצאת אחד כזה – כדאי לך לשמור עליו היטב!).
5. בחירה עצמאית או בעזרת חברת השמה – אם הינך חסר ניסיון בגיוס כוח אדם מקצועי מסוג זה (או שעדיין לא ברורים לך צרכי העסק שלך), מומלץ להיעזר בחברת השמה שמתמחה בתחום.

בשורה התחתונה, ההחלטה אם לגייס מנה"ח נגזרת בעיקר מצרכיה המיוחדים של החברה שלך, אולם כדאי לזכור דבר חשוב אחד: הנה"ח איננה תחום שבו כדאי לחסוך, אחרי הכל, מדובר בכסף שלך!

שירותי משרד בענן – מיקרוסופט או גוגל?

רן גבעון, מנכ"ל משותף בחברת ERG המציעה פתרונות מחשוב ענן המותאמים לעסקים קטנים ובינוניים.

בשנים האחרונות, כבשו שירותי הענן את מקומם בזירה הטכנולוגית העסקית. יתרונות כנגישות מכל מקום ואפשרות להתקנת יישומים זוללי-נפח, הפכו אותם לאטרקטיביים במיוחד עבור ארגונים וחברות, הנדרשים לספק למשתמשים כלים זמינים בעבודתם.

חברות ענק כגוגל ומיקרוסופט ראו בכך הזדמנות ופיתחו יישומים משלהן, המותאמים לסוג זה של עבודה.

בזירת שירותי המשרד ה"מעוננים" שלנו בצד אחד – מיקרוסופט עם Office 365, שמביא עימו ניסיון של שנים בפיתוח יישומים ותדמית מבוססת (חיובית ושלילית, כאחת) ומנגד, גוגל עם Google-Apps.
כל אחת מהן מציעה חבילה הדומה בהרכבה למתחרתה (מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנת מצגות, תוכנת דואר אלקטרוני, תוכנת מסרים מיידיים, אפשרות לועידת וידאו, בניה ועריכת דפי אינטרנט, פנקס הערות ורשימות, רשתות חברתיות והתקן אחסון ענן).

דומות, דומות, אך לא בכל. לכל אחת מהן יתרונות יחסיים על פני המתחרה לה, אשר נתונים לשיקול דעתו ולנוחותו של המשתמש:
1. עבור המשתמש המנוסה, הרגיל לבצע את משימותיו בתוכנות Office (בגרסאותיהן השונות) – הבחירה ה"טבעית" היא מיקרוסופט.
2. עבור משתמש שאיננו מנוסה ונדרש ללמוד את השימוש מהבסיס – שני היישומים הינם קלים (או קשים, בהתאם ליכולות שלו) באותה המידה, למרות שיש הטוענים כי Google-Apps הינה אינטואיטיבית יותר.
3. עבור המשתמש העוסק גם בפיתוח VB ו-VBA – הפער הגדול שהיה קיים בהתחלה בין גוגל למיקרוסופט מצטמצם בעזרת Google Scripting.
4. למשתמש החרד לפרטיותו – מיקרוסופט טוענת שאיננה מבצעת סריקת תכנים פרטיים והיא מגנה על פרטיות המשתמש.
5. למשתמש שפרטיותו איננה מהווה מכשלה – גוגל מצהירה כי מתבצעת סריקה של התכנים, כדי להשתמש במידע לצורך שיבוץ פרסומות.
6. ברמת התקציב – שתיהן מציעות גרסאות חינמיות של השירותים שלהן (ג׳ימייל, דרייב, אאוטלוק.קום, OneDrive וכדומה), אולם החבילות העסקיות (הכוללות תמיכה, אבטחה משופרת, אתר עסקי ועוד) הינן בתשלום.

לסיכום, ניתן לומר, כי כאשר שתי ענקיות-תוכנה, בסדר גודל כזה, מתחרות על ליבו של משתמש הקצה (שיפורים, שדרוגים, יכולות משופרות, גישה אינטואיטיבית ועוד), הזוכה העיקרי הוא הלקוח, מאחר ויש לו את אפשרות הבחירה למצוא את החבילה המתאימה ביותר לצרכיו מכל הבחינות.

גיוס לבד או דרך חברת השמה? יתרונות וחסרונות

רוני אילון-מגר, מנכ"ל חברת "הון אנוש", המתמחה באבחון והשמה איכותיים לתפקידי כספים

בעבר, חברה שביקשה לגייס עובדים חדשים לשורותיה (או להחליף עובדים שנפלטו / פרשו ממנה) פרסמה את המשרות במדור הדרושים בעיתון ובמשך ימים לאחר מכן, הוזרמו אליה קורות חיים בדואר ובפקס. כיום, בעידן שפע המידע, כמעט כל מפרסם מודעת דרושים באתר או ברשת חברתית, מוצף במאות ואף אלפי פניות מדורשי עבודה בדרגות התאמה שונות לתפקיד המסוים שפורסם.

• איפה כאן היתרונות?

• שימוש בשירותי חברת השמה חוסכים למעסיק זמן וכסף, כאשר הן מבצעות עבורו את כל ההליכים הכרוכים באיתור המועמדים המתאימים (איתור מדיית הפרסום הייחודית למועמד, פרסום, סינון, ראיונות ראשוניים, מבדקים, שיבוץ וכן הלאה).

2. חברת השמה מנוסה תסנן עבור המעסיק (ועבור העובד) את הבלתי מתאימים/הבלתי אמינים ותבצע את ההתאמה המקסימלית בין עובד למעביד במינימום זמן. לעיתים, חברה כזו (המתמחה, למשל, בהשמת אנשי כספים) יכולה לחסוך ממך את עגמת הנפש שבגילוי המכאיב ששכרת אדם בעל עבר מפוקפק לתפקיד מנה"ח.
3. חברות ההשמה הינן ה"גלגול" האבולוציוני המתקדם יותר של חברות כוח האדם: הן מבצעות את העבודה "השחורה" של איתור המועמדים המתאימים, אבל העובד הינו עובד החברה מהרגע הראשון. אין בין המעסיק לחברה נותנת השירות התנהלות מתמשכת. העובד תואם את צרכי העסק שלך? אז הוא עובד "שלך".

• והחסרונות:

1. עלול (לעיתים רחוקות ובשלב הראשון) להיווצר פער בין העובד שהמעסיק "צריך" לבין המועמדים שמגיעים אליו דרך חברת ההשמה (בגלל בעיה בהגדרות הראשוניות), אבל לרוב, כאשר מדובר בחברת השמה מקצועית, הפער הזה ייסגר במהירות.
2. מחשבתית, קשה להעביר את "השליטה שבהחלטה" לידי אדם או חברה אחרת. מעסיק עלול לחוש את עצמו "מחוץ" לתהליכי בחירת העובד, מכיוון שהוא איננו מעורב בפועל בכל השלבים והפרטים הקטנים של גיוס המועמד. אולם, זו תחושה מוטעית. חברה מקצועית, מנוסה ואמינה מטרתה לחסוך מהמעסיק את ההתעסקות המיותרת. אולם, ההחלטה הסופית על עתידו של העובד, עדיין נשארת בידיו.

לסיכום:

שירותי חברת השמה מקצועית ואמינה יכולים להוות קיצור דרך יעיל ונוח, עבור מעסיק המעוניין לחסוך לעצמו את הזמן, את הכסף (ואת כאב הראש) שבגיוס עובדים ומאפשרים לו להתמקד במה שחשוב באמת: ניהול העסק.

5 טיפים לבחירת שם דומיין לעסק

דויד פרידמן, סמנכ"ל שיווק, חברת "דומיין דה נט טכנולוגיות", רשם דומיינים מורשה של ארגון האינטרנט העולמי ומספקת פתרונות קשת פתרונות אינטרנט ובהם קניית דומיין ואחסון אתרים

החלטת, במזל טוב, שהעסק שלך זקוק לאתר שיהווה את חלון הראווה שלו.

כבר התחלה טובה!

באופן טבעי, השלב הבא, הוא בחירת שם לאתר שלך.

מובן לגמרי שהאתר שלך הוא מיוחד, למה לא תבליט זאת כבר בשמו?

א. הנה כמה טיפים לבחירה נכונה של שם לאתרך:

1. בלי שום קשר לשם העסק ה"אמיתי" שלך, מומלץ שתהיה זהות בין שם העסק לשם כתובתו באינטרנט. לדוגמא: כלומר, אם לעסק שלך קוראים "אברהם ובניו – ציוד משרדי בע"מ", וקנית את הדומיין Office-world.co.il – שם האתר שלך צריך לכלול את השם Office-World.

2. אורך השם והרכבו – למרות שניתן לרשום כתובת עד 64 תווים שונים, שמות קצרים הם זכירים יותר ולכן, מומלץ שאורך השם עצמו (השם נטו, ללא התחילית והסיומת) לא יעלה על עשרה תווים. כמו כן, מומלץ שלא לעשות שימוש בשמות המכילים את האותיות: ח',כ',צ',ק' (הן לא עוברות טוב ובצורה חד-משמעית לאנגלית). אולם, ניתן לעשות שימוש בקיצורי אותיות או מספרים הנשמעים באותו אופן (למשל, 4=For, To=2, Be=B וכן הלאה). או, ראשי תיבות (לדוגמא: Btl – לאתר האינטרנט של הביטוח הלאומי).

3. עברית/ לועזית או עברית בלועזית- Nadlan או Realestate? Flowers או Prachim? לבחירתך! התשובה העקרונית נובעת משיקולי קליטות, קלות האיות, אורך השם וקהל היעד.

4. בחירת שם דומה לאתר קיים (או שם אתר הכולל שם מותג ידוע) – מלבד הצד המשפטי העלול להיות כרוך בזכויות יוצרים (התחזות כאתר של חברה ידועה עלול לגרור אחריו תביעה משפטית), שימוש בשם אתר קיים (בשגיאת כתיב, או בהוספת מקף) גורם לאי-בידול של אתרך מאתרים אחרים ושיוכו לקטגוריה שלא בהכרח מחמיאה לו.

ב. עד כאן, דיברנו על השם ה"פרטי" של אתרך. אך מה עם "שם המשפחה"?

גם כאן, עומדות לרשותך הרבה יותר אפשרויות מבעבר. אם, עד לפני כשנתיים, הסיומות שעמדו לרשותך היו מצומצמות וחד-גוניות (.co.il, com וכד'), כיום, עם אישורן של הסיומות החדשות, השמיים הם הגבול. בשורה התחתונה: בחלק גדול מהמקרים, שם האתר הוא ה"מפגש" הראשון של הלקוח עם העסק שלך (ובמקרים מסוימים, זו אף נקודת מכרעת לגיבוש דעה ראשונית), מומלץ להשקיע בכך מחשבה מעמיקה כדי להתחיל ברגל ימין.